משוב ללומדים הוא חיוני ללמידה אפקטיבית, אבל יש מעט עדויות מחקריות על איזה סוג משוב יש להקנות במהלך הלמידה. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין תגובות של סטודנטים באוניברסיטה שנחשפו לשני סוגי משובים, משוב ענייני בתהליך הלמידה המבוסס על תשובות מדגימות ומשוב המבוסס על התייחסות פרטנית. אוכלוסיית המחקר כללה 183 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בקורסי ביולוגיה באנגליה. הסטודנטים נחשפו לשני סוגי המשובים הנ"ל. ממצאי המחקרים הראו כי הסטודנטים מעוניינים בשני סוגי המשובים, אך מרביתם העדיפו משוב התייחסות אישי על פני משוב הדגמה. עם זאת, בניתוח תוצאות הבחינות והעבודות של הסטודנטים נתגלו הבדלים משמעותיים לגבי הישגים של שתי הקבוצות הנחקרות. הסטודנטים שנחשפו לתשובות מדגימות אכן הצליחו יותר בבחינות שנערכו בשנים 2004-2005. הגישה המומלצת למתן משובים בלמידה צריך להיות משולבת, גם משוב ענייני המבוסס על תשובות מדגימות וגם התייחסות אישית-פרטנית לסטודנט (Mark Huxham)

הדיאלוג הכיתתי המבוסס על שאלות ותשובות הוא מצב מורכב. מורים יכולים לטפח שאילה וחשיבה כשם שהם יכולים לדכא אותן. המורים יכולים לשפר את האינטראקציה שלהם עם התלמידים אם יהיו מודעים לחשיבותו של הדיאלוג השאלתי בכיתה ולהיבטיו השונים. בדיאלוג אמיתי המונע משאלות ותשובות נוצר תהליך שהן המורה והן התלמידים שותפים במסע לגילוי "האמת". דיאלוג כזה, המאפשר לתלמידים "להתקיל" את המורים בשאלות ובתשובות מקוריות ומפתיעות, עשוי לתרום להתפתחותו של המורה כמורה וכאדם – להחזיר אותו למקורות הידע שלו, לשאול עליהם, לבקר את הידע שלו וליצור ידע חדש. יצירת תנאים לדיאלוג כזה נותנת להוראה וללמידה משמעות חדשה (ניצה שחר)

בשני מאמרונים עוקבים של Terry Freedman הוא מנסה לתת טיפים להערכת תלמידים למורה העובד בסביבה מקוונת. בימים אלה, בתי ספר רוחשים וגועשים בכתיבת והפקת תעודות לתלמידים. ההתלבטות כיצד להעריך את הלמידה ואת העבודה בסביבה המקוונת רלוונטית גם לעבודתי ואני מוצאת שטרי פרידמן מכוון בכתיבתו להערכה שונה מזו שאליה הורגלנו, המתמצה בהערכת מיומנויות התלמיד בסביבה המקוונת, לעיתים עד כדי פירוק למרכיבים הקטנים של סרגלי הכלים שבהם הוא משתמש. במאמרון הראשון, הוא מפרט 5 טיפים להערכה של "מה שהתלמיד יודע ומבין": במאמרון השני הוא נותן טיפים להערכת ההתקדמות של התלמיד בICT" – שילוב יישומי מחשב ותקשוב.

המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).

למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

מאמר מעניין של ד"ר מיכל ציון ואירית שדה מאוניברסיטת בר-אילן על יצירת סקרנות ותפיסת חקר פתוח בהוראת הביולוגיה. החוקרות מסבירות כיצד תלמידי תיכון מבטאים ומפתחים סקרנות בלמידה ובהמשך מוצג חקר מקרה של תלמידי תיכון ישראליים הלומדים ביולוגיה מולקולארית בשיטת החקר הפתוח. המאמר מציג כמה וכמה מודלים שיש בהם כדי ליצור את הקשר בין שאלות הנשאלות והתפתחות הסקרנות ויכולת החקר של הלומדים. תהליך החקר הפתוח של התלמידים מבוסס על מודלים תיאורטיים אלו. עוד נמצא כי תלמידים סקרנים מבצעים את חקירתם בפרויקט תוך שימוש באותו מודל שיש בו את המרכיב הכי פחות ודאי, אך הוא צופן בחובו תהליך של חקר דינאמי. כלומר, תלמידים סקרנים מנווטים את תהליך החקר שלהם על פי המודל שמאופיין ברמת האי ודאות הגבוהה ביותר.