המחקר בוחן לראשונה את אופן היישום של " שיחת משמעת" ( יריב, 1996 ) בטיפול באירועי אלימות בבתי ספר יסודיים. סטודנטיות-מורות שקיבלו הכשרה, ערכו את השיחות, תיעדו וניתחו אותן. המאמר מתאר את הטיפול בשנים-עשר אירועי אלימות כאלה תוך הצגת מבנה השיחה שלב אחר שלב. המאמר מצביע על נקודות מפנה במהלך השיחה ועל האופן שבו הסתיימו. האווירה בשיחות הייתה עניינית, ולרוב המורה והתלמיד מצאו יחדיו פתרון מעשי . המאמר הבנוי על מתודה איכותנית, מביא תעתיק מהשיחות ומראה שהן שונות מהדפוס הרגיל של בירור קצר, ענישת תלמידים וחזרתם להתנהגות אלימה. הדיון מסכם את המכשלות הכרוכות בטיפול באלימות ומתאר את היסודות הטיפוליים הגלומים בשיחת המשמעת ( אליעזר יריב).

ורד עמית כתבה סקירה תיאורטית מועילה על אסטרטגיות למידה בהקשר של תלמידים בבתי ספר תיכוניים ופעילות המתנהלת במרכז היל"ה ברמת גן. תפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. הסקירה מכסה את הנושאים הבאים : מכוונות עצמית בלמידה, אסטרטגיות למידה, מיהו הלומד המיומן בשימוש באסטרטגיות למידה ?, השפעת אסטרטגיות למידה (מטה-קוגניטיביות וקוגניטיביות) על הישגים. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שהוראה אינטנסיבית וישירה של אסטרטגיות למידה הכוללת אימון בוויסות עצמי תוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים (ורד עמית ) .

כותבי המאמר מנסים לברר שאלות מרכזיות בדבר זהותם של מורי מורים, תוך השוואה בין המצב הקיים בארה"ב לבין – הולנד בנושאים אלה. המחברים מתמודדים עם שאלת הכשרת המורים כפרופסיה תוך דיון בשני נושאים: הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי; ומורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע. לדעתם שני נושאים אלה מרכזיים בהמשך פיתוח המקצוע והזהות המקצועית. היסטוריה אישית חשובה להתפתחות האישית של מורי המורים ולהתפתחות הסטודנטים שלהם, וידע אקדמי ותובנות מסייעים להם להימנע מהצורך "להמציא מחדש את הגלגל". (Lunenberg,M., & Hamilton, M.L)

המחקר הנוכחי הוא המשך המחקר שנערך בשנת 2006 בעניין ההכשרה להערכה של עובדי הוראה במדינת ישראל. שנת המחקר הראשונה עסקה בעיקר במיפוי ובבדיקה של הקיים מבחינה מבנית ותוכנית בתחום ביצוע ההערכה ובתחום ההכשרה להערכה של סטודנטים להוראה או של מורים במכללות האקדמיות להכשרת עובדי הוראה. בשנת הלימודים תשס"ו ביקשו החוקרות להעמיק את המחקר ולבדוק את ההשתלמויות המוצעות במרכזי פסג"ה בתחום ההערכה של מורים מכהנים. השאלה ששאלנו את עצמנו הייתה: אילו כלים רוכשים מורים מכהנים לשם ביצוע ההערכה? במחקר הראשון משנת 2006 ל לא נמצאה חשיבה מסודרת לגבי המהות, לגבי גוף ידע קנוני שיש ללמד או לגבי הידע הדרוש למורה. כאשר לכך מתווספת מצוקת שעות בלימודי התואר הראשון, לא מתאפשרת הכשרה ברמה ובעומק הראויים של שום נושא, כולל בתחום ההכשרה להערכה שנופלת בעקבות זאת בין הכיסאות: הביטוי לכך הוא מיעוט של שיעורים ומסר לא ברור. התמונה העולה מתוך ממצאי המחקר של השניה השניה במרכזי פסג"ה היא של פעילות נטולת מעקב ותכנון וללא ויד מכוונת בכל הקשור להכשרה להערכה. בשנת תשס"ז תוכננו 84 השתלמויות שונות בהערכה בכל רחבי הארץ. הבדלים בין ההשתלמויות התבטאו בקהלי היעד שהן כיוונו אליהן, בהיקפי השעות, במטרות ההשתלמות ובמספר המשתלמים. תכניות הלימודים שהוצעו היו מגוונות ביותר וכללו כמה יחידות מידע (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות).

האם יש קשר בין הוראה המובילה לשעמום והתנהגות תלמידים בכיתה ? מומחי החינוך בבריטניה הגיעו למסקנה כי יש קשר ישיר וחיובי בין שני המשתנים הללו והמליצו כי רשות הפיקוח החינוכית המרכזית בבריטניה (Ofsted) תבדוק מעתה ברצינות לא רק את הישגי ביה"ס והתלמידים אלא גם את רמת ההוראה של המורים בכיתות. הנחת היסוד החדשה של המפקחים הפדגוגיים הבריטיים כי ההתנהגות החריגה וההפרעות המשמעת של התלמידים בכיתה היא בחלקה תוצאה של הוראה לא מאתגרת של המורה ולכן במסגרת בדיקות הפיקוח הפדגוגיות ( בדיקות שיטתיות ומעמיקות מאד בדרך כלל ) תילקח בחשבון מעתה גם רמת ההוראה של המורה בכיתה , לא מבחינת ההישגים שהגיעו התלמידים אלא מבחינת המוטיבציה והעניין שהיא יוצרת אצל התלמידים. ברור כי מדיניות ההערכה החדשה יצרה סערת רוחות בקרב איגודי המורים בבריטניה המנסים לגבות את עמיתיהם המורים בשטח. לכן הסיכוי ש – Ofsted יוכלו ליישם הלכה למעשה את המדיניות שלהם הוא לא רב מדי כרגע.

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על דמותו של המרצה ד"ר מיכאל ווש , מרצה לאנתרופולוגיה באוניברסיטה של מדינת קנסס. השנה ( 2008 ) ווש זכה בפרס יוקרתי של "פרופסור השנה" שהוענק על ידי קרן קרנגי לקידום ההוראה. קרן קרנגי מעניק פרסים כאלה למרצה כמעט בכל מדינה בארה"ב, אבל הפרס של ווש הוא של כלל ארה"ב – הישג בהחלט מכובד מאד. כאשר שואלים אותו לגבי הגישה שלו ל-anti-teaching הוא מסביר שהרעיון מאחורי ה-anti-teaching הוא לעורר שאלות במקום להגיש תשובות. ווש אומר שהוא רוצה להלהיב את הסטודנטים שלו לעסוק בשאלות הקשורות לחייהם. הוא איננו רוצה שהסטודנטים שלו יחשבו "מה עלי לדעת בשביל הבחינה", אלא "מה עלי לדעת כדי לחיות את החיים שלי". כאשר הוא מתייחס למיומנויות התקשוב של הסטודנטים של היום, ווש מתגלה כאדם מיושב. הוא מדגיש, למשל, שלמרות שנהוג לחשוב שסטודנטים מנוסים מאד בשימוש בכלים דיגיטאליים חדשים, בעצם, ההכרות שלהם עם כלים האלה הוא בעיקר לצרכים חברתיים ובידוריים. כאן, לדבריו, למרצים יש תפקיד חשוב – להראות לסטודנטים שהכלים האלה יכולים לשרת אותם גם בלמידה, ולהביא לסוגי למידה חדשים ומשמעותיים.

העיסוק במאפיינים של מורים טובים יותר ופחות ובמאפיינים של הוראה טובה יותר ופחות מתעלם מהיותה של ההוראה קריירה מקצועית . קריירה עשויה להיות "חיצונית" – מסלול קידום של תפקידים המסודרים בהיררכיה של יוקרה ושכר – ו"פנימית" . קריירה פנימית נוגעת לנקודת מבטו של הפרט , לדרך שבה הוא תופס את התפקיד – תפיסה המבנה את חוויותיו המקצועיות ומעניקה משמעות למתרחש סביבו. התפתחות הקריירה הפניית של המורה היא תהליך המתמשך לאורך כל שנות עבודתו בלי קשר לקידומו בהיררכיה החיצונית של בית הספר, במהלך הקריירה הפנימית משתנות תפיסת התפקיד של המורה , השליטה שלו במיומנויות ובידע , ההנעות וההתנסויות שלו. משתנה גם איכות ההוראה שלו . במאמר זה מנסה פרופסור יזהר אופטלקה להראות כי : אף על פי שמקצוע ההוראה הוא מערך מיומנויות הניתן לרכישה באמצעות תרגול , כפי שגורסת פרופסור נירה חטיבה עם יורם הרפז ( הד החינוך , אוגוסט 2008) , הרי שהיכולת לרכוש מיומנויות הוראה "טובות" תלויה במידה רבה בשלב הקריירה שבו נמצא המורה – בניסיונו ואף בגילו. היכולת לשפר את אופן ההוראה של מורה קשורה בהתנסויותיו החיוביות והשליליות בעבודת ההוראה בכיתה. אפשר אמנם לשפר את איכות ההוראה ולעשות אותה יעילה יותר, אך לממד הזמן בקריירה יש תרומה חשובה לשיפור זה.