-
רפרנס
החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.
-
לינק
דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).
-
סיכום
במאמר זה מתואר בקצרה תהליך השינוי שניזום ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטה קנדית אשר בנתה מחדש את תוכנית הכשרת המורים שם על בסיס עקרונות של חקר ורפלקציה. עיקרו של המאמר מציג את ממצאי מחקר המעקב אחרי יישום התכנית החדשה ומדווח על הממצאים העיקריים לגבי עמדות הסטודנטים להוראה במהלך שלוש השנים בהם הונהגה התכנית ( Renate Schulz and David Mandzuk)
-
לינק
התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )
-
מאמר מלא
ביקורת חיובית ומעניינת אודות הספר החדש באנגלית הלכי רוח בהכשרת מורים Dispositions in teacher education, קובץ של 9 מאמרים ומחקרים שיצא לאור ב2007. מאמר הביקורת משבח את קובץ המחקרים המציגים גישה מעמיקה ואנליטית לגבי מעורבות מורי המורים בהכשרת המורים והכוונתם. חלק מן המאמרים דן בשיקולי הערכה מחקריים של מועמדים להוראה והדגשים במסלולי ההכשרה ואחרים דנים בחשיבות השיתוף והדיאלוג בין מורי מורים. הביקורת התפרסמה בגיליון מרץ 2008 של כתב העת Teachers College Record.
-
סיכום
המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)
-
סיכום
השאלה המרכזית שנדונה בהרצאה היא כיצד יש להשתמש בדוחות מחקר (מחקרי הערכה) כדי לעצב מדיניות – ובאופן ספציפי את מדיניות ביה"ס לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בהרצאתו מביא ד"ר עמוס הופמן כמה דוגמאות קונקרטיות לגיבוש מדיניות כתוצאה מנתוני מחקרים שערכה יחידת המחקר במכללה. הכוונה בעיקר ללימודי החובה, שהיו סלע מחלוקת בשנים האחרונות עקב העומס הגדול על התלמידים מבחינת השעות והצורך המקביל בקיצוץ תקציבי. התחומים שנחקרו ויוצגו הם: לימודי אוריינות, לימודי תרבות המחשב ולימודי השואה.
-
סיכום
אנו עומדים בפני מצב שבעוד כמה שנים לא יהיה מי שיחקור מחקרי הערכה לגבי מדיניות חינוכית. לא יהיו חוקרים מתמחים בתחומי מדיניות חינוך. הולכים ונעלמים החוקרים המסוגלים לבצע מחקרי הערכה של מדיניות חינוכית. המצב כיום הוא שאין כמעט מי שייגש למחקרי הערכה גדולים. בעבר היו יחסית הרבה יותר מחקרים גדולים בתחומי ההערכה. ואילו כיום הולך ומצטמצם מספרם. הגורמים העיקריים למציאות זו: מחקרי מדיניות הם מחקרים מתמשכים לשנים. המחקר החינוכי נוטה כיום להיות יותר איכותני ופחות כמותי. ישנם פחות חוקרים לביצוע מחקר כמותי גדול (פרופ' רמי יוגב).
-
רפרנס
יחידת הוראה המציעה למורים, למחנכים, ליועצים ולמטפלים, כלים יישומיים המאפשרים התנסות קוגניטיבית ורגשית מובנית.תבניות הכתיבה המוצגות הן "מכמורות מילים", המשמשות ככלי קיבול והכלה במסע של כתיבה שמסלולו נע מהמובנה אל הפתוח. התבניות נועדו להדגיש את הקשרים שבין הבנת תופעות לשוניות, צורניות ומבניות לבין הפקת טקסטים אישיים. באמצעותן ניתן להתנסות באופנים מגוונים של מבע, ובכך לשפר ולשכלל את יכולת הביטוי האישי (גילה שחר)
-
רפרנס
הספר סוקר את התגליות והתפתחות המתמטיקה, החל מהעדות הראשונה הידועה לפני כ- 30,000 שנה; דרך המתמטיקה הבבלית והמצרית; הישגי המרשימים של המתמטיקה היוונית; ומשם עובר אל תקופת ימי הביניים, המאופיינת בתרומה הערבית ששמרה על הגחלת. הספר חותם בהתעוררות המתמטיקה במערב במאה החמש עשרה וההישגים הגדולים במאות שלאחריה, עד המאה העשרים.לדעת המחבר בהקניית מושגים מתמטיים חשוב ביותר להבין את הדרך שבה מושגים אלה התפתחו: על כן הגישה ההתפתחותית חייבת להיות מרכזית בהוראת כל מושגי המתמטיקה. (בנו ארבל)
-
רפרנס
בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.
-
סיכום
מאמר זה מדווח על מחקר דו-שנתי שהשווה בין מתכשרים להוראה ב- PDS לבין מתכשרים במכללה בקטגוריות של תכנון שיעור, יעילות הוראה, רפלקציה לאחר שיעור ושימור של ידע הוראתי מקצועי. תוצרי ההוראה דורגו על ידי מומחים שלא ידעו באיזו מאחת התוכניות הנ"ל הוכשרו הסטודנטים. ההבדלים בין שתי הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. אולם, במהלך שנת העבודה הראשונה המורים שהוכשרו במסגרת ה- PDS קיבלו ציונים טובים יותר במובהק במשתנה של יעילות הוראה (Ridley et al.)
-
סיכום
מוקד מאמר זה הוא בחינת הרכב המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים. בחלקו הראשון של המאמר נסקרים מחקרים הרלבנטיים לתחום ובחלקו השני מנתח המאמר את עמדות המורים המתחילים ומורי המורים לשאלות שהוצגו בפניהם על התכונות הרצויות של מורי המורים, המומחיות שלהם וכיצד מאפיינים אלו שונים, לדעתם, מהתכונות הרצויות של מורי בתי הספר . הממצאים במחקר זה יש בהם כדי להציע חומר למחשבה לגבי דרך הבחירה והאיתור של מורי המורים ודרך ההכשרה שלהם לעבודה (Kari Smith)
-
מאמר מלא
הרצאה מאת ד"ר דן גבתון מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך" הסוקרת את פעילותו של גוף הפיקוח על בתי הספר בבריטניה – OFSTED; עוצמתו, תפקידיו, אופן פעולותו והשלכות עבודתו על מערכת החינוך, תוך זיהוי טביעות האצבע של הרפורמה הבריטית בדו"ח דברת והצעת החוק המועלית בו להקמת רשות ארצית להערכה (ראמ"ה).
-
מאמר מלא
הרצאה מאת פרופ' יצחק פרידמן מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך", המציגה מאפיינים של בתי ספר שלא ימצוא סטנדרטים והשפעתם החיובית והשלילית של "מבחנים קריטיים" והשפעתם על אקלים בית הספר. לדעת פרידמן סטנדרטים יכולים להועיל למערכת אך יש לשמור על מדידה מתונה בלבד שתסייע לסטנדרטים למלא תפקידם ולא תגלוש לתחום של מבחנים קריטיים.
-
לינק
הנתונים המעודכנים מראים כי 20% מהמורים החדשים הנכנסים למערכת החינוך האמריקאית, נוטשים את ההוראה לאחר 3 שנות עבודה בלבד, ואילו 50% מהמורים עוזבים את משרתם לאחר שנתיים נוספות. על-פי הערכה, המחסור הצפוי במורים בעשור הקרוב מגיע למספר עצום – 2 מיליון! הבסיס לתופעה זו נעוץ בשילובם של מורים בלתי מנוסים בבתי ספר "קשים" שרוב התלמידים באים מאזורי מצוקה ועוני.
-
סיכום
תכניות חברתיות וחינוכיות מופעלות על ידי גופים רבים, בכללם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים ציבוריים, ובשנים האחרונות גם מוסדות פיננסיים פרטיים. ספר זה מציג באופן ידידותי, מקיף ועדכני, את תורת ההערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות, ומתאר באורח שיטתי מושגים בסיסיים בתורת המדידה. הספר מתאר את האסטרטגיות ואת המודלים הקיימים בעולם ובארץ לעשיית מחקרי הערכה, ומציע מודל חדש להערכת תכניות – הערכה מטייבת: שילוב של הערכה רספונסיבית והערכה ממוקדת יעדים (פרידמן, יצחק)
-
לינק
יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).
-
מאמר מלא
כותב המאמר, המלמד שנים בקורסים מתוקשבים מציע כמה וכמה עצות מעשיות וטיפים לשיפור כל סוגי האינטראקציה בקורס מתוקשב באופן שיובילו להצלחת הקורס המתוקשב במכללה בארה"ב. העצות המפורטות במאמר מתייחסות לשלושה קטגוריות עיקריות של אינטראקטיביות: לומד- מדריך, לומד-לומד, לומד- תכני הקורס. לכל אורך המאמר, המחבר מבחין בין תקשורת סינכרונית לבין תקשורת אסינכרונית ומתייחס לכלים כגון Instant Messaging וגם פורומים מתוקשבים אסינכרוניים באתר הקורס (Mabrito, Mark).
-
לינק
לצד סקירת ספרות בנושא המאמר ממליץ על שיטות ואסטרטגיות לעידוד היצירתיות אצל תלמידים בקורסים מקוונים. אחד המודלים החשובים המומלצים ליצירת יצירתיות והשראה בקורסים מתוקשבים הוא המודל של (Perrone (1994 המתאר פעילויות שיש בהן כדי לעורר סטודנטים ולומדים מתוקשבים מבחינה אינטלקטואלית. פעילויות אלו יש בהן כדי להניח את היסודות ליצירתיות. מודל אחר המומלץ לעידוד יצירתיות בקורסים מתוקשבים הוא המודל מעניין של (MICHALKO (2001ׁאשר פיתח 9 אסטרטגיות לעידוד יצירתיות שהן ישימות לקורסים מתוקשבים. (Stephanie Clemons)
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין