תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
נמצאו 1217 פריטים
פריטים מ-561 ל-580
  • סיכום

    בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ( שרה זילברשטרום) .

  • לינק

    מערכת החינוך מודעת לחשיבות החדשנות והיזמות ופועלת במגוון ערוצים לעודד את אנשי החינוך לאמץ ולפתח גישות נבונות למעשה החינוכי, ולנסות להביא את התלמידים באמצעותן להישגים גבוהים יותר. קשר עם העולם המחקרי המתחדש, הובלת פרויקטים פורצי גבולות, פיתוח מגמות חדשות ועדכון הקיימות, טיפוח בתי ספר ניסויים, שיפור ועדכון דרכי ההוראה והלמידה – כל אלה הם חלק מהמאמצים הננקטים לשם התאמת המערכת למציאות המתחדשת ולהשגת שיפור מתמיד. מחברת המאמר מציינת שביצירת תרבות של חדשנות, המוטמעת בכל הדרגים בארגון, הם מקווים להשיג מצוינות ולהעביר לדור הצעיר את האמונה בערכים של אומץ, אמונה פרואקטיביות ואחריות. התחדשות זו מציבה גם אתגרי למידה והתחדשות מתמדת של צוות ההוראה והתפתחות מקצועית בהיבטים של ערכיות, תפיסות עולם ליברליות, ביסוס עמדות והרחבת הדעת ( דלית שטואבר) .

  • סיכום

    התכניות האקדמיות להכשרה להוראה בישראל פועלות במסגרת "המתווים המנחים" שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה עליהם בשנת 2006 בעקבות המלצות ועדת אריאב, שהוקמה לבחינת עקרונות ההכשרה האקדמית להוראה. המתווים החליפו את "הדגם המנחה", שפורסם בדצמבר 1981, ששימש בסיס לתהליך המכלול של המכללות ולהפיכתן מבתי מדרש (סמינרים) למוסדות אקדמיים. המדיניות הנהוגה בארץ אימצה את דמות המורה הקלינאי, אם כי היא מתחילה לחקות מספר דגמים אמריקניים דוגמת ה-TFA. הדגם הפיני אינו מקובל עליה. על אף שהמתווים ממליצים על התפיסה הפרקטית-רפלקטיבית, אין הם רואים במחקר שעורכים המתכשרים את בסיס ההכשרה. ההוראה אינה נתפסת בהם כמקצוע המחייב לימודי תואר שני מחקרי, על כל המשתמע מכך. ההנחה שהכשרה מבוססת-מחקר היא מודל שלפיו לומד המורה איך ללמד את תלמידיו וכיצד להפוך גם אותם ללומדים אוטונומיים ועצמאיים, אינה נחלת הכול. נוסף על כך, המתווים אינם תומכים באידיאל המורה הכולל, אינם דורשים מהמורה להכיר את הדידקטיקה המאפיינת את ההוראה הכוללת ואינם מדגישים את מרכזיותו של תחום הדעת בבניית אופיו של התלמיד. מחבר המאמר סוקר גם מספר תכניות הכשרה ניסוייות בהקשר הישראלי ( שלמה בק) .

  • לינק

    בספרו "לסייע לתלמידים להניע עצמם: תשובות מעשיות לאתגרים בכיתה", משלב Larry Ferlazzo בין התפתחות האוריינות עם שיעורים קצרים בכיתה בנושאים כגון: שליטה עצמית, אחריות אישית, והתמדה. במאמר זה , המחבר משרטט שבעה אלמנטים שמורים יכולים לשלב במערכי השיעור שלהם כדי למקסם את הצלחתם.

  • לינק

    מאמר זה עוקב אחר תהליך מחקר בתכנון ופיתוח של סביבה ללמידת מדעים הנקראת WiMVT (חוקר מבוסס רשת עם טכנולוגיית ויזואליזציה ודיגום).מערכת ה- WiMVT מתוכננת כדי לסייע לתלמידי בית הספר התיכון לבנות הבנה מתוחכמת של קונספציות מדעיות, ואת תהליך חקירת המדע, כמו גם לפתח מיומנויות למידה ביקורתיות באמצעות גישה לחקירה שיתופית מבוססת מודל. המערכת מכוונת לתמוך בחקירה שיתופית, באינטראקציה חברתית בזמן אמת, בדיגום מתקדם, ולספק מקורות מרובים לפיגום עבור התלמידים (Sun, Daner; Looi, Chee-Kit, 2013).

  • לינק

    תכנית התקשוב העירונית של תל אביב יפו שמה לה למטרה לרענן את תהליכי ההוראה- למידה- הערכה, להביא חדשנות, שיתופיות וליצור קהילת ידע מקוונת. התקשוב פותח אופקים חדשים של למידה ושל ידע שלא מוחזק רק במקום אחד, אלא פתוח ונבנה על ידי ההמונים. מתוך תפיסה פדגוגית של אוריינות מידענית, פיתוח יכולות חשיבה גבוהה, לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית מופעלים מודלים שונים ללמידה: למידה משחקית, למידה חזותית ולמידה מבוססת מקום.

  • לינק

    המטרה הכללית של המחקר הייתה לבדוק את מקומה של הערכה חלופית בתוכנית להכשרת מורים להוראת אנגלית במצרים (אסיוט). 100 מתכשרים בשנה ד' ללימודים ענו על שאלון שחובר במיוחד לצורך המחקר. השאלון הסגור כלל 32 אסטרטגיות הוראה חלופיות (למשל, הצגה בעל פה, יומנים, תשובות פתוחות, תלקיט-פורטפוליו, משחק תפקידים, רשימות אנקדוטליות ועוד). המשתתפים דירגו את מידת השימוש שנעשה באסטרטגיות אלה בסולם בן 5 דרגות: תמיד, לפעמים, לעיתים, לעתים נדירות ואף פעם. ממצאי המחקר הראו ששלוש האפשרויות האחרונות – לעיתים, לעתים נדירות ואף פעם- הן שהופיעו בתדירות הגבוהה ביותר כשהדירוג "אף פעם" הופיע הכי הרבה ( Atta-Alla, M).

  • לינק

    מאמר זה חוקר את הצורך להכללה של היכולות החברתיות בתוך מסגרות העבודה של תכנית הלימודים העכשווית. המאמר יטען שהבנת ההשפעות שמעצבות את היכולת של המחנך חיונית לתמיכה בפרקטיקה מקצועית אפקטיבית (Jones, L., & Harcourt, D., 2013) .

  • לינק

    מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

  • לינק

    מחקר חדש מנסה לשפוך אור על חדירת מהפכת המידע לכיתות. מהממצאים עולה כי התלמידים אוהבים ללמוד כך, היו רוצים ללמוד כך, ושזה עוד לא קורה. וגם: כמה חברים של המורים בפייסבוק למרות האיסור ומה שיעור התלמידים שאין להם פרופיל? 96% מתלמידי החטיבות והתיכונים בישראל בבתי הספר הממלכתיים נחשפים לטכנולוגיה בכיתות, אך קיימים פערים משמעותיים בין המגזר היהודי למגזר הערבי בשימוש בטכנולוגיה בכיתות. כך עולה מסקר בנושא למידה וטכנולוגיה שנערך בחטיבות הביניים וביה"ס העל יסודיים, ביוזמת ביה"ס לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל ובמימון גוגל ישראל.

  • לינק

    רותי בן-ישי, אחת המורות הטובות בישראל היודעת להפיק את המיטב מסביבות למידה מתוקשבות, כתבה לאחרונה פוסט על כתיבת מטלות בילקוט הדיגיטאלי ובו תובנות פדגוגיות חשובות בהקשר של יישום למידה מתוקשבת מחוץ לכיתה (תלמידי כיתה ט' ), במתכונת של הערכה פתוחה יותר המחייבת התמודדות של התלמידים עם שאלות מורכבות יותר . כותבת רותי בן –ישי: "חשוב להשתמש ב"חוזקות" של המחשב, כאשר נותנים "מטלת הערכה" לתלמידים, אותה יבצעו בבית. (שהרי טכנית, לא ניתן לעשות זאת בבי"ס") .

  • לינק

    הנעת התלמידים אף פעם לא קלה. אולם, כיום ההנעה על ידי המורים חשובה מאי פעם בשל האפשרויות הרבות להסחת הדעת שיש כיום לתלמידים.מאמר זה מספק רשימה של 21 דרכים, כדי שתוכלו להפיק את המרב מהזמן שלכם עם התלמידים.

  • לינק

    הערכת מורים Advancement TAP – The System for Teacher and Student – שיטות של הערכת מורים צריכות להיות מקושרות להתפתחות מקצועית כדי שתתנה משוב לצורך של המורה לנתח את עבודתו ולקבל תמיכה ממוקדת. המאמר מציג פרויקט שהחל ב-1999 במטרה למשוך, להניע ולשמר כשרון בהוראה. כל אחד ממרכיבי הפרויקט – קידום, התפתחות מקצועית, הערכה וגמולים – אמור לחזק את האחרים כדי שייווצרו תמיכה משולבת במורי ושיפו הלמידה והישגי התלמידים. הפרויקט גם מטפח מנהיגות מורים בכל בית ספר מקרב המורים החזקים והחונכים. יחד עם מנהל בית הספר הצוות מניעה הוראה בבית הספר ע"י ניתוח של נתוני תלמידים, יצירת תוכניות הישגים, הובלת התפתחות מקצועית והערכה ותמיכה במורים אחרים. התוכנית מיושמת בכ-380 בתי ספר בארה"ב ( Cullbertson, J) .

  • סיכום

    הטריטוריות בצפון מערב קנדה (Northwest Territories) הן אזור מרוחק וקר, שיש בו ערים מודרניות וגם קהילות מבודדות שהדרך היחידה להגיע אליהן היא בטיסה. ההוראה בערים מחייבת את המורים להתמודד עם סביבה חינוכית רב-תרבותית, ואילו ההוראה בקהילות המבודדות, מציבה את המורים בחברה הומוגנית של קבוצות ילידיות שתרבותם שונה מהמורים. מכאן שעל המורים לא רק להסתגל לעבודתם החדשה אלא גם לעבור תהליך הסתגלות תרבותית. המאמר סוקר את המאפיינים של תכנית הסטז' הפורמלית למורים בטריטוריות של צפון מערב קנדה (NWT – Teacher Induction Program) ומדגישה את חשיבותם של ארבעה שלבים ( אבו ראס, ר' ) .

  • לינק

    יואב סלמון, גילי טלמור דוד, ד"ר שמעון אזולאי ועירית וולפגור ממכון ברנקו וייס עבדו שלוש שנים על המיזם "בית ספר כותב", והחלו ליישם אותו בכמה חטיבות ביניים וחטיבות עליונות בשנת הלימודים הקודמת. כולם חברים בצוות המחקר והפיתוח של המכון, שמטרתו ליזום רעיונות חדשים או "לייבא" רעיונות חדשים וליישם אותם בבית הספר ( נאוה דקל) .

  • לינק

    המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

  • לינק

    מאמר זה מציע שניתן להתאים שיטות של למידת צוות כדי להשיג את תוצאות הלמידה של כיתת "תקשורת בינאישית" (Theda Thomas, 2012).

  • לינק

    המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

  • לינק

    בהרצאה שהועברה על ידי גב מאיה בוזו שוורץ מאבי ראשה הוצגו ממצאים המתמקדים בתקשורת מילולית זו. על פי המחקר מתברר כי מורים מדברים למעלה מ- 70% מזמן הכיתה, וחלק גדול מהתקשורת שלהם הוא בצורת שאלות (סה"כ כ- 90 שאלות בשיעור, למרות שהמורים חושבים שהם שואלים רק כעשרים בשיעור). מתברר כי יש משמעות רבה לאופן שאילת השאלות וניהול שיח ה"פינג פונג" עם הלומדים ( גדעון זילר) .

  • תקציר

    בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין