בסופן של שמונה שנות מחקר בנושא מתן הציונים במכללה אחת לחינוך, ניתן לומר שהציונים במכללה אינפלציוניים. המורים נותנים ציונים ללא די הכשרה, הבנה וידע בנושא וללא תפיסת עולם מקצועית. יתר על כן, ככל שנלמד מן החקר הישיר של הסטודנטים ומפרסומיהם הספורים, רובם שותפים בשתיקה לתופעות אלה מפניי שהן תומכות באינטרס המיידי שלהם, גם אם לא לטווח הארוך וגם אם לא באינטרס של המערכת שלתוכה ייקלטו כמורים בבוא הזמן. לדעת המחברות בנוסף לתלמידים עצמם, גם מערכת ההכשרה של המורים ועובדי החינוך משלמת על כך, משום שאמון הציבור נפגע. (דרורה כפיר, ברברה פרסקו, אילנה פאול)

מטרת הספר להציג גישה מדעית המתמקדת בחוויות מפתח ובנקודות מפנה, כדי להמחיש את עוצמתה הרבה של ההשפעה הבין-אישית. בניגוד ל"דגם המצטבר" המסורתי המקובל עד היום במחקר של השפעות חינוכיות, "המחקר של חוויות מפתח מראה כי למסגרת חינוך יש השפעה מכרעת על חייהם של מתחנכים, הרבה מעבר לתחום הצר של הישגים וציונים". לטענת המחבר בחוויות המפתח יש חוקיות שיטתית, למרות הרושם הכאוטי שהן יוצרות. במהלך המחקר התברר שהתבוננות בחוויות מפתח ובנקודות מפנה מאפשרת לבחון מחדש את כוחו של החינוך. גישת החקירה הפתוחה אפשרה לצאת מהזירה המצומצמת של החינוך הבית-ספרי השגרתי ולגלות את עוצמתו הרבה של החינוך ואת חיוניות ההשפעה הבין-אישית בכל רבדי החיים, בכל הגילאים ובכל מגזרי החברה. (גד יאיר)

הדאגה הגוברת לנוכח אי-התאמתם של מבחנים מקובלים עוררה עניין בהערכות ביצוע כדוגמת משימות, פרויקטים ותערוכות. הערכות ביצוע אלו מתמודדות טוב יותר מאשר המבדקים המסורתיים עם משימתם – למדוד את מה שבאמת חשוב: מידת יכולתם של התלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו בתנאים הקובעים של העולם האמיתי. יותר ויותר מורים עושים שימוש בהערכות הביצוע בכיתותיהם ואותן הערכות מתחילות להשפיע גם על תוכניות המבחנים ברמה האזורית והכלל-ארצית. המחבר, שעבד שנים עם מאות רבות של מורים שהשתתפו בהערכת ביצועים, מציע על סמך ניסיונו שבעה עקרונות של הוראה מעודדת ביצועים (Jay McTighe)

המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)

המאמר בוחן היבטים שונים של מעבר הכותב ממעמד של מורה-כיתה לתפקיד של מורה מאמן ואחר כך למכשיר מורים באוניברסיטה. הניתוח מהווה בסיס להצעות ספציפיות בדבר הדר בה ניתן לשפר את ההכשרה של מורי-המורים החדשים ושל תוכניות הכשרת המורים. המחבר מתאר במאמר את סיפור התפתחות המקצועית במערכת מאז תחילת עבודתו כמורה מאמן בראשית שנות ה-70 ועד היותו חוקר מומחה בתחום הכשרת מורים. (Zeichner, K)

השיח העוסק בהבחנה בין הערכה פנימית או בית ספרית לבין הערכה חיצונית או מערכתית מתרחש בשני מישורים: מושא ההערכה ומעשה ההערכה. יש להבחין מי הוא מושא ההערכה – התלמיד או בית הספר. באשר למעשה ההערכה, יש לבחון אילו ממרכיביו הם פנימיים, ואילו מרכיביו הם חיצוניים לבית הספר. הערכה בית ספרית פנימית אמורה להיות אורח חיים בבית הספר. פוטנציאלית יש לה יתרונות בתחום התוקף. הערכה חיצונית נעשית בדרך כלל בנקודות זמן מסוימות; פוטנציאלית יש לה יתרונות בתחום המהימנות. (ריטה סבר)