התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

רשימה מוערת מקיפה ושיטתית של משאבי מידע בנושאי קהילות מעשה (Communities of practice). הסקירה השיטתית מכסה את נושאי המשנה הבאים: התגבשות התפיסה של קהילות מעשה (Communities of Practice), קהילות מעשה ארגוניות ובין-ארגוניות, הגדרות לקהילות מעשה ולקהילות מתוקשבות, דוגמאות ודגמים של קהילות מעשה בארגונים, קהילות מעשה בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות בחינוך, קהילות מעשה שיתופיות להתפתחות מקצועית בחינוך ובהוראה, עקרונות לניהול קהילות מעשה מתוקשבות וכלים לפיתוח קהילות מעשה (Graeme Daniel)

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

ההתפתחות המהירה של תפיסת ה-WEB 2.0 יש בה כדי לקדם את חשיבות הקניית מיומנויות מידע לתלמידים במערכת החינוך. ה-WEB 2.00 אינה טכנולוגיה מובהקת או מוצר אלא תפיסת עולם של יצירת תוכן דינאמי ע"י משתמשים, יצירת קהילות ובלוגים, רשתות חברתיות לחילופי מידע. ההתפתחות המהירה של תפיסות ה-WEB 2.0 יש לה השלכות ברורות על הקניית מיומנויות מידע בחינוך משום שתלמידים נעשים היום יותר מעורבים ביצירת תוכן דינאמי, פעילות בקהילות עניין ומארגי קשרים באינטרנט. התפיסה הקיימת של הקניית מיומנויות מידע מדגישה יותר את עניין ההתמודדות עם כמויות המידע וסינונן, אך לאור השפעת ה-WEB 2.0 יש מקום לחזק אצל התלמידים גם מיומנויות של כתיבה באינטרנט, מיזוג מידע ותכנים. לאור זאת, הצורך להקניית מיומנויות מידע כתהליך ממושך ורציף בבתי ספר הולך ומתחזק כיום ויש מקום לשלב בצורה מאוזנת בין שני סוגי מיומנויות הבסיס, התמודדות עם דליית מידע דיגיטאלי והתנסות ביצירת תוכן דיגיטאלי דינאמי כמו בלוגים ומאגרי ויקי.

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

אופן ארגון הכתה והתצוגה שלה עשויים להעיד על תפיסות ההוראה-למידה של המורה, על דרכי ההוראה האופייניות לכיתה ועל אופי יחסי הגומלין שבין המורה לבין התלמידים ובין התלמידים לבין עצמם. אחד הכיוונים המומלצים בעיצוב סביבה לימודית הוא שעיצוב התצוגה של כיתה ישקף את הרעיונות של טיפוח ההכוונה העצמית בעזרת משימות פתוחות. תצוגה היא חלק אינטגרלי של הלמידה, והיא חלק בלתי נפרד מהתנסות התלמידים. למידת תחום האוריינות החזותית תוך כדי שיתוף תלמידים בעיצוב הסביבה הלימודים של עצמם. דרך זו מספקת הזדמנות לקדם את כושרי האוריינות החזותית. מאחר שהתצוגה פומבית, היא משמשת הצהרה בולטת על ההוראה-למידה שמתרחשת בכיתה. (רימונה כהן, מלכה בן-פשט, איריס ברקוביץ)