כיום משולבת הטכנולוגיה בכל היבט של החיים המודרניים. למרות שיש לה היבטים חיוביים רבים, כמו למידה מקוונת וחיבור חברתי, לשימוש לא הולם בה יש השלכות שליליות במיוחד בקרב בני נוער. מספר השעות שבני הנוער מבלים בטכנולוגיות שונות הולך ועולה משנה לשנה והם חשופים לאינטראקציות שליליות ברשת, כמו שידול מיני ובריונות. בנוסף, לשימוש מופרז בטכנולוגיות שונות השלכות שליליות על הבריאות המנטלית, החברתית, הרגשית והפיזית. יש חשיבות להגברת המודעות לסוגיה חשובה זו ולאיזון השימוש בטכנולוגיה עם פעילויות אחרות התומכות בהתפתחות מיטבית של ילדים ובני נוער.

כששני פרופסורים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב הקימו את קורסרה (Coursera) ב-2012, הם התמקדו בבניית קורסים מקוונים חינמיים כדי להפיץ ברחבי העולם את ההוראה שניתנת באוניברסיטאות העילית. באותה תקופה אוכלוסיית היעד כללה אנשים שלא יכלו להגיע לקמפוסים רגילים, ומוסדות כמו סטנפורד לא גילו עניין רב אפילו בהוראה של הסטודנטים שלהם-עצמם בפורמט המקוון.

מחקר זה בחן את סגנונות העיצוב הדומיננטיים של קורסי MOOC וחשף את פרקטיקות ההוראה המקוונות היעילות ביותר. הגם שמספר עצום של קורסי MOOC נלמדים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב מדי סמסטר, כדי להציע ניתוח מעמיק ופרטני, נדגמו 50 קורסים בלבד. הממצאים עשויים להעניק השראה למתכנתים, סטודנטים ומרצים ולספק תובנות בנוגע לשיפור פרקטיקות הלמידה וההוראה ושדרוג הכלים הטכנולוגיים של פלטפורמות הלימוד המקוונות. 

הלמידה הדיגיטלית באוסטרליה התפתחה באופן שונה במקצת מאשר במדינות מפותחות אחרות, וזאת בעיקר בשל המרחקים הפיזיים ביבשת גדולה זו. מכיוון שכך, למוסדות באוסטרליה הייתה יכולת גבוהה יותר למנף את טכנולוגיות הלמידה הדיגיטלית כדי לתמוך באופני הוראה מסורתיים בעת משבר, כמו משבר הקורונה. בזכות בשלות זו של המרחב הווירטואלי מוסדות אוסטרליים יכלו לפתח צורות חדשות של קורסים, כגון קורסים מקוונים קצרים, הסמכות נקודתיות (micro-credentialling) וכן קורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים (MOOCs; Massive Open Online Courses).

קורסי MOOC הופכים להיות נפוצים יותר ויותר בזירה האקדמית. סקירה זו מציגה את הרקע לעליית ה-MOOC, שיעורי ההתמדה והנשירה, סוגי הקורסים המוצעים כיום, המלצות למרצי MOOC, חוויות של סטודנטים ומרצים שהתנסו ב-MOOCs והיבטים טכנולוגיים נוספים.

עידן טראמפ עלול לסמן שסע עמוק ומתמיד בין אלה שיש להם תואר אקדמי לבין אלה שאין להם תואר כזה. מי שידחה בצורה גורפת את החינוך האקדמי עלול למצוא את עצמו מבודד מבחינה תרבותית, כלכלית ופוליטית. מבחינת החברה בכללותה, ההתקפה על ידע ועל אמת עלולה להיות הרסנית

דלית קפלן, פסיכולוגית קלינית ואם לארבעה ילדים, כתבה על הנזקים הנפשיים והרגשיים העצומים של סגירת בתי הספר וההסתפקות בתחליף הזום על תלמידים ומורים בעת הקורונה, והציעה תשעה צעדים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולהילחם בסכנות הדיכאון והבדידות שהסגרים המלאים והחלקיים ממיטים על האוכלוסייה.

האקדמיה האמריקאית הלאומית למדעים פרסמה סדרה של תשע המלצות בדבר העיתוי והאופן שבו יש לפתוח מחדש את בתי הספר עם הירידה בתחלואת הקורונה. לפי מחברי הדו"ח, שאלות אלה הן מהחשובות ומהמסובכות ביותר לפתרון. הקושי הוא לאזן בין התועלות הברורות שבפתיחה לבין הסיכון לבריאות התלמידים והוריהם והחשש שמימוש הסיכון יוביל לסגירה מחודשת לא רק של בתי הספר, אלא גם של מקומות עבודה ופעילויות שכבר הותרו. את ההחלטה מתי וכיצד יש לפתוח את בתי הספר מחדש יש לקבל על בסיס מידע חסר בדבר שיעורי ההדבקה אצל ילדים ובדבר מידת היעילות של אמצעים שונים למניעת הדבקה.

עם פתיחת שנת הלימודים, בתי ספר מתקשים לאייש את כלל המשרות הקיימות, מתמודדים עם עזיבות מורים פתאומיות ונאלצים לפרסם משרות פנויות באתרי אינטרנט שונים. בכדי לייעל את תהליך הגיוס וההשמה, מערכת החינוך במחוז רוצ'סטר, במרילנד, הגתה שיטה לסינון מועמדים אשר מורכבת מארבעה קווים מנחים: ראיון מובנה, החלטות ערכיות, חיסיון מלא ושקיפות.