-
לינק
דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה". הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו (אליעזר שבייד).
-
לינק
-
לינק
-
לינק
אי-אפשר להימלט עוד מן הטכנולוגיה הדיגיטלית הפרושה כענן על העולם כולו. גם מי שרוצה בכך אינו יכול עוד לעצור אותה מחוץ לחומות בית הספר. מי שמשאיר אותה מחוץ לדלת הכיתה חייב להכיר בעובדה שהטכנולוגיה, השפעתה והשלכותיה כבר שם. מערכת החינוך עושה מאמצים לעטוף את עצמה בטכנולוגיה. עדיין, רוב רובה של המערכת נשארה כשהייתה. יש המשתמשים בטכנולוגיה כקישוט, יש הרואים בה מטרד שנכפה עליהם, ויש המאמצים אותה מתוך אמונה ביכולתה לשנות, לשפר ולהיטיב את דרכי ההוראה והלמידה. רוב המשתמשים בה דבקים בדרכי ההוראה השגרתיות, המסורתיות. ספר זה מבקש להציג אסטרטגיות הוראה ולמידה המכונות "חדשניות". אסטרטגיות אלה, אף שאינן חדשות, מקבלות תנופה, שדרוג ולעתים אף משמעות חדשה כשהן מנצלות אמצעים דיגיטליים ונתמכות בהם (עוזי מלמד ואולז׳ן גולדשטיין).
-
סיכום
מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.
-
סיכום
שיח ומלים שמורים משתמשים בהן בדברם על חינוך והוראה נחקרים מזה זמן רב תחת הכותרת "ידע", ובעיקר "ידע מקצועי של מורים". גישה זו נובעת בעיקר מההבחנות שנעשו בין סוגים שונים של ידע מורים ומהעניין בתפקיד החשיבה הפרקטית והשיפוטית הנעשים בתהליכי הוראה. המחקר המופיע במאמר זה הוא חלק משיח רחב על ידע ושיפוט בפרקטיקות מקצועיות שונות. כותבי המאמר גילו עניין מיוחד בממדים הנרטיביים של "ידע אישי פרקטי" של מורים. המוקד הוא בשאלות: מהו תפקיד שיח/נרטיב מורים בתהליך גיבוש תפיסת החינוך והעשייה החינוכית שלהם (פעלנוּת)? באיזו דרך ובאיזו מידה שיח כזה מקדם או מעכב את יכולת המורים לכוון את העשייה ההוראתית היומיומית שלהם? זאת כאשר ראוי לזכור שפרקטיקות כאלה אינן רק תוצאה של פעולות ובחירות של המורים, אלא גם של השפעת מבנים ותרבויות שבתוכם הם פועלים (Biesta, G, Priestley, M., & Robinson, S).
-
סיכום
המחקר בוחן כיצד ניתן לפתח כישורים בין תרבותיים, עמדות וידע מורים הקשורים ביניהם כחלק מפיתוח של כשירות בין תרבותית או רב-תרבותיות (Dervin, 2010, 2016). הקשר הסקירה הוא התנסות של מתכשרים ו/או מורים בפועל בתקופת התנסות מעשית בתרבויות/בארצות אחרות (למשל, סין/ניו-זילנד, ארה"ב/יפן). הכותבים סקרו מאמרים שבחנו התנסויות מסוג זה ומצאו עדויות על שיפור יכולות ומודעות רב-תרבותית וגם – השלכות בלתי חיוביות.
-
לינק
לימור ליבוביץ מתייחסת בבלוג שלה לתובנות העולות מכתבה מעניינת שדנה בשיפור חווית העובד. ליבוביץ מעריכה כי בדומה לשינויים המתחוללים בסביבות העבודה, גם "חדרי הכיתות ייעלמו ויופיעו במקומם מרחבים אחרים. מרחבים אלה לא יאורגנו לפי גיל הלומדים, תחום הלמידה או זהות המורה המלמד. הם יאורגנו אחרת. איזה צורות לארגון מרחב הלמידה הבית-ספרי יתהוו בעתיד? יש לכך כמה 'מבשרים'…כבר כעת קיימים באוניברסיטאות (גם בארץ) מרחבים כאלה. באוניברסיטה נוכל כבר לראות מרחבי למידה שמספקים שרותי למידה לדוגמה- בספריות. מרחבים אלה כבר מתפתחים כיום בבתי ספר. כרגע הם קיימים לצד החדרים המסורתיים" (לימור ליבוביץ).
-
תקציר
הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותו של פרופ' ישראל בר-יוסף והוא כולל חמישה פרקים: 1. 'מחר 98' כדוגמה לרפורמה בחינוך מדעי, 2. חשיבות החינוך המדעי בקרב מוסדות חיצוניים למשרד החינוך – גופים פילנתרופיים, רשתות חינוך ורשויות מקומיות, 3. מורים ותפקידם ברפורמות בחינוך מדעי, 4. לימוד מרפורמות בחינוך מדעי בחו"ל, 5. תובנות של משרד החינוך ושל צוות המומחים על אודות יישום שלרפורמות (ניב שטראוס).
-
לינק
לא תמצאו בספר תורה סדורה, אלא הצעת גישה לעבודה מתמשכת הנבנית רבדים-רבדים ובהתאמה אישית. גישה זו מציעה שימוש מרענן בידע טקסטואלי, לצד דרכי הנחיה התורמות לעיצוב מרחב יצירתי, מאתגר ובטוח, שניתן לפתח בו סדנת כתיבה. לשם כך תיארתי משימות כתיבה שונות והסברתי את ההנחות הנוגעות לאסתטיקה, לחשיבה ולתרבות המאפשרות את הפעלתן. כל משימת כתיבה מציגה היבט אחר של הטקסט ושל האופן לדון בו. אפשר ליצור הצלבות אישיות בין משימת הכתיבה לבין הדרך לחקור אותה. דרכי החקירה הן בגדר הצעה, והן נותנות ביטוי לשיחה מתמשכת ורבת-שנים עם "אחרים" – פנימיים וחיצוניים. אחרים אלו כוללים הוגי דעות, חוקרים ותלמידים, אשר דעותיהם – כמו גם התנסותי שלי – משולבות בעשייה בפועל בסדנאות (מילי אפשטיין-ינאי).
-
לינק
לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה. העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים. מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה (חנן יניב).
-
סיכום
פדגוגיה נענית תרבות מכוונת למורים העובדים לקראת מצוינות אקדמית, כישורים תרבותיים ומודעות חברתית-פוליטית. מורים נעדרי מודעות חברתית-פוליטית ו/או גזעית אינם יכולים לפתח בקרב תלמידיהם מודעות כזאת. מסיבות רבות ובהן רפורמות ניאו ליברליות, מורים עשויים לדחות פדגוגיה הנענית לשונות תרבותית ולהמירה בניתוח פוליטי או בפדגוגית פשרניות אחרות.
-
לינק
חזונות פדגוגיים חדשים והתפתחויות טכנולוגיות הביאו את הארגומנטציה (פעילות הטיעון) לקדמת הפרקטיקה החינוכית. בעוד שתלמידים בעבר "למדו לבנות טיעונים", כעת הם "בונים טיעונים כדי ללמוד": למידה שיתופית מבוססת ארגומנטציה הפכה לטכניקה פדגוגית פופולרית ובעלת ערך, על-פני מגוון של מטלות ודיסציפלינות. חוקרים בחנו את התנאים לכך שבניית טיעונים כדי ללמוד תצליח, תיארו חלק מפוטנציאל הלמידה שלה (כמו למשל עבור שינוי מושגי ולמידה רפלקסיבית) ופיתחו כלים מבוססי-אינטרנט כדי לתמוך בלמידה כזו. אולם, המשך ההתקדמות של תחום זה ניצבת בפני מספר בעיות, שאליהן פונה ספר זה (Schwarz, B. B. & Baker, M. J. ,2017).
-
סיכום
מאמר זה בוחן את מקומו של החינוך הקונטמפלטיבי לצדו של החינוך הציבורי הנוכחי. הטענה היא, שבעוד שחינוך במתכונתו הציבורית מגולם בפדגוגיה, שמפנה את הלומד החוצה ועל-ידי כך יוצר מסר שהפנים זניח, בלתי חשבו וחסר תוקף, החינוך הקונטמפלטיבי מפנה את התלמיד מהחוץ אל הפנים, אל התודעה שבה נוצרים החיים בייחודיותם. המאמר מתאר מהו חינוך קונטמפלטיבי ומציע שתי דוגמאות עיקריות לו. כן נדונים הרכיבים העיקריים של חינוך זה, המשתקפים בדוגמאות אלה. בין היתר, המאמר דן בתרגול מיידפולנס ובכתיבת יומן אישי כפדגוגיות קונטמפלטיביות ועומד על חשיבותם. לבסוף, מוצעות מספר ביקורות לחינוך הקונטמפלטיבי ודרכי התמודדות עם ביקורות אלה.
-
תקציר
מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).
-
תקציר
ספרות המחקר טרם עסקה כראוי בנושא הערכת למידה והוראה בפרויקטים בהיקף קטן ובמימון פנימי במערכת ההשכלה הגבוהה. על מנת להעריך נכון למידה והוראה, יש לתכנן היטב את תכנית ההערכה. מחקר זה בוחן תכנית הערכה קיימת ובאמצעות שיטות מחקר של מחקר פעולה מציג תכנית חלופית יעילה יותר. בעקבות המחקר, תכנית הערכת למידה והוראה לפרויקטים במסגרת ההשכלה הגבוהה קוצרה לשישה שלבים בלבד. בכך, המחקר תורם לשיפור החדשנות בהערכת למידה והוראה בהשכלה הגבוהה.
-
לינק
כמעט כל הסטודנטים ברחבי העולם הראשון והשני מחזיקים בבעלותם מכשירים ניידים, אבל ייתכן שמערכת ההשכלה הגבוהה אינה משתמשת מספיק במשאב זה. סקירה זו בוחנת 91 מאמרים בכתבי עת מ-28 מדינות שפורסמו בשנים 2015-2009, ועוסקים ביישומים של מדיניות Bring Your Own Device – הביאו את המכשיר שלכם – באקדמיה. מטרת הסקירה היא לבחון כיצד מדיניות זו מיושמת כאשר ניתן להבחין בטשטוש גבולות הזמן והמרחב, כלומר לימוד מחוץ לחלל הכיתה ומחוץ לשעות השיעור – למשל בשעת הנסיעה באוטובוס בדרך לפקולטה. מטרה נוספת של הסקירה היא לאתר את הבעיות והמכשולים הנוגעים ליישומים האלה. לא נצפה שינוי לאורך השנים בתחומי העניין שהופיעו בספרות המחקר, אך תחומים אלה נעשו מגוונים יותר. חמשת היישומים שזוהו ב-2009 נידונו לאורך כל השנים המדוברות, בעוד שהמספר הכולל של יישומים שנידונו גדל ל-12 ב-2015. מאחר שיותר ממחצית המאמרים שנסקרו חסרו ציון של שנת איסוף הנתונים, עלתה סוגיה מתודולוגית הנוגעת לניתוח מגמות. מאחר שנתון זה יכול להשתנות בצורה ניכרת מאז זמני פרסום המחקרים שנסקרו, כל ניתוח מגמות לוקה בחוסר ודאות. בצד זאת, הסקירה העלתה דפוס של התרחקות מהפצה של תוכן לעבר יישומים של רישות חברתי. תשומת לב קטנה בהרבה ניתנה בספרות המחקר שנסקרה למכשולים ולבעיות בשנים מאוחרות יותר, אבל היו כמה תחומים שטופלו: בעיות בשימוש במכשירים בשל קוטן המסכים והמקלדות, עלויות גבוהות של מכשירים ותכניות נתונים שהופכות את הבעלות לבלתי מעשית בסוגי פעילות ובקבוצות סטודנטים מסוימים.
-
תקציר
ניתן להתייחס לקורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) כשיטה יחסית חדשה ללמידה דיגיטלית במקום העבודה, וקיימות עד כה עדויות אמפירית מועטות לגבי קבלתם של קורסי המוּק והאפקטיביות שלהם ללמידה מקצועית. בנוסף לממצאים הקיימים לגבי עמדות המעסיקים, מחקר זה מבקש לבחון את נקודת המבט של העובד כלפי קורסי המוּק בהקשרים מקצועיים ולחקור עוד את קבלתם של קורסי המוּק לצורך למידה במקום העבודה. נערך סקר בקרב 119 עובדים ממגוון רחב של עסקים ביחס למוטיבציה, אקרדיטציה, ותמריצים הקשורים להשתתפות בקורסי המוּק (Egloffstein, Marc; Ifenthaler, Dirk, 2017).
-
סיכום
מאמר זה שואל את השאלה אם גרמניה עשתה כברת דרך בשינוי דפוסי התרבות ובמיוחד בדפוסי גידול הילדים. באופן ספציפי, המאמר מברר אם ניתן להבחין בימינו בפדגוגיה השחורה, שאפיינה את ההורות הגרמנית במאה הקודמת בעיקר ושמשקפת יחס של אלימות הורית, היררכיה נוקשה בין הורים לילדיהם וצייתנות עיוורת של הילדים לסמכות הוריהם. באמצעות בחינת תפיסותיהם של ישראלים בני דור שני ושלישי החיים בגרמניה המבוטאות בראיונות עומק ובשאלונים איכותניים, מבקשים החוקרים להתבונן ביחסים בין הורים, גננות וילדים ולנתחן ברמה של קודים תרבותיים מושרשים. הם מבקשים גם לבדוק אם תפיסות אלה נסמכות רק על טראומה תרבותית ישראלית (יאיר, 2011) או שהן משקפות את תמונת המציאות כפי שהיא. ניתוח זה מאפשר לדון בשאלה הרחבה יותר אם תרבות משמרת ומשחזרת את עצמה וכיצד על אף הרצון של חבריה לחולל שינוי.
-
תקציר
מאמר זה מוקדש לבחינת אמצעים לעידוד תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ללמוד מדעים. מחבריו מצאו שבעקבות עבודה ניסויית במעבדה, גדל העניין שהביעו תלמידים בלימודי מדעים. לפיכך, עבודה ניסויית במעבדה יכולה להוות תוסף חשוב בחינוך מדעי. לפי החוקרים, כאשר תלמידים עוברים ללמוד בבית ספר על-יסודי, פוחת העניין שהם מביעים בלימודי המדעים. יש לעודד את אותם לעסוק בנושאים מדעיים הנוגעים לחיי היום-יום, למשל שינוי אקלים וטיהור מים, משום שהדבר מגביר את המוטיבציה שלהם ללימוד המקצועות המדעיים.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין