-
תקציר
ספר חדש בהוצאת מכון מופ"ת מציג את חשיבותם של מרחבים משותפים בחברות מרובות תרבויות מתוך תפיסה כי מרחבים אלה יעודדו סובלנות, הקשבה ואמפתיה בין קבוצות. בישראל חזון זה לא עמד במבחן המציאות לאורך ההיסטוריה, והקושי לחלוק מרחבים משותפים אף החריף בעתות של משברים בריאותיים, פוליטיים וביטחוניים. דוגמאות לכך בלטו בתקופות של לחימה ברצועת עזה, אז התלקחו ברחובות ישראל מהומות שהחריפו אף יותר בערים המשותפות. מאורעות נוספים שנחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי מזוהים כמחלוקת בין "ישראל הראשונה" ל"ישראל השנייה" ומייצגים את המתח הפוליטי בחברה, שבשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהפגנות ובמאבקים שגרמו לפילוג העם. מאורעות אלה מהדהדים ללא הרף, מחלחלים למערכת החינוך ומשפיעים על הדינמיקה הן בכיתות הן בחדרי מורים.
-
סיכום
-
סיכום
הרפורמות החינוכיות בעשורים האחרונים עוצבו ברובן לפי הגישה התאגידית השואבת השראתה מהתחום העסקי. גישה זו רואה במורה אמצעי להשגת מטרות בית הספר וקוראת לאימוץ שיטות עבודה מבוססות שוק המדגישות יעילות, תחרות, אחריותיות ורגולציה. המאמר מציג גישה מתקדמת לניהול משאבי אנוש בבתי ספר המבוססת על ערכים אתיים-חברתיים והרואה ברווחת המורה ובפיתוח כישרונותיו מטרה בפני עצמה. שיפור בחוויית העבודה של המורים, התמקדות בצורכיהם ובפיתוח כישרונותיהם יגבירו את מחויבותם לבית הספר ולמטרותיו ויובילו לשיפור בתוצאות הלמידה של תלמידיהם.
-
תקציר
פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע.
-
תקציר
לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.
-
סיכום
המחקר הנוכחי ערך השוואה בין קבלת החלטות של מנהיגי חינוך לבין ממצאי מחקרים ממדעי הלמידה. באמצעות סקירת ספרות נבחנו נקודות המבט השונות, זו של מנהיגי חינוך וזו של מדעי למידה, ביחס לנושאים חשובים בחינוך. ממצאי המחקר הראו שסדרי עדיפויות של מנהיגי חינוך אינם זהים לאלה של חוקרי למידה. מנהיגי חינוך אינם משתמשים באופן עקבי בנתונים ממדעי הלמידה, בשל סיבות שונות, ביניהן ניסוח הבעיה, סדרי עדיפויות, הצורך להיכנס לטריטוריה לא מוכרת של מחקר הלמידה והעדר נגישות טבעית לידע שמייצרים מחקרי הלמידה.
-
סיכום
בעזרת סקרים שמולאו על ידי 1,501 מנהלי בתי ספר ציבוריים בארה"ב, נמצא כי מנהלים נוטים להיות מרוצים מעבודתם ומחויבים למקצוע כאשר המפקחים מעניקים להם אוטונומיה. בנוסף, התגלה שקבלת אוטונומיה חשובה בעיקר למנהלים בשנים הראשונות בתפקיד, בשל רצונם העז לפתח זהות מקצועית ולהיתפס כדמות מובילה. לבסוף, הסתבר שמפקחים הנתפסים כתומכים, ולא כשתלטנים, ומעניקים למנהלים מרחב בחירה ופעולה, מסוגלים להעצים את המנהלים, לטפח את סביבת העבודה ולהעשיר את התרבות הבית ספרית.
-
תקציר
להצמחת מנהיגות בית ספרית יש חשיבות עליונה. בעוד שמנהלים אמונים על ארגון, הוצאה לפועל של תוכניות, תחזוקת הסדר הקיים ושמירה עליו ועל תכנון עתיד הארגון, מנהיגים צריכים לחולל ארגון מחדש, להציע נקודות מבט חלופיות ולהתניע תהליכים. סקירת מידע זו מתמודדת עם שתי שאלות: 1. מיהם היכולים ו\או הצריכים לעבוד כמנהיגים בבית הספר?
2. מהן הדרכים הטובות ביותר להכשיר מנהיגים בבית הספר? -
תקציר
-
סיכום
בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.
-
תקציר
במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.
-
תקציר
-
סיכום
מקצוע ההוראה כרוך בדרישות מסוגים שונים. בעוד שבעבר עיקר הדגש בהכשרה ובליווי מורים הושם על הפן הפדגוגי, הרי שבעשורים האחרונים ניתן יותר ויותר מקום לפן הרגשי העולה מתוך ההוראה. מגמה זו נובעת מתוך המודעות העולה לכך שמורים צריכים להתמודד לא רק עם מטלות פדגוגיות אלא גם עם עומסים רגשיים. המאמר הנוכחי דן בקשרים בין עבודת הרגשות של מורים ומידת השחיקה שלהם ובין רמת ההשכלה שלהם.
-
סיכום
בעוד שהמוסדות להשכלה גבוהה מבקשים לפתח מודעות לסוגיות חברתיות ותרבויות מגוונות, התחומים הנוגעים לקהילות להטב"קיות נותרו עדיין בצל והם כמעט ואינם מיוצגים במסגרות אלה. תופעה זו אינה ייחודית רק לארצות הברית, בה נערך המחקר, אלא גם בעולם כולו. מדובר, אם כן, בבעיה גלובלית. על מנת שהמורים יוכלו להילחם בתרבות ההומופובית ובביטוייה עליהם להכיר את הנושא טוב יותר ולשם כך יש צורך בהכנסת הנושא לתכניות הלימודים של הכשרות המורים.
-
תקציר
סקירה זו עוסקת בהכשרתם של מורים ישראלים יוצאי אתיופיה ושילובם במקצועות ההוראה ובמערכת החינוך בישראל. הסקירה מתמקדת בתהליך ההכשרה של הסטודנטים והאקדמאים, הן במסגרת תוכניות ייעודיות וחלופיות והן במסגרת תוכניות ההכשרה להוראה הכלליות במכללות האקדמיותלחינוך ובאוניברסיטאות, וכן בתהליך השילוב במקצועות ההוראה בשדה, בדגש על מורים ועל מנהלי בתי ספר.
-
תקציר
המחקר בוצע על ידי קבוצת מומחים לתכניות לימודים מאוניברסיטת בר אילן אשר התבקשו לעצב תכנית לימודים חדשה ללימודי יהדות בבית ספר תיכון באוסטרליה. מונחים על ידי השאלה "מהו הפרופיל האידיאלי של בוגר בית ספר יהודי?", החוקרים ביקשו ליישם מספר תאוריות הקוראות לשיתוף פעולה בבניית תכניות לימודים, תוך שימת דגש על שילוב קולם של התלמידים בתהליך. בדיונים אודות בניית תכנית הלימודים החדשה השתתפו מורים לחינוך יהודי, נציגי מועצת תלמידים, מומחי תכניות לימוד ונציגים של ועד בית הספר.
-
סיכום
למרות ההכרה ההולכת וגוברת בהשפעת החינוך היהודי על הזהות היהודית בקרב קהילות התפוצות, מעטים למדי המחקרים שבדקו את השפעת מיקומה של הקהילה על הרישום לבתי הספר בפרט ועל חיזוק הקשר הקולקטיבי בין הקהילה לבין מדינת ישראל בכלל. המחקר הנוכחי בוחן, במסגרת דיסציפלינרית של לימודי הגירה ופזורה (Diaspora studies) את הפרקטיקות הפדגוגיות שיזמה קרן ברונפמן לחינוך יהודי (Bronfman Jewish Education Council) והמיושמות באמצעות מחנכים יהודים ממונטריאול, כדי לחזק את הקשר בין תלמידי התפוצות לבין מדינת ישראל וכדי להמחיש את חשיבות קיומו ויצירתו של מנגנון חינוכי חזק התומך ומעודד קשר עם ישראל.
-
סיכום
-
תקציר
-
תקציר
המחקר הנוכחי מבקש לעקוב אחר אופני ניהול הרגשות בעבודה של מנהלי בתי ספר ישראלים . המחקר הציב שתי שאלות: 1. כיצד מנהלים מבטאים אמפתיה כלפי אחרים בבית הספר? 2. כיצד מנהלים מווסתים אמפתיה בעבודה? מתוך ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרה מנהלים ישראלים עולה שלתחושתם מותר להם ואפילו מעודדים אותם להציג בנסיבות מסוימות, שלושה מרכיבים של אמפתיה: אמפתיה קוגניטיבית, אמפתיה אפקטיבית (חמלה) ואמפתיה התנהגותית (דאגה), ובמקביל נמצא כי עליהם לכבוש באופן מודע כל ביטוי ציבורי של כעס או פחד.
תוצאות חיפוש עבור: מנהיגות חינוכית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין