אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המסכם מיפגש באינטרנט עם Jeff Mao יוזם תוכנית הניידים 1: 1 במחוז מיין. בארה"ב מתמודדים עם אותן השאלות כמו בפרויקטים מקבילים בישראל. ג'ף מאו מתייחס לכך שבמחוז מיין הם התחילו בשנה האחרונה לחשוב על הרצאות סינכרוניות להתפתחות מקצועית של מורים כדי להקל על המורים ולחסוך מהם את הנסיעות ובזבוז הזמן. עוד ציין ג'ף מאו שיש מחשבה על מעבר להתפתחות מקצועית הקשורה לתחומי הדעת. ג'ף מתייחס לאיכותו של המורה כגורם המכריע ביותר המשפיע על השימוש המשמעותי שנעשה בניידים.

אמנם קורסים מקוונים במכללות ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב קיימים כבר מעל 10 שנים, אבל בעיית עומס העבודה של המרצים המעבירים קורסים מקוונים בלמידה מרחוק לא נפתרה. מרבית המרצים המעבירים קורסים מקוונים משקיעים שעות רבות בהכנת חומרי הלמידה מקוונים ובמשובים לסטודנטים בהיקף משמעותי יותר מאשר קורסים רגילים פנים אל פנים. ההכרה כי עומס העבודה הולך וגדל ככל שהפעילות המקוונת של הקורסים מתרחבת עדיין לא הגיעה לידיעתם של הנהלות המכללות והאוניברסיטאות. הנטל הולך וגדל הן בשל הצורך להכין כל הזמן חומרי למידה איכותיים ומאתגרים, משובים ויצירת עניין לסטודנטים. הגמישות של קורסים מתוקשבים מחייבת לאתגר את הסטודנטים כל הזמן במהלך ההוראה ויש לכך השלכות ברורות מבחינת עומס העבודה של המרצים. הבעיה מחריפה עוד יותר כי בדרך כלל המרצים המלמדים קורסים מתוקשבים בלמידה מרחוק גם לא זוכים לפיצוי כספי ורבים מהם גם הם במעמד זמני ללא קביעות.

השימוש בלוח האינטראקטיבי בארץ צובר תאוצה. לוחות אינטראקטיבים ממוחשבים מוטמעים גם בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים , השימוש המוגבר הוא חלק ממדיניות גף יישומי מחשב במשרד החינוך ובעידודו הפעיל. על רקע זה, מצאנו לנכון ללקט באתר אדיורשת ובמשרד החינוך תגובות ועמדות של מורים על ההתנסות שלהם בלוח ממוחשב אינטראקטיבי ממוחשב בכיתה. כמו כן , הבאנו קישורים נוספים על לוחות אינטראקטיביים והטמעתם.

המאמר מתאר מחקר שבו קבוצה קטנה של סטודנטים (15 איש) השתמשה בטוויטר. כל סטודנט נדרש לעדכן את חשבון הטוויטר שלו לפחות שלוש פעמים ביום בנוגע לפעילות הלימודית שלו והמקום בו היא מתרחשת. הסטודנטים נתבקשו גם לכתוב תקצירים ארוכים יותר על נושאים שדיווחו עליהם ושהחוקרים מצאו בהם עניין, ורואיינו ראיון מסכם בסוף הפרוייקט. כמו כן , הובאו מדריכים המכילים עצות בסיסיות לשימוש בטוויטר ומילון מונחים.