-
לינק
אחד משלושת בתי הספר האנתרופוסופיים היחידים בארץ פועל ליד מודיעין, בצריף חמים בנאות קדומים. בבית הספר ה"צומח" יש כרגע רק כיתות א' ו-ב', אך הצוות בטוח שזו רק ההתחלה. עם הכרה של משרד החינוך אך כמעט ללא תקציבים, ועם הרבה אמונה בלב (ההורים). אז איך לומדים בלי מבחנים, בלי קריאה בכיתה א' ועם גישה מוסיקלית-אמנותית לכל דבר? התשובות לפניכם . ילדי כיתות א' ו-ב' מגיעים לכאן בכל בוקר ממודיעין, לפיד וכפר האורנים ברכב הפרטי של הוריהם כדי לחוות חוויה שונה לחלוטין ממערכת החינוך הרגילה שכולנו מכירים. כאן אין צלצולים, אין סורגים וגדרות ואין בניין בטון מאיים ( איילת רוטה).
-
לינק
100 יישומי המחשב האישיים המשמעותיים ביותר ללמידה והדרכה. הרשימה גובשה בעקבות סקר שהועבר בין 155 מומחים ללמידה מתוקשבת ומידע מתוקשב. על סמך הסקרים התקופתיים שהועברו בין אנשי המקצוע בתחומים הרלבנטיים דורגו הכלים הממוחשבים החשובים ביותר ללמידה והדרכה. ניתן גם לראות מיון על פי סוגי הכלים הממוחשבים. ניתן לראות את רשימת המרואיינים המלאה והדירוג שלהם. המעניין הוא שמעבד התמלילים WORD ירד למקום ה21 ואילו קוראי ה-RSS עלו למקום גבוה ברשימה, עובדה המלמדת כי הפצת מידע ועדכוני מידע נחשבים כיום כחשובים יותר בחינוך ובהדרכה בהשוואה לעיבוד תמלילים. כלי החיפוש, כגון מנוע החיפוש של גוגל, נותרו במקום גבוה ברשימה.
-
סיכום
המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)
-
סיכום
הספר עוסק בשיפור ההבעה בכתב של תלמידים. הכתיבה היא פעילות תובענית הן קוגניטיבית והן רגשית, ואצל כותבים רבים היא תהליך קשה ומעורר חרדות. מטרת ספר זה היא לסייע למורים לתת כלים לתלמידים מתקשים שיקלו עליהם את תהליך הכתיבה. הספר מציע תהליך אבחוני לבדיקת מצבו של התלמיד בכתיבה ותהליך הוראה של אסטרטגיות ותהליכי ויסות שיוכלו לקדם אותו. הוראת האסטרטגיות ותהליכי הוויסות מפתחת את הלמידה העצמית של התלמיד, את הידע המטה-קוגניטיבי שלו ואת המוטיבציה שלו לכתיבה. הספר מציע למורה או למאבחן כלי אבחון פרטני המאפשר לאתר את תהליכי הוויסות והאסטרטגיות שהתלמיד מפעיל בכתיבה ואת התהליכים שחסרים לו. הכלי האבחוני הוא כלי ייחודי משום שהוא מציע בדיקה של תהליך הכתיבה עצמו, ולא רק של התוצרים של התלמיד (עינת ליכטינגר)
-
לינק
אריאלה לונברג כתבה וסיכמה ממצאים מעניינים מתוך כתבה של Ellen Gamerman על הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה. הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם. ההסברים להצלחתם, מסתבר, קשורים לכמה גורמים : איכות המורים ואיכות הכשרת המורים בפינלנד, אהבתם של הפינים לקריאה, מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה.
-
לינק
מורים איכותיים המלמדים בבתי ספר קנדיים העלו לאחרונה הצעה מעניינת לאפשר לתלמידים בבית הספר זמן גמיש בטווח של 10%-20% להתעניין ולחקור נושאים המעניינים אותם. המודל של יצירת אופק סקרנות אצל הלומדים מבוסס על אותו מודל שמקומות עבודה יצירתיים כמו גוגל ואחרים מעניקים לעובדים שלהם, כלומר מעבר לדרישות העבודה הקבועות ניתן לעובדים זמן גמיש בהיקף של 20% לחקור ולפתח נושאים המעניינים אותם. המחנכים הקנדיים הנחשבים מורים מצטיינים בתחומי יישומי המחשב בחינוך תוהים מדוע לא לנסות נוסחה גמישה זו גם בחינוך ובכך לטפח עניין ויצירתיות אצל התלמידים ובסביבת הלמידה שלהם בביה"ס.
-
לינק
סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).
-
לינק
תכנית "רביבים" של האוניברסיטה העברית מנסה לשלב חינוך ומחקר, ליצור דגם חדש של מורה, מחנך, חוקר ומנהיג, ולחנך ליהדות פתוחה בבתי הספר הממלכתיים. בלימודי תעודת ההוראה בתכנית רביבים מושם דגש רב על עבודה מעשית. המפגש של הסטודנטים עם השטח הוא הדרגתי ומבוקר, וכבר בשנה הראשונה הם מלמדים שעה שבועית אחת עם הדרכה פדגוגית צמודה. מספר שעות ההתנסות בהוראה עולה בהתאמה בכל שנה. בשונה מסטודנט רגיל, שהוא בדרך כלל בודד בקמפוס, הסטודנט של רביבים הוא חלק מחבורה. המקום המרכזי שבו מתגבשת הקבוצה הוא מפגשי "צוותא". מפגשים שבועיים אלה הם סדנאות לימוד לא פורמלי ( יפעת ארליך ) .
-
תקציר
מצגות POWERPOINT משמשות כיום כלי מרכזי בהוראה במוסדות החינוך הגבוה. עם זאת, בשנים האחרונות מועלות ביקורות על אופני השימוש במצגות אלו. מאמר זה מתאר חלופה לשימוש בתבניות העיצוביות שהתוכנה מציעה, כדי לנצל את מרב היתרונות ה- POWERPOINT ולצמצם את החסרונות שלה. המחברים מציעים לעצב את השקף הריק כמפת מושגים (concept map) הנבנית בהדרגה במהלך השיעור. מפות מושגים נועדו להציג טקסטים באופן גראפי לשם פישוט וארגון ההצגה של רעיונות מורכבים. המפה מלווה את השיעור בכל מהלכו, ומדי פעם יש 'יציאה' ממנה דרך קישורים וחזרה אליה. הקישורים יכולים להיות לתמונה, לסרט, או להרחבה מילולית. מפות מושגים מטפלות בנקודת תורפה מרכזית של מצגות PPT טיפוסיות. בשונה ממצגות עמוסות ברשימות נקודות, שבהן הקשרים הסיבתיים אינם מודגשים בצורה מפורשת דייה ( ולכן עלולים לעודד למידה על ידי שינון) , מפות מושגים מעודדות את הלומדים לפענח יחסי סיבה ומסובב מורכבים, וכך מפעילות אצלם רמות חשיבה גבוהות יותר ( רונן המר, גליה אנקורי).
-
לינק
אמיר דותן, המלמד בלונדון מונה מניסיונו את התנאים הנדרשים ליצירת מחקר של סביבה מתוקשבת תוך התבססות על קבוצות מחקר כשיטת מחקר איכותנית. קבוצת מיקוד היא שיטת מחקר איכותנית שכיחה ומקובלת המספקת מגוון דיעות בפרק זמן קצר יחסית תוך כדי ניהול דיון מבוקר בו מנהל הדיון מכוון את השיח, מעלה נקודות להתייחסות ודואג שהאווירה תהיה פרודוקטיבית. כחלק מעבודת גילוי הדרישות המתמשכת של פרויקט המו"פ APOSDLE עורכים דותן וצוותו מספר קבוצות מיקוד בחברות המוגדרות כקהל יעד פוטנציאלי של המערכת בכדי לשמוע מה העובדים חושבים עליה והאם היא יכולה להתאים לסביבת העבודה שלהם מבחינה ארגונית, תהליכים ואופי העבודה שלהם. לא פחות חשוב ומעניין הוא ללמוד באופן כללי איך אנשים עובדים, מתקשרים, לומדים וחולקים ידע ומידע אחד עם השני.
-
סיכום
ספרו החדש של פרופסור דיוויד אולסון (David Olson) מסכם בצורה יעילה ומעמיקה את תפיסות החינוך של ג'רום ברונר, אחד מהוגי הדעות המובילים שעיצב את מחשבת החינוך בעשורים האחרונים באמצעות מושגים כמו "מבנה הידע", "תכנית הלימודים הספירלית", "למידת גילוי" ו"תרבות החינוך". ג'רום ברונר, הוא חוקר בעל שם עולמי במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ניו יורק. הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בתהליכים פסיכולוגים של עיבוד מידע ובהשתמעותם ללמידה והוראה. פרופסור דיוויד אולסון, תלמידו לשעבר של ג' ברונר וממשיך דרכו מצליח להעביר בצורה משכנעת ושיטתית את עיקרי התפיסות של ברונר כמסכת אחת רציפה ומשמעותית.
-
סיכום
המחקר המוצג הוא חלק ראשון של מחקר ארוך טווח העוסק בזהויות המקצועיות והאקדמיות של מורי-מורים מתחילים. המחקר מציג גורמים המקדמים מעבר מוצלח מבית הספר לאקדמיה וגורמים המעכבים תהליך זה. הדיון בממצאים מתייחס לתיאור התנסויות הלמידה הפורמלית והמצבית (לא פורמלית) של מורי המורים החדשים. (Harrison, J., & McKeon, F.)
-
סיכום
מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)
-
תקציר
ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הסיבות האפשריות מדוע מורים מעדיפים לכאורה שימוש בסביבות WIKI על פני בלוגים. הויקי נחשב מבחינת המורים והמרצים כסביבה יותר מבוקרת המאפשרת למורים יותר שליטה והמניבה תוצרים ברורים. לעומת זאת, הבלוג איננו רק כלי שמאפשר פרסום, או שמעודד כתיבה. הוא כלי שמסוגל להעניק לתלמיד את המרחב האישי הדרוש לו להתפתח כלומד עצמאי. בתי ספר עשויים לחשוש בפני הבלוג מפני שהוא שם דגש על תהליך, ולא על תוצר.
-
תקציר
נוכח ההתעניינות במערכת החינוך בפינלנד והישגיה במבחנים בינלאומיים החלו גורמים שונים בארץ ובעולם להתעניין גם במערכת הכשרת המורים בפינלנד אשר ללא ספק שותפה להצלחות של בתי הספר והתלמידים בפינלנד. המאמר הנוכחי חושף טפח מתפיסות היסוד וערכי היסוד של מערכת הכשרת המורים בפינלנד בעיקר באמצעות בדיקת עמדות הסטודנטים להוראה שם והתייחסותם לתפיסת היסוד המאפיינת את הכשרת המורים מבוססת המחקר בפינלנד (Research-based approach). המאמר מציג סקר מקוון שנערך בקרב סטודנטים להוראה בפינלנד הנחשפים לשיטות הוראה מבוססות מחקר והתנסויות מבוססות מחקר שהן יסוד מאחד של תוכניות רבות שם . הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה בפינלנד הלומדים תוך כדי עבודה בפועל מושפעים רבות מהגישות הפדגוגיות מבוססות המחקר להן הם נחשפים במהלך לימודיהם והכשרתם בפועל (, et alJyrhama,-Riitta ).
-
סיכום
שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות. אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי (אנה ספרד)
-
לינק
ג'יי הורוויץ מסכם במאמרון מעניין את כנס צ'ייס האחרון (2008) באוניברסיטה הפתוחה. במיוחד, רצינו להביא את הדיווח שלו על הרצאתו של פרופסור יורם עשת על מחקר שהוא ערך. המחקר הזה היה מחקר המשך למחקר שהוא ערך חמש שנים לפני-כן. המחקר המקורי בחן היבטים שונים של אוריינות דיגיטאלית אצל שלוש קבוצות גיל. המחקר החוזר בחן את אותם ההיבטים עם שתי קבוצות – עם רבים מאותם משתתפי המחקר המקורי, ועם קבוצת ביקורת המורכבת מאותם גילאים היום. התוצאות הצביעו על כך שבמרוצת הזמן מיומנויות מחשב בסיסיות ואוריינות דיגיטאלית מתבססות בכל שכבות האוכלוסייה, אבל כאשר בוחנים את תחום המיומנויות ה"מידעניות" יש נסיגה ברורה. אפשר אולי להגיד שהתוצאות האלו אינן מפתיעות, אבל אין ספק שיש להן חשיבות חינוכית רבה.
-
לינק
למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)
-
סיכום
מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני החוויה האופטימאלית בהקשר לסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות. 77 תלמידים דיווחו באמצעות שאלון, אשר פותח במחקר זה, אודות מידת האופטימאלית של חווית הלמידה בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. מהמחקר עולה כי סביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות אינן יוצרות חווית Flow משמעותית. רוב המשתתפים לא חוו תחושות של התמקדות וריכוז, איבוד תחושת הזמן, איבוד תחושות פיזיות ותכליתיות. המחקר הראה כי לתחושת הזמן תפקיד קריטי בכינון חווית ה-Flow בסביבה המתוקשבת מאחר ולתחושה זו יחסי גומלין חזקים במיוחד עם המרכיבים האחרים בחוויית Flow (מירי כהן-דרור, יגאל רוזן)
-
תקציר
מאמר זה מתאר מחקר המתמקד בפרויקט חדשני בו צוידו כל תלמידי כיתות ו'-ז' וכל המורים בשלושה בתי ספר ביישוב אחד, במחשבים ניידים אישיים. הלמידה מתקיימת במרחב "קמפוס לימודי וירטואלי". זהו תהליך ייחודי בו מתקיים תקשוב בהוראה ובלמידה כחלק משגרת עבודה ומשפיע על כלל היישוב כקהילה העוברת שינוי. המחקר נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. המחקר התמקד באפיון אסטרטגיות ההוראה בהן נוקטים המורים, תכנון השיעור והאינטראקציה מורה-תלמיד ובמאפייני הלמידה, בעיקר בהיבט של ארגון המידע, פיתוח ידע ומוטיבציה ללמידה. המחקר שילב שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות וכלי המחקר כללו: שאלונים, ראיונות, תצפיות וניתוח סביבות הלמידה (אורנית, ספקטור-לוי, דפנה רביב, מינה גזית, קרן מנשה)
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין