-
לינק
הסקירה מציגה מגוון של מחקרי בוגרים אשר נעשו במכללות להכשרת מורים בארץ. היא מתייחסת לדוחות מחקר מתחילת שנות התשעים שנשלחו ע"י המכללות למוכן מופת או שנענו לפניית החוקרות. הסקירה כוללת תמונת מצב בתחום המחקרי ומטרת לאפיין את המחקרים, לברר במה הם עוסקים, לעמוד על המשותף ועל השונה ביניהם, על הגישות המחקריות וכדומה. הסקירה נותנת תמונה כללית הדומה בחלקה הגדול לממצאי מחקרים דומים שנערכו בעולם המערבי, אולם היא אינה חודרת מספיק לעומקם של תהליכי ההכשרה ולמורכבות העשייה המקצועית של הבוגרים. אין בדוחות גם הד לוויכוח האקדמי והציבורי על הכשרת המורים ועל איכות המורים , ונראה כאילו יש נתק מסוים בין השאלות המעניינות את המוסדות לבין מה שמטריד את הציבור בתחום החינוך. החוקרות מציגות את השאלה אם יש צורך בקביעת סטנדרטים לאומיים ובקיום מחקרי מעקב מערכתיים אחידים שיאפשרו מדידה אובייקטיבית יעילה ואחידה שתתן מענה מספק לקובעי המדיניות או שעדיפים מחקרי עומק קטנים יותר שילוו את הבוגרים לאורך הדרך, יחשפו את המורכבות הרבה של עשייתם וישפכו אור על שאלות שונות ( שגריר לאה, ברק יהודית,פישל דיתה ).
-
לינק
מאמר זה חוקר חלק מהסיבות שתלמידים בגיל ההתבגרות בוחרים לקרוא מרצונם או מסרבים לעשות זאת. במחקר זה שנערך על-ידי מורה, המחבר ראיין עשרה מתלמידיו לשעבר שלומדים כעת בכיתות ה, ו ו-ז', את הוריהם, ואת מוריהם הנוכחיים לגבי מה מניע מתבגרים לקרוא או לא לקרוא. הממצאים ממחקר זה מציעה שקריאה באופן עצמאי מקושרת לפרקטיקות חברתיות שונות, למרות ההשקפות הנפוצות שמתארות קריאה עצמאית כפעילות פרטנית ובודדה. פרקטיקות הוראה היעילות יותר לעידוד תלמידים לקרוא חייבות לקחת בחשבון כי יש השפעה חזקה של הנעה מתהליכים של טיפוח הקשרים חברתיים ( Knoester, Matthew D).
-
לינק
דו"ח Horizon לשנת 2010 הוא תוצר של בדיקה ארוכת-שנים של טכנולוגיות חדישות שיש להן פוטנציאל משמעותי בהעצמת שיטות החינוך והלמידה. ששת הטכנולוגיות המוזכרות במסמך הזה הן: טלפונים ניידים, תכנים פתוחים (wiki לדוגמא), ספרים אלקטרונים, מציאות מועצמת, מנשק מבוסס-מחוות (gesture-based user interface) כדוגמת פרויקט NATAL של XBOX (ראו וידאו ) וניתוח מידע באופן ויזואלי.הדו"ח מעניין בגלל אופן שבו הוא מציג את הטכנולוגיות השונות. לכל טכנולוגיה מובאות דוגמאות חיות לשימושים בחינוך, אותם יכול כל מורה ואיש חינוך להכניס כבר עכשיו לתוכנית שלו בכתה.
-
לינק
המאמר מתאר מחקר הערכה של תוכנית הכשרה מחודשת שבנו החוקרים. נעשה ניסיון לברר מה מרכיב את המושג "איכות" וכיצד המעורבים בתוכנית המוצעת מבינים מהי "הוראה איכותית". איסוף הנתונים התבסס על ראיונות עם מדגם של בוגרי התוכנית בארה"ב שהשתבצו לעבודה בבתי ספר יסודיים, של מנהלים ששכרו אותם לעבודה ושל קובעי מדיניות , זאת כדי לברר אם ההכשרה שניתנה כללה כשירויות הוראה מרכזיות שכל מורה זקוק להן כדי להיות מורה איכותי, ולבחון את העמדות בנושא. כל הנשאלים התייחסו להיבטים שונים של התוכנית ושל הקורסים שהוצעו בה. מה ניתן לעשות בהכשרת מורים כדי להכשיר מורים איכותיים? על תוכניות ההכשרה לסייע למורים לפתח בסיס תיאורטי ופדגוגי חזק עליו יוכלו להישען בעומדם מול לחצים, גם ברמה ארצית, של סביבות עבודה המכתיבות, מדגישות ומעדיפות מבחנים והישגים, תוכניות לימודים מסוימות, תכנים ואסטרטגיות ( Lesley, M., Gee, D., & Matthews, M ).
-
לינק
במאה ה-21, אנו זקוקים לכל המיומנויות אשר הבחינו את בני המין האנושי כיוצרים ותומכים של תרבויות, כיזמים של טכנולוגיות, וכמעצבים של דרכי חיים ושלטון. מיומנויות אלה, שהן קריטיות יותר היום מאי פעם בעבר, כוללות "חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, שיתוף פעולה, יצירתיות, הכוונה עצמית, מנהיגות, כושר הסתגלות, אחריות [ו]מודעות גלובלית" (Walser, 2008: 2). לרשימה זו, מוסיף מחבר הפרק את המיומנות החשובה של החקירה ( Barell, J ) .
-
לינק
ספר זה מציג פסיפס של מחקרים עצמיים של מורי מורים ואנשי שדה, המתארים הן את דרך הבנייה והן את התוצרים של תכנית הכשרה חדשנית נה"ר (נתיב הכשרה רב-מסלולי), שנבנתה במהלך ארבע שנים במכללת לוינסקי לחינוך. הספר מאפשר לעקוב אחר דרך התנהלות פרואקטיבית ויצירתית של קבוצת מורי מורים, שתוך כדי שיח מתמשך, ליבון סוגיות הנוגעות לבעיות יסוד בתכנית ההכשרה ודיאלקטיקה בין הפרקטיקה לתיאוריה עיצבו סביבות למידה חדשניות. המחקרים מעידים על כך שלמרות ההשקעה האדירה במשאבים פיזיים ונפשיים, מורי המורים הללו לא חוו שחיקה אלא חשו צמיחה והתפתחות מקצועית ניכרת . המסר, העובר כחוט השני בפרקים השונים, הוא ש"אפשר גם אחרת". אפשר להכשיר מורים בשיתוף עם בתי ספר, תוך כדי הצבת דרישות אקדמיות גבוהות ובנייה של זהות מקצועית ושל יכולת מקצועית משמעותית של כל השותפים, החל בסטודנטים להוראה דרך מורים ועד למורי מורים ( עורכת : אילנה מרגולין ).
-
לינק
בסוף מרץ 2010 פרסם משרד החינוך הפדראלי בארה"ב את תכנית התקשוב החינוכית החדשה השמה דגש על למידה מבוססת מקורות מידע ועל פיתוח לומד הפועל מתוך גישת החקר ואוריינות המידע. לא מדובר בתכנית אופרטיבית אלא בתפיסת עולם וקונספט מנחה למדינות בארה"ב אשר יובילו הלכה למעשה את התקשוב החינוכי בשנים הקרובות. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית החדשה הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.
-
לינק
בהשוואה למדינות אחרות בעולם יזמה ממשלת פורטוגל תכנית תקשוב חינוכית בלתי רגילה בהיקף שלה. מדובר באחת מתוכניות התקשוב בחינוך היומרניות ביותר הפועלת כיום באירופה הנקראת יוזמת מגלאן ("Iniciativa-Magalhaes"). .מטרתה היא לצייד כל תלמיד במערכת החינוך בפורטוגל במחשב אישי משלו בתוך ביה"ס. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם חברת אינטל. בשלב הראשון נועדה התכנית לספק לתלמידי בתי הספר היסודיים בפורטוגל חצי מיליון מחשבים ניידים מותאמים לילדים מסוג classmate, שפותחו ע"י חברת אינטל. יוזמה זו משלימה תכנית נוספת של ממשל פורטוגל e-Escola" שמטרתה לצייד את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים בפורטוגל במחשבים ניידים ובגישה לאינטרנט מתוך בתי הספר.
-
לינק
ד"ר איציק ספורטא הביא לידיעתנו מאמר מעניין על מערכת החינוך בארה"ב. הכוונה "לחזרה בתשובה" של חוקרת חינוך מארה"ב, דיאן רביץ' שכתבה ספר בנושא, שהאמינה שמערכת החינוך צריך להתנהל כמו מערכת של שוק, עם סטנדרטיזציה, תשלום עבור ביצועים של מורים, אחריויות ובחירה. זה לא רק שהאמינה אלא פעלה במסגרת הממשל של בוש כדי ליישם את הרעיונות הללו. לאחר בדיקה וחשיבה היא גלתה, את מה שהיה צריך להיות ברור לה מלכתחילה, שהמערכת הציבורית כושלת ואינה דומה למערכות החינוך הטובות כמו בפינלנד ויפן. כך היא אומרת: "מדינות כמו פינלנד ויפן מאתרות את בוגרי האוניברסיטאות הטובים ביותר למשרות הוראה, מכינים אותם לתפקיד כהלכה, משלמים להם כהלכה ומתייחסים אליהם בכבוד. הם מוודאים שכל התלמידים לומדים אמנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות, שפות זרות, מדעים ונושאים אחרים. הם עושים זאת כי זו הדרך לחינוך טוב. אנחנו בדרך הלא נכונה".
-
לינק
שלא באשמתם מרבית המורים בבתי הספר מוסיפים ללמד בצורה פרונטאלית כי הם נדרשים לגמור את החומר ומרביתם מוסיפים לשאול שאלות כאלה שהתשובה הנכונה נמצאת בזיכרון של התלמיד הטוב. בדוקטורט שלו ניסה ד"ר גדי ראונר לברר מה מנחה את מורה בהוראתו וגיליתי שלמורה יש מודל מנטאלי סמוי. הוא הסביר שהמורים מלמדים – כפי שהם מלמדים – על סמך הבנתם את הלמידה של התלמידים. בסופו של דבר הוא מצא שההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סוג מסוים של היסטוריה אירועית-פוזיטיביסטית על פיה: המורים מתארים אירועים היסטוריים (יותר מאשר מסבירים), הם כמעט ולא עוסקים בסיבתיות, הם כמעט ולא נוגעים בעניינים אישיים-אמפאתיים, וגם לא בערכים או במוסר, הם לא עוסקים בזהות ולא בפיתוח יכולות חשיבה ברמה גבוהה. קצת עצוב להודות שבשנת 2010 ההיסטוריה הנלמדת בבית הספר היא סיפור אינפורמטיבי רזה ודל, שטוח ואחיד ושעדיין ההוראה נועדה לגרום לשינון ולא להבנה.
-
לינק
מאמר מעניין על טוני בוז'ן, מפתח מפות החשיבה, והתוכנה הייעודית שפיתח לצורך כך. מסוף שנות השישים ועד היום, טוני כתב למעלה מ 100 ספרים בנושא ולימד מיליוני אנשים מכל רחבי העולם כיצד להשתמש במפות חשיבה. לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוז'ן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה היעילה קוראים imindmap . "היא נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר. והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות ". מתוך התוכנה ניתן לייצא את המפה כתמונה, כקובץ PDF , כמצגת של Power Point כעמוד אינטרנט שכל ענף יכול לשמש בו כקישור אינטרנט, להדפיס אותה במדפסת הביתית ועוד…
-
לינק
סקירת ביקורת על ספרו של לב ויגוטסקי , חשיבה ודיבור . ישנה הסכמה כי זהו ספרו החשוב ביותר של לב ויגוטסקי. " בספר הזה ישנה ביקורת עניינית ומעמיקה של ויגוטסקי על התיאוריות של ז'אן פיאג'ה. יפה מאוד שבהוצאה בעברית חשבו לצרף גם את תגובתו של פיאג'ה. התייחסויותיו של ויגוטסקי בתיאור התיאוריה של פיאג'ה, הביקורת עליה ואח"כ התגובה של פיאג'ה מחכימות ומעניינות. "גם התרבות והאופן שבו כל אחד מהאישים מציג את תורתו של השני וגם האופן שבו הביקורת מתבצעת כל אלה מאלפים בעיני וצריכים לשמש דוגמה ומופת". "מרתקת אותי הטענה (והפיתוח וההנמקה) של ויגוטסקי (והופתעתי שפיאג'ה נוח מאוד גם עם אותה הטענה) שמידה מסויימת של אוטיזם היא דבר נורמלי אצל כל אדם. מעניינת הטענה (שוב, שוררת פה הסכמה בין השניים) שכל התנהגות היא הסתגלות ושהסתגלות היא תמיד סוג כלשהו של שיווי משקל (יציב או לא יציב) בין הטמעה והתאמה" ( שלמה יונה) .
-
לינק
ספרו החדש של Ivor F. Goodson שיצא לאור ב2010 מעורר עניין רב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם. תוך התבססות על פרויקט התיעוד המרתק Learning Lives מנסה הספר לגבש תיאוריית למידה חדשה השואבת את מקורותיה משילוב נרטיבים בלמידה. הספר מבסס את תפקיד הנרטיבים בלמידה של אנשים לאורך החיים תוך ניסיון להבין את המשמעויות של הנרטיבים ללמידה המתמשכת של אנשים. נרטיבים המשתלבים כסיפורי חיים יכולים להתוות את מהות ההבנה של אנשים טוען Ivor F. Goodson בספרו המרתק. מרבית האנשים יוצרים תובנות בלמידה מחקר מקרים וסיפורי חיים המאפשרים להם להבין טוב יותר תהליכים ביחס לעולם ובתחומי הדעת השונים. המחבר סבור כי לנרטיבים צריך להיות גם השפעה מעצבת על תוכניות לימודים בבתי ספר ולא רק בלמידה מתמשכת .
-
לינק
במסגרת שיעורי תרגול במתמטיקה בטכניון נערך ניסוי לבחינות ההשפעה של שימוש בקליקרים (שלטים אינטראקטיביים) על אופי הדיונים בשיעור , על מידת ההשתתפות בהם ועל דרגת שביעות הרצון של הסטודנטים משימוש זה. שתי מורות מנוסות העבירו בכיתותיהן שיעורי תרגול עם קליקרים ובלעדיהם. השיעורים נצפו וצולמו בווידאו והסטודנטים מילאו שאלוני שביעות רצון. מניתוח הנתונים שנאספו זוהתה שביעות רצון גבוהה מכמה דרכי השימוש בקליקרים. כמו כן, נמצא כי השימוש בקליקרים בשיעורי תרגול, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות, מעודד השתתפות ודיונים המקדמים אצל התלמידים חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה ( איילת וייצמן , עליזה מלק, אביגיל ברזילי) .
-
לינק
ד"ר אברום רותם כתב מאמרון מעניין על הדילמה של שילוב רשת חברתית מסוג פייסבוק בחינוך . האם באמת כדאי ליישם את הפייסבוק כ- "פייסבוק חינוכי"? התשובה היא: בעקרון כן. כי…. עקרון בו ההוראה והלמידה מתנהלת באמצעות רשת חברתית היא העתיד החינוכי. זו טענה די מבוהקת שהתגשמותה די ברורה. השאלה היא, האם הפייסבוק, כפי שהוא, או אף עם עדכונים כאלה או אחרים, מתאים למשימה – התשובה היא, מן הסתם לא. חבל על הזמן. "אנשי החינוך מחויבים לפעול בפייסבוק באמתלאות שונות, ולו רק כדי להבין את הסביבה בה מרבית ילדנו ונכדינו מצויים שם זה מכבר. זו חובה חינוכית אזרחית שיש למלא אותה. כך נוכל להפעיל כלי רשת ייעודיים לחינוך בהלימה טובה יותר לצרכי דרדקינו כך, שהם פחות יזדקקו לפייסבוק. סביבה שההיבטים והפעילויות בה חיוביים מאד, לצד השליליים מאד- מקום רועש, אלים, רדוד ומאיים עד בכי. כך נגרום שתלמידים ימצאו מבוקשם בכלים ייעודיים בחינוך, באיכות לא פחותה, אך בסביבה מוגנת יותר – "מרחב מוגן" תוך מתן מענה למרבית צרכי חברה ולמידה. כלים כאלה קיימים היום, ויש לשלב בהם עקרונות חברתיים חיוביים מהפייסבוק, אך לא להשתמש בפייסבוק ככלי הוראה ולמידה, כי כפי שהוא, הוא אינו הולם."
-
לינק
הסוגיה של תפיסה אחרת של מערכות ניהול למידה מתוקשבות ( LMS) לא יורדת מן הכותרות בעולם. במאמר שנתפרסם בחודש מרץ 2010 שוב עולה ההשאלה מדוע מיליוני אנשים נמשכים לעבוד ברשתות חברתיות מסוג פייסבוק? . מדוע חווית המשתמש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק היא כה רבה בעוד מערכות הלמידה המתוקשבות הקיימות מסוג LMS אינן גורמות להתלהבות אצל הלומדים? אולי כדאי לאמץ את הארכיטקטורה של רשתות חברתיות בתכנון אחר של מערכות למידה מתוקשבות. כותב המאמר מצביע על המבנה של מערכת Udutu שמנסה לשלב יסודות של למידה מתוקשבת עם רשת חברתית . בהקשר זה יש לציין גם את הצלחות הרשת החברתית Elgg כמערכת למידה מתוקשבת.
-
לינק
כותבי המאמר מתארים ודנים בהתנסויות בעלות אופי שונה של התפתחות מקצועית המאופיינות בכך שהן מקומיות, מתמשכות וחסכוניות ומתבצעות במסגרות של קהיליות למידה מקצועיות, שבהן המשתתפים מתמקדים בחקר הפרקטיקה ומשלבים שימוש בטכנולוגיה. תוכניות אלה פותחו תוך שיתוף פעולה עם מורים לאורך עשור והובילו לתובנות לגבי תכנים ומטרות רצויים בהתפתחות מקצועית. בין היתר קיימת ההבנה שידע מורים (Practitioner knowledge) צומח מתוך בעיות הוראה מפורטות, ממשיות וייחודיו . כשטקסטים ללמידה על הוראה – שיעורים, אירועי הוראה, תוצרי תלמידים, שיחות עם תלמידים וכדו' -עולים בכיתות ומושמעים על ידי המורים עצמם מתרחש שינוי משמעותי. באמצעות העלאתם לרשת, ניתן ללמוד מהפרקטיקה היומיומית המאפיינת כיתות בעולם כולו, ניתן ליצור קשר בין מורים מצליחים לבין מורים בעלי קשיים, להשפיע על דפוסי שחיקה ע"י הזמנת מורים לשאול ולנסח מחדש את האתגרים העומדים בפניהם, לראות את ההוראה לא כשליחות פלאית אלא כמקצוע מורכב שניתן ללמוד אותו ולהתמחות בו לאורך זמן. ( Lieberman, A., & Pointer-Mace, D).
-
לינק
המורה, חניתה חן ממשיכה לתעד בבלוג הכיתתי שלה את ההתמודדות הייחודית שלה ביצירת סביבת לימודית מתוקשבת רבת-השראה לכתיבת בלוגים בכיתה. "אחת המטרות המרכזיות בהוראה בבית הספר היסודי היא קידום תהליכי כתיבה. כתיבה! לקרוא ערימות של דפים, טיוטות, תיקונים, שוב כתיבה, הערכה ועוד של 34 תלמידים. איך אפשר להפוך את התהליך למעניין, סוחף, מאתגר,יצירתי, אותנטי,רלוונטי ומשמעותי? הדרך שמצאתי לי ולתלמידיי היא כתיבה בבלוג הכיתתי." "כשהתלמידים החלו לכתוב בבלוג הם "פרצו" את גבולות הזמן והמקום של הכיתה – הכתיבה לא נשארה במחברת. היא מיועדת לחברים בכיתה, להורים, לחברים בכלל ולכל העולם".
-
לינק
עבודה קבוצתית ולמידה שיתופית בהוראת המדעים כבר הוטמעו ביישומים פדגוגיים בארצות רבות. עבודה קבוצתית במדעים לעיתים יוצרת חלק מדפוסי הדרכה למתמחה. בסקוטלנד, העבודה הקבוצתית הגיעה לרמה של מדיניות ממלכתית, שבאה לידי ביטוי בתכנית החדשה לחינוך למצויינות במדעים שאחד הממצאים שלה הוא הצורך בדיון קבוצתי כדי שתהיה למידה משמעותית. מחקר זה בודק האם תלמידים יכולים להעביר הישגים מהפרוייקט המקורי לסביבה החדשה של בית הספר התיכון ואם יש מעבר יעיל, מה ההיבטים האחראים לכך ( Allen Thurston Keith J. Topping, Andrew Tolmie, Donald Christie, Eleni Karagiannidoud and Pauline Murray).
-
לינק
הבלוג "בשביל ההוראה" של המרצה יורם אורעד המלמד את הוראת המדעים במכללת דוד ילין הוא דוגמא טובה להשבחת ההוראה באמצעות כלי web 2.0 באינטרנט. מדובר על בלוג פעיל ומעודכן היוצר עניין רב אצל הסטודנטים להוראה הלומדים בקורסי הוראת המדעים במכללת דוד ילין. מעבר להצגת עקרונות מדעיים והצגת מטלות שונות, הבלוג של יורם אורעד מעורר השראה בכך שהוא מצביע של שיטות הוראה באינטרנט שיש בהן כדי להניע תלמידים בכיתה , כגון הצגת דוגמאות של בלוגים כיתתיים בבתי ספר שונים בישראל. עוד מציג הבלוג פעילויות וניסויים שונים הראויים להערכה של הסטודנטים הלומדים בקורס.
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין