-
לינק
מחקר פעולה מערב סוג מסוים של רלבנטיות, ניסיון להשיג ידע ולהשיג השפעה על החיים המעשיים ולקיים חקר של התהליך המעשיר את מה שאנו עושים ולא רק את מה שאנו יודעים. מחקר פעולה אינה רק אסטרטגית לניהול מחקר חברתי, אלא בו בזמן זוהי דרך של מעורבות בחזון חברתי בקנה מידה קטן. למחקר הפעולה יש פוטנציאל לא רק ביחס למקומי ולייחודי אלא גם כאחד מהצעדים שמסוגלים להתניע את מסע אלף המילין של האנושות. האם כתיבה אקדמית היא צורה של מחקר פעולה? לדעת הכותב כן. יש משותף בין מחקר פעולה לבין כתיבה אקדמית. שניהם מעוניינים בחקר וברפלקציה על מדיניות ומעשה חינוכיים עם מבט לשינויים ולשיפורם. אלה שני תהליכים שיש בהם מעקב-עצמי המקדם צמיחה, שניהם מסייעים לצמיחת הידע העצמי, הידע המוסדי והידע החברתי והפוליטי בכלל (. Winter, R., & Badley, G).
-
לינק
הגישה הנרטיבית בחינוך היא גישה מחקרית המתבוננת בחיים באמצעות סיפורים וצורות הבעה אישיות אחרות כדי להבין את הידע של העוסקים בחינוך, מתוך התמקדות בהתנסויותיהם ובמשמעויות המיוחסות להן (Beijaard, 2004). זו גישה אינטרדיסציפלינרית הכוללת יסודות ספרותיים, היסטוריים, פסיכולוגיים, סוציולוגיים, אנתרופולוגיים וחינוכיים הרואה בבני האדם מספרי סיפורים טבעיים על עצמם ועל זולתם, היכולים להפוך כל אירוע לנרטיב. ההנחה היסודית בבסיס השימוש בנרטיב בהכשרת מורים היא תפיסת העצמי האנושי כמספר סיפורים וכמבנה נרטיבים על עצמו ועל חייו החברתיים. המחקר נעשה במסגרת קורס גנרי בתוכנית להסבת אקדמאים להוראה במכללה גדולה במרכז הארץ. הקורס "ללמוד ולחקור: מורים חוקרים את עבודתם" מציג את אנשי החינוך כפרופסיונלים רפלקטיביים החוקרים באופן שוטף את המעשה החינוכי ( שפי, פנינה ויהודית וינברגר).
-
לינק
מאמר זה עוסק בפגישת משוב ההוראה, הכנתה, קיומה הלכה למעשה וניתוח בתר הפגישה. מטרת המאמר היא הקניית כלי תמיכה למנהלים, לצוותים מובילים ולמורים עמיתים העוסקים בצפייה ומשוב כדי לקדם את ההוראה, לעודד הוראה אפקטיבית ולשנות התנהגויות הוראה שאינן תומכות למידה. ניתוח פגישת המשוב הוא לעתים בגדר חוכמה שלאחר מעשה. כמו בכל פגישה מתוכננת, גם כאן ישנה הדרך שבה רצינו לקיים את הפגישה, הדרך שבה היא התנהלה בפועל והחשיבה שלנו לאחר מעשה: מה לא כללנו או מה יכולנו לעשות אחרת. אולם אין להכות על חטא, שכן צמיחה ושינוי הם תוצרים של חשיבה והתנסות ( גוטרמן, קובי).
-
לינק
ביה"ס לחינוך באוניברסיטת לונדון מוביל כמה יוזמות חינוכיות והעיקרית שבהן הוא ביסוס תחום חינוך-מבוסס עובדות. היוזמה כוללת הנחייה מחקרית בהקמת מאגר מידע לחומרי למידה ומחקרים מבוססי עובדות. פרוייקט חינוכי זה הידוע בשם The Research Evidence in Education Library הולך ומתפתח בהשראה של פרופסור Richard Andrews נאוניברסיטת לונדון. וכמאגר ידע הוא כולל שני נדבכים עיקריים : א. Knowledge Pages, ב. Reviews Search – בעיקר סקירות מחקר . בסקירה שכתב פרופסור אנדריוז בשנת 2007 הוא מסביר מה נחשב כתחום מבוסס עובדות בחינוך ונותן דוגמאות של כמה אתרים באינטרנט העונים על דרישות משאבי חינוך מבוססי עובדות .
-
לינק
המאמר דן בשאלת איכות מחקרי המורים (Cochran-Smith & Lytle,1999) ושואל: א. מהו בדיוק "מחקר מורים"?; ב. מדוע על מורים ומורי מורים לנהל מחקרים על עבודתם? מטרת הכותבים הייתה לתת לגיטימציה למחקר מורים במונחים של ראיה חלופית של הקשר בין מחקר לבין הוראה או בין תיאוריה למעשה. מחקר מורים, העשוי לשאת צורות שונות, מתאפיין בהכרה שתובנות מקצועיות, שהן חלק מהידע הנבנה על הוראה וחינוך נרכשות, בין היתר, על ידי מורים ומורי מורים העוסקים בחקר עבודתם במטרה להשתפר וגם כדי לשתף אחרים בממצאיהם ( Lunenberg, M., Ponte P., & Van de Ven, P).
-
סיכום
מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)
-
לינק
תכנית מעניינת וייחודית בין מערכת גני ילדים וביה"ס בירושלים. מהות התכנית: יצירת קשר בן ילדי הגן לילדי כתה א' לאורך כל השנה סביב משימות אורייניות לשוניות משותפות ע"פ תוכנית הלימודים החדשה בחינוך הלשוני בשילוב המחשב. בתחילת השנה ילדי ביה"ס מלמדים את ילדי הגן להשתמש במחשב ולשחק במשחקי מחשב של הגן ולאחר מכן יבצעו הילדים במשותף משימות אורייניות מגוונות במחשב. ילדי כתה א' יישמו את הנלמד בכתה וילדי הגן ילמדו להשתמש בכלים פתוחים ולהתקדם בקצב הטבעי שלהם בתחום הכתיבה והקריאה כאשר כל המפגשים מתועדים וכל זוג ילדים יוצא עם תוצר לאחר המפגש.
-
לינק
מצגת מעניינת של ד"ר רחל לוין-פלד וד"ר יעל קלי מהטכניון בה נסקרים הסוגיות הבאות במחקר שנערך שם: טכנולוגיות הוויקי- מאפיינים, עקרונות עיצוב המיושמים במחקר הנוכחי באמצעות טכנולוגיית הוויקי, סביבת המחקר הנוכחי: הקורס פילוסופיה של החינוך, פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בוויקי, עבודה קבוצתית והתמחות מתפתחת (בגישת ג'יקסו באמצעות טכנולוגיית הוויקי), שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך, עבודת חקר בקבוצות: חקר ביה"ס, מבנה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי בוויקי, הערך המוסף של עבודה קבוצתית בוויקי, ממצאים: איכות תוצר החקר הקבוצתי, ממצאים- מחוון להערכת תוצרי החקר, מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות מול שיתופיות.
-
סיכום
בשנתיים האחרונות מתעוררת בארה"ב ובקנדה תנועה של מומחי חינוך ומחנכים נגד התופעה של שיעורי הבית כפי שקיימת בבתי ספר כיום. יש כיום ויכוח נוקב על היתרונות של מתן שיעורי בית במתכונת הנוכחית לתלמידי בתי ספר. לויכוח תרם, בין היתר גם ספרם החשוב של ננסי קאליש ושרה באנט הנקרא The Case Against Homework. הספר סוקר את מרבית המחקרים שנכתבו ב-50 השנים האחרונות אודות תרומת שיעורי הבית ללמידה ומגיע למסקנה כי אין קשר בין הישגי למידה ומתן שיעורי בית במתכונת הקיימת. יכול להיות שהוראה פחות מאתגרת ופחות התלהבות של המורים ממלאכת ההוראה מתבטאים בהעמסת שיעורי הבית על הילדים. עוד נמצא כי מרבית המורים לא הוכשרו כלל לתכנן היטב את מטלות שיעורי הבית וליצור אתגרים אצל התלמידים.
-
לינק
ארגון ההוראה בישראל מבוסס על תהליך המתחיל בהוראה כוללת המתפתח למצב של בידול בין מקצועות ומורים. בעבר תאמה מערכת ההכשרה תהליך זה והיא הכשירה מורה כולל ומורה מקצועי ובהתאמה לתכניות הלימודים. עם חדירה של הוראה מקצועית גם לכיתות הגיל הרך שההוראה בהן כוללת, ההגדרה המחודשת של מקצועות ההוראה, השינויים במבנה תכניות הלימודים, העקרונות המתודיים וכדומה מחד גיסא והאקדמיזציה של המוסדות להכשרת מורים והדגש הניתן בהן על הקניית הדיסציפלינות – נוצרת אי התאמה מערכתית בין בית הספר לבין מוסדות ההכשרה. דילמה זו לא נדונה וגם הוועדות שטיפלו בשאלת הכשרת המורים לא התייחסו אליה, במאמר נידונות המשמעויות המערכתיות של כוללות מכאן ובידול מכאן (יוסף ינאי)
-
לינק
זהו מחקר חלוץ, הבוחן את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית בישראל. מטרתו לזהות את המניעים והגורמים העיקריים המכוונים את הסטודנטים הערביים בבחירה בהוראה כמקצוע. השערת המחקר היתה, שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ותכונותיהם של הפונים להוראה, ולשרטט פרופיל אופייני שלהם. אוכלוסיית המחקר מנתה 280 סטודנטים בשנה א' מכל המסלולים והמגמות במכללות האקדמיות הערביות. נמצא כי המניעים הפנימיים לבחירה בהוראה כמקצוע, ובראשם התפתחות אינטלקטואלית, יצירתיות, תחושת הנאה, סיפוק ומחויבות חברתית – נתפסו כמניעים מכריעים באופן בולט יותר לעומת מניעי סטטוס חברתי- כלכלי. נמצא גם, כי המלצת ההורים ושכנוע קרוב משפחה, הם שני הגורמים המכריעים ביותר בתהליך בחירת ההוראה כמקצוע (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, זהבה תורן)
-
סיכום
תיאורית ה-mind הינה היבט מרכזי בחשיבה ובהבנה החברתית המתפתחת בגיל הגן. הרצף ההתפתחותי של ילדים בתחום זה נבדק במחקר הנוכחי באמצעות מטלות ניסוי ובסיפורי ילדים. בנוסף, בדק המחקר את יכולתן של גננות וסטודנטיות להוראה לזהות את הרצף ההתפתחותי המתרחש בתקופת הגן. הממצאים מצביעים על החשיבות של בדיקת יכולת זו באמצעות סיפורי ילדים הנגישים לסטודנטיות וגננות ועל תשתית הקיימת אצלן לזהות היבטים חשובים בהתפתחות ההבנה החברתית של ילדים. החוקרות מציעות להעמיק את הידע של סטודנטיות וגננות בתחום ולטפח את יכולתן לקיים שיח בעקבות סיפור המתייחס באופן מעמיק למניעי ההתנהגות של הדמיות ולאינטראקציות ביניהן (לינה בולוס, מרגלית זיו)
-
סיכום
חדר מחקר העוסק בתוכנו של ספר שמואל הוא דוגמה המוצעת כמיזם להוראה חלופית בתחומי דעת שונים. הוא בנוי כמרכז למידה שבו כעשרים "תחנות חקר". בתחנות משמשים מרכיבים מתחומי דעת שונים. בכל תחנה מוצג ממצא ארכיאולוגי מדומה שבו רמזים המכוונים לאירוע או לדמות שעל התלמיד לפענח תוך כדי הפעלת דרכי חקירה מגוונות. "המרכז" מציע לתלמיד פעילויות ייחודיות שבאמצעותן הוא חווה תהליכי למידה מאתגרים. תמצית הפעילויות: 1. נטילת חלק בהתרחשויות מתקופת המקרא על ידי תרגומן לחוויות עכשוויות; 2. התחקות אחר דמויות ואירועים בדרך חקירה בלשית; 3. בתהליך ביצוע המשימות נוגע התלמיד במושגים מתחומי דעת שונים המרחיבים את אופקיו (שמעון לוגסי)
-
סיכום
במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)
-
סיכום
הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).
-
תקציר
במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)
-
סיכום
מחקר הפעולה הנוכחי מציע דגם תיאורטי של 'למידה כמסע' – רצף מעגלי של פעולות שעושה הלומד במהלך הלמידה. התהליך הוא מעגלי וכל שלב בו מוביל לשלב הבא – התקרבות המובילה להיכרות ולאחריה הבנה של הנושא. ניתן לתאר תהליך זה ולמדוד את תוצאותיו. הוא מאפשר ללומד להתוודע אל תהליך הלמידה שלו, לתכנן כיצד להכיר את הנושאים שמעניינים אותו ולרדת לעומקם. לדגם זה השלכות מעשיות רבות והוא נבדק עם תלמידים ומורים בבית-ספר יסודי ועם סטודנטים להוראה. ממצאים ראשוניים ממחישים את השימושיות ואת מגוון התחומים שניתן להגיע אליהם בעזרת דגם זה (אליעזר יריב)
-
סיכום
המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)
-
תקציר
מחקר זה עוסק בהעדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים, להשתלם בהשתלמויות מקצועיות במהלך שנות עבודתם. מטרת המחקר לבדוק את סיבות המורים להשתלם בהשתלמויות שונות, בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. סיבות המורים להשתלם הוגדרו כסיבות אישיות (עניין אישי, המלצות חברים, גמול השתלמות), או סיבות מקצועיות (עניין ורלוונטיות למקצוע, צורך של בית הספר, ובקשת המנהל, היכרות במקצועיות המרצה). נבדקו מורים בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. כמו כן נבדקו סיבות המורים להשתלם בזיקה למשתני הרקע של המורה (שרה רוזן)
-
סיכום
הסימפוזיון, שהונחה על ידי צביה לוטן, דן בסוגיה של מימוש הפוטנציאל הלימודי בקהילת לומדים, הפעילה ברשת ובמפגשי פנים אל פנים לאורך שנים. הדיון התבסס על מחקרים עצמיים של חברי הקהילה – צוות חשיבה במכון מופ"ת "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב". הצוות מאופיין בשונות רבה הקיימת בין חבריו לצד לכידות גבוהה, ובמוטיבציה ובפעילות אינטנסיבית לצד תגמול חיצוני סמלי. המחקרים העצמיים של חברי הצוות מתארים מהיבטים שונים את השילוב המיוחד שיצר הצוות בין פעילותו המקצועית לבין פעילותו החברתית–רגשית, תחילה על בסיס תיאוריות מתחום התמחותם ובהמשך מתוך עיגון הממצאים בתיאורית-העל Activity Theory – ומודל Activity System של אנגסטרום.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין