-
לינק
הרצאתו של פרופ' קראוט (Kraut) באוניברסיטת חיפה. קראוט ידוע בשל מחקריו על פרדוקס האינטרנט ומרצה בכיר וחוקר ב Carnegie Mellon University. נושא ההרצאה התמקד בConversation & Commitment in Online Communities. מעניין היה לשמוע על נושא המחויבות לקבוצות מסוגים שונים (מUsenet ועד קבוצות גוגל או ויקיפדיה). הוא הגדיר את ההצלחה של קהילה מקוונת בכמה מימדים, כגון מימד הקבוצה, מימד השיח ומימד היחסים.
-
סיכום
במאמר זה מציגות המחברות דוגמאות לבעיות מילוליות במתמטיקה, שבהן הפתרון תלוי במעבר לסיטואציה הלשונית לסיטואציה המתמטית. מחברות המאמר מציעות מודל הוראה-למידה בן תשעה שלבים, המקשר בין הסיטואציה הלשונית מצד אחד לבין המבנים המתמטיים המופשטים מהצד האחר. מודל הוראה-למידה זה מציע תהליך אינטראקטיבי ורב-שלבי, המאפשר פענוח של הטקסט המתמטי והפקת משמעות ממנו באמצעות פענוח סמלים גראפיים, הבנת התוכן הגלוי, הבנת הסיטואציה הלשונית, מעבר למודל מתמטי והתאמה בין הסיטואציה הלשונית למודל המתמטי המתאים. המחברות ממליצות להשתמש במודל הוראה זה הן לתלמידים בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי והן לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. כמו כן, השימוש במודל ההוראה-למידה מומלץ למורים ולסטודנטים בהכשרתם להוראה כדגם להוראה של פתרון בעיות מילוליות. עבודה הדרגתית של הבעיות המילוליות הפשטות, תסייע לתלמיד להתמודד עם בעיות מורכבות יותר בעתיד (ברוריה מרגולין, בת שבע אילני)
-
לינק
המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)
-
לינק
פרופ' Mano Singham קורא לחשיבה מחודשת על ערכם של תוכניות לימודים טיפוסיות בקורסים אקדמאיים. תוכניות הלמודים האקדמאיות הקיימות אינן מאתגרות במרבית המקרים את הסטודנטים הלומדים. תכנית הלימודים הטיפוסית בקורסים אקדמאיים במכללות ובאוניברסיטאות היא משעממת בדרך כלל ואינה מצליחה לאתגר את הסטודנטים. היא אינה מגלמת יסודות של מסע הרפתקאות חינוכי לגילוי משותף וסקרני. תכנית הלימודים הטיפוסית במכללות עשויה אולי להרחיב את הדעת, אך לא להרחיב ולפרוץ אופקים חדשים של התעניינות הן על ידי הלומדים והן על ידי המרצה. אין ספק כי גם מרצה הכבול ע"י תכנית לימודים מחייבת נוטה להיות אפרורי וחסר אנרגיה של סקרנות.
-
תקציר
מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)
-
תקציר
ראיית המתמטיקה כהומניסטית דורשת הבנייה מחדש של תפיסת המקצוע כשלעצמו. מיותר לציין כי רצוי לחשוף את המורים כבר בתקופת לימודיהם במכללה לחשיבות העניין ולציידם בכלים הדרושים לעבודתם במקצוע. אך גם ברגע שכלל המורים ישתכנעו שכדאי להם להשקיע מאמץ ולשלב חומר היסטורי בשיעורי המתמטיקה יתעוררו בעיות חדשות: חוסר הכשרתם של המורים והעובדה שהחומרים בהיסטוריה של המתמטיקה נכתבו לרוב על ידי ההיסטוריונים של המתמטיקה ולא על ידי המורים, ולכן אינם כה נגישים לשימוש מיידי בהוראה. בפרק המסוכם המחברת מציעה כיצד לפעול כדי ללמד היסטוריה מתמטית בכיתת מתמטיקה. (עדה קצף)
-
לינק
-
לינק
קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).
-
לינק
אחת המגמות החזקות בימינו היא המספר הגדל וההולך של אתרי רשתות חברתיות. אתרים אלו מאפשרים שיתוף מידע ומשאבים רלוונטיים בין חברי הרשת לחברים הקרובים להם. הם גם כלי שיווקי מצוין לחברי הרשת, כלי שעוזר להם בקידום הרעיונות שלהם ובמציאת חברים ושיתופי פעולה. יוזמה ברוכה ומרעננת של המורה ישראלית בשם סוזן צעירי הביאה להקמת הרשת החברתית הראשונה בישראל של מורים המתעניינים ביישומי טכנולוגיה בהוראה ובלמידה. סוזן תרגמה בעצמה את מערכת "נינג" לעברית. הרשת וחבריה הפעילים מעוניינים ביצירת אווירה שבה מורים פורצי דרך בהוראה מתוקשבת יכולים לדון על הנושאים שמעסיקים אותם בצורה שמאפשרת גיבוש תובנות שיתרמו לכולם. החברים ברשת יכולים לפתוח בקלות בלוג משלהם, לנהל פורום, ליצור ויקי ולכתוב מאמרונים.
-
לינק
כיצד רואים כלכלנים מנוסים מחוץ למערכת הממשלתית את הניסיונות לכפות על המורים ובתי הספר רפורמה חינוכית בעידן השוק החופשי? רשימה מעניינת וביקורתית של הכלכלנית המוערכת תמר בן יוסף. תוך התייחסות לרפורמות כלכליות קודמות כגון קרנות הפנסיה יש לכותבת ספק לגבי האפקטיביות של הרפורמות החינוכיות המוצעות וההשלכות האפשריות הבלתי נודעות שלהן. הכותבת גם מבקרת את המדיניות הפדגוגית החדשה החותרת לשלב פרקי לימוד על שוק ההון והבורסה בבתי הספר (תמר בן יוסף)
-
סיכום
במחקר הנוכחי נטלו חלק 27 הלומדים במחזור הראשון של תכנית זו. מטרת המחקר לבחון אילו שינויים חלו אצלם באשר לתפיסת תפקיד הניהול ובאשר לעבודת הניהול בפועל. שאלת המחקר נבחנה במסגרת שתי תיאוריות של סוציאליזציה פרופסיונאלית – התיאוריה הפונקציונאלית –סטרוקטוראלית והתיאוריה הקונסטרוקטיביסטית. נעשה שימוש בשאלונים פתוחים וראיונות. תשובות הלומדים משקפות רכישה של ידע ומיומנויות ניהול, יחד עם תהליכים אינטרוספקטיביים שונים שחוו במהלך שתי שנות הלימודים. בסמוך למועד הלימודים, עיקר השינוי בתפיסת התפקיד ובביצועו חל בתחום רכישת מיומנויות וכלים לניהול. בתהליך הסוציאליזציה לתפקיד, כפי שהוא משתקף מדברי המרואיינים ניתן לאתר בעיקר אלמנטים של הגישה הקונסטרוקטיביסטית (גלעדה אבישר, נעמי פייגין)
-
מאמר מלא
במשנתו המקיפה של פאולו פריירה יש למורים – נכון יותר, למורות – מקום מרכזי. רק מורות ביקורתיות ומחוייבות יוכלו לחלץ תלמידים מהחברה הדכאנית שנולדו לתוכה. פריירה קבל על האימון הטכני שמורים מקבלים. אימון זה, הוא טען, מאפשר להם ליישם תכניות לימודים סטנדרטיות, שמתאימות לכל סוג כיתה, לכל הקשר ולכל אוכלוסיה, בלי להתחשב בהבדלים ההיסטוריים התרבותיים והסוציו-אקונומיים המאפיינים את הלומדים בבתי הספר השונים. נוסף על התודעה הפוליטית פריירה ביקש גם לפתח מורה חוקרת בעלת סמכות משחררת. הפעולה המחקרית לדידו אינה תוספת נלווית להוראה, אלא חלק בלתי נפרד ממעגל הידיעה, המורכב מלמידה ומחשיבה על ידע קיים ומיצירה של ידע חדש. ללמוד, ללמד, לחקור, להתנסות, לחשוב, לתקשר הן פעולות מתמשכות ואינסופיות (נירה מאי)
-
סיכום
למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)
-
מאמר מלא
פאולו פריירה יצר אסכולה חדשה בחינוך, שנהוג לכנותה "פדגוגיה ביקורתית", "חינוך דיאלוגי", "חינוך משחרר" או "חינוך עממי". אסכולת הפדגוגיה הביקורתית נפוצה בעיקר בארצות עניות שהדיכוי הכלכלי, החברתי והחינוכי בהן גדול מאד, אך ב-25 השנים האחרונות מיישמים אותה גם בצפון אמריקה ובאירופה, ואף בישראל. מושגים רבים מתוך הפדגוגיה הביקורתית, למשל "העצמה" ו"דיאלוג" חדרו כבר לשפת החינוך היומיומית, אם כי דוללו מעט. הדוגמאות המובאות על ידי הכותבת לקוחות מההתנסות של הסטודנטים במגמה לחינוך לצדק חברתי, סביבתי וחינוך לשלום, מגמה שהוקמה במכללת סמינר הקיבוצים ואשר מבוססת על עקרונות החינוך הדיאלוגי (חגית גור).
-
לינק
מאמר מעניין של אריאלה לונברג באתר רשת אדיורשת אודות ההבדלים בין שילוב ובין הטמעה של יישומי מחשב בהוראה ובלמידה. ההתייחסות היא למאמר של Jeff Utecht התוהה האם יש "האם יש לשלב את הטכנולוגיה בכיתה? לתוך סביבת הלמידה? "מה היה אם היינו פועלים כאילו שהטכנולוגיה היא באמת חלק מאיתנו, חלק מהחינוך וחלק מחייהם של התלמידים היום? מה היה לו היינו מפסיקים לשלב אותה ומתחילים להטמיע אותה? " לדעת לונברג, הלמידה צריכה לנבוע מהתנסויותיו של הלומד ואז היא הופכת להיות רלוונטית ובעלת משמעות, משמעות הדבר היא בין השאר הכרת מגוון הכלים והיישומים הרלוונטיים לעולמו של הלומד הצעיר תוך הבנה כיצד ניתן להטמיע את תחומי התוכן בתוך המאפשרים הללו.
-
תקציר
מאמר מעניין של ד"ר מיכל ציון ואירית שדה מאוניברסיטת בר-אילן על יצירת סקרנות ותפיסת חקר פתוח בהוראת הביולוגיה. החוקרות מסבירות כיצד תלמידי תיכון מבטאים ומפתחים סקרנות בלמידה ובהמשך מוצג חקר מקרה של תלמידי תיכון ישראליים הלומדים ביולוגיה מולקולארית בשיטת החקר הפתוח. המאמר מציג כמה וכמה מודלים שיש בהם כדי ליצור את הקשר בין שאלות הנשאלות והתפתחות הסקרנות ויכולת החקר של הלומדים. תהליך החקר הפתוח של התלמידים מבוסס על מודלים תיאורטיים אלו. עוד נמצא כי תלמידים סקרנים מבצעים את חקירתם בפרויקט תוך שימוש באותו מודל שיש בו את המרכיב הכי פחות ודאי, אך הוא צופן בחובו תהליך של חקר דינאמי. כלומר, תלמידים סקרנים מנווטים את תהליך החקר שלהם על פי המודל שמאופיין ברמת האי ודאות הגבוהה ביותר.
-
סיכום
מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).
-
לינק
בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.
-
לינק
הנושא של הוראת מיומנויות מידע למורים ולפרחי הוראה אינו חדש ומזה כמה שנים המכללות להוראה אכן מעבירות בצורה יעילה כמה וכמה קורסים להקניית מיומנויות מידע למורים משתלמים ולסטודנטים להוראה. עם זאת, בשנתיים האחרונות מתחוללים שינוים ניכרים בתחומי ייצוגי המידע באינטרנט המחייבים הכנסת יסודות מעודנים להוראה המעשית של מיומנויות מידע. שני השינויים העיקריים הם הכניסה המאסיבית של ייצוגי ה-WEB 2.00 לעולם המידע והתחלת החשיבה של מיומנויות ה-WEB.3 , שתי התפתחויות אלו מחייבות את מורי המורים והמרצים לשלב כלים מתאימים ומעודכנים לניהול מידע המשקפים את רוח הזמן. שני כלי המידענות המומלצים לכך שייכים לתחום הקוד הפתוח ולווב 2.0 והם מאפשרים לנו להנחות את הסטודנטים להוראה והמורים המשתלמים להתמקד בסינון מידע ובהבנייתו באינטרנט בתפיסה של מסד נתונים מבוסס RSS ובתפיסה מקבילה של מרכז קהילתי רב-משתמשים ורב-ייצוגים לטיפול במדיה. שני הכלים המומלצים הם: Conntoea – יישום מבוקר לניהול מסד מידע באינטרנט ומערכת ESNIPS לניהול מידע על בסיס קהילת עמיתים. שני הכלים האלו מאפשרים שימוש בחינם וזוכים להתלהבות רבה בקרב משתמשי האינטרנט ככלים מתודיים אך אינטואטיביים לניהול מידע ( עמי סלנט ) .
-
תקציר
ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת העוסק בחינוך האקזיסטנציאליסטי ומוליך לעיסוק ברוחניות בחינוך ובחיפוש משמעות בחינוך. חלק ניכר מהחינוך האקזיסטנציאליסטי נעשה לאו דוקא כלימוד פורמלי מובנה, אלא בנסיבות מתאימות מזדמנות ובדרך של שיחה עם קבוצה גדולה וקטנה ושל דיאלוג עם יחידים. מעצם טיבו חינוך אקזיסטנציאליסטי מכוון לסוביקט. על המורה להגיע אל שכלו, אל נפשו ואל רוחו של התלמיד היחיד. על המחנך להתאמץ "להתחבר" אל התלמידים, ולהשתדל לשכלל בהם את התודעה בשאלות הקיום. הדרך לכך היא בהצעת מושגים שונים ומגוונים ובהצגת סיפורי חיים שונים, הלקוחים מן המציאות ומן הספרות, שיש בהם לעורר אצל התלמידים אסוציאציות למצבי חיים ולחוויות שלהם (ישעיהו תדמור)
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין