מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה. הדינאמיקה של הידע כיום גורמת לארגונים לאמץ שיטות אחרות, במקרים רבות מדובר על אימוץ שיטות בלתי פורמאליות וכל דרגי הארגון והמשתמשים צריכים להסתגל לדפוסי שינוי אלו. במרוצת הזמן שיטות אלו וההיערכות הנדרשת יביאו להתפתחות מבנים ארגוניים חדשים בארגון ומרחבי פעילות בהם תתחולל אינטראקציה אחרת בין אנשים ותכנים. אין ספק כי מערכות החינוך הם בין הארגונים שבהם מתחולל שינוי מהותי זה, אך היא עדיין לא חשה בכך.

האתר מיועד לצוותי הוראה באוניברסיטאות ובמכללות, אנשי מחקר, מפקחים, מנהלים, רכזים, מורים, מדריכים, וכל המעוניין בנושאים של חינוך חברתי קהילתי / חינוך לא פורמאלי / Non Formal Education / Social Education. מטרת האתר לחזק ולבסס את עבודתם של אנשי חינוך העוסקים בתחום החברתי, הערכי והקהילתי עם בני נוער, תוך שימוש בשיטות בלתי פורמאליות, במסגרות בית ספריות וחוץ בית ספריות. באתר ניתן למצוא: מאגר פרסומים, קישורים למאגרי מידע, מידע על כנסים, ימי עיון ואירועים ועוד.

מטרת ההרצאה להציג דוגמא של הפעלת קהילה לימודית מתוקשבת רב מגזרית , הדרכים והעקרונות של הפעלת הקהילה ודרכי ההערכה של הקהילה. אשכולות הפיס מהווים סביבה לימודית משוכללת מהמתקדמות ביותר שידעה מערכת החינוך. בהם מצויות מעבדות חדשנות ומתקדמות, המשמשות ללימודי מדע, טכנולוגיה ואומנויות הפעילות לאורך כל שעות היממה- בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים. צוותי "אשכולות הפיס" במחוז הצפון חברו יחד לקהילה לימודית מתוקשבת, רב איזורית ורב מגזרית. הפעילות בקהילה מזמנת דיאלוג בין תלמידי חטיבות הביניים: יהודים, ערבים ודרוזים בהקשר לנושאי הלימוד במדע וטכנולוגיה. שותפים בקהילה: 14 אשכולות פיס מכל רחבי מחוז הצפון. בקהילה פעילים: תלמידים, מנהלי אשכולות פיס, מורים מובילים באשכולות, צוות מפקחים והדרכה, בעלי עניין ממחוזות אחרים אורחים ומומחים (הנריטה אקרמן, חנה אלמוג, תמר שמיר)

נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)

ניצנים ראשונים של שימוש באתרי תוכן שיתופיים על ידי בתי ספר יסודיים, חט"ב ותיכוניים כבר מתחילים להראות בעולם החינוכי. מומחי התקשוב החינוכי בחו"ל ממליצים על אתר הויקי של בתי הספר באזור WEST WOOD בג'ורגיה בארה"ב. ארגון התכנים והפעילויות החינוכיות באמצעות אתר ויקי שיתופי זה מדגים כיצד ניתן לארגן את המידע החינוכי בצורה יעילה, ידידותית ולקבל תמונה מהירה על פרויקטים בבתי הספר, בלוגים כיתתיים, תכנים שנלמדו בכיתות שונות. היתרון של אתר ויקי שיתופי הוא מלאכת העדכון הנעשית על ידי תלמידים, מחנכים ומורים רבים בבתי הספר השותפים לפרויקט והדואגים בעצמם לעדכן את האתר ללא תלות בעורך תוכן אחד ריכוזי. לאחרונה, נשמעות תחזיות בכנסי חינוך בינלאומיים כי ניהול פעילות מתוקשבת באמצעות כלי ויקי יחליף בהדרגה את הפעילות החינוכית המתוקשבת מבוססת הפורומים ששייכת כנראה לדור הקודם בחינוך.

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

אולי בהשפעת הגישות הפוסט-מודרניות והאינטרנטיות החל משרד החינוך האמריקאי בחשיבה אסטרטגית חדשה לגבי חזון ביה"ס העתידי. פרויקט סיעור המוחין של משרד החינוך האמריקאי נקרא School 2.0. הכוונה בתהליך גיבוש החזון החינוכי לבתי הספר לשתף את כל גורמי החינוך המקומיים והקהילה החינוכית הקשורה לבתי הספר. תהליך גיבוש החזון החינוכי לביה"ס העתידי אינו מיועד ליחידי סגולה או לבתי ספר מדגימים אלא לכל המורים, התלמידים אנשי החינוך והמשפחות ברחבי ארה"ב. על מנת לתעד את ההשקפות, ההמלצות והתסריטים הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש המכריז על פרויקט ה- School 2.0. מדובר על אתר מתהווה אשר נועד לארח ולקדם את הדיונים והפורומים בנושא החזון הפדגוגי והטכנולוגי של ביה"ס העתידי הרצוי, ולתעד את התסריטים הפדגוגיים והטכנולוגיים האפשריים.