-
סיכום
ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).
-
לינק
המחקר והניסיון החינוכי מציעים שאלמנט אחד של המערכת הפינית מנצח את כל האלמנטים האחרים: מורים ומנהיגים מצויניים. מאמר זה מתבונן באופן שבו פינלנד מפתחת מצוינות כזו בכוח ההוראה שלה. עד שנות הששים של המאה העשרים, רמת ההישגיות החינוכית בפינלנד נותרה נמוכה יחסית: רק אחד מכל עשרה מבוגרים פינים השלים יותר מתשע שנות לימוד של חינוך בסיסי, והשגת תואר מהאוניברסיטה לא הייתה נפוצה.כיום, לפי סקרי דעת קהל בקרב בוגרי בתי הספר התיכוניים, נמצא כי הוראה נתפסת כמקצוע הנערץ ביותר בקרב הצעירים בפינלנד. להפוך למורה בבית הספר היסודי בפינלנד הוא תהליך תחרותי מאוד. אלמנט חשוב אחר בהכשרת המורים הפינית המבוססת על מחקר הוא הכשרה מעשית בבתי הספר. במהלך תכנית בת חמש שנים, המועמדים מתקדמים מפרקטיקת הוראה בסיסית, לפרקטיקה מתקדמת, ואז לפרקטיקה הסופית ( Pasi Sahlberg).
-
לינק
מערכת החינוך ממוקדת סטנדרטים ושואפת לאחידות ולהישגים גבוהים –סטנדרטים וקוריקולום והקשר ביניהם הם הכוחות הדומיננטיים בחינוך בארה"ב כיום, ויש הרואים בכוחות אלה גורמים להצרה (narrowing )של היקף/גיוון/ עושר של תוכניות הלימודים. הם פועלים כבקרת איכות חינוכית שבה תהליכי ההוראה והלמידה מוחלטים ומובנים (constructed )מראש. פרקטיקה חינוכית זו הורסת את הרעיון של חינוך ביקורתי, מערב ומאופיין ברפלקציה-עצמית (Giroux, 2010). יש בה מקום מועט ליצירתיות ולמקוריות מצד מורים ו/או תלמידים; וההעדפה היא לתשובות ספציפיות וישירות לשאלות ספציפיות וישירות ( Rubin, D.I., Kazanjian, C. J. ).
-
לינק
ייתכן שדיסלקציה שמקורה בהעדר חשיפה לגירויים מתאימים בגיל מוקדם חמורה אף יותר מדיסלקציה שמקורה בליקויים גנטיים. מחקר חדש מגלה כי דיסלקציה נגרמת ככל הנראה משני סוגים נפרדים של בעיות במוח. החוקרים, מאוניברסיטת ייל, השתמשו במכשיר fMRI(דימות תפקודית בתהודה מגנטית) כדי לבדוק את מוחותיהם של 43 בני נוער הסובלים מליקויי קריאה בשעה שבני הנוער קראו מלים שהוצגו לפניהם. החוקרים בדקו גם קבוצה של 27 בני נוער שקוראים היטב. המעקב אחר כל הנבדקים נעשה מאז שהיו בבית ספר יסודי, ותוצאותיו התפרסמו החודש בכתב העת "Psychiatry "Biological. מבין בני הנוער הסובלים מליקויי קריאה, קבוצה אחת סובלת ממה שהוגדר על ידי החוקרים כ"דיסלקציה הנגרמת בעיקר מסיבות גנטיות". אצל תלמידים אלה התגלו שיבושים במסלולים העצביים במוח שבהם משתמשים קוראים רגילים לצורך עיבוד בסיסי של קול ושפה. אך התלמידים למדו לגייס חלקים אחרים במוח כדי להתמודד עם הקושי. הם עדיין קוראים לאט, אך מסוגלים להבין היטב מה הם קוראים. בני נוער מהקבוצה השנייה סובלים מסוג של דיסלקציה שלדברי החוקרים "מושפע יותר מהסביבה". מערכת עיבוד הצליל והשפה במוחם של תלמידים אלה תקינה, אך נראה שלצורך הבנת חומר הקריאה הם מסתמכים יותר על הזיכרון מאשר על מרכזי השפה במוח. יכולת הקריאה של תלמידים אלה נותרה נמוכה לאורך שנות המחקר והם קיבלו ציונים לא טובים במבחנים שבהם נבדקו מהירות הקריאה והבנת הנקרא ( בוני רותמן מוריס, ניו יורק טיימס
-
לינק
הפער בין דוגמה אישית להטפה חינוכית ובין דיבור למעשה הוא אחד הכשלים העמוקים ביותר במערכת החינוך של החברה המערבית. אובדן הסמכות ההורית נובע לעתים קרובות מהפער הזה . שתי מדינות מובילות במבחני פיז"ה העולמיים, המדרגים את רמת ההישגים החינוכיים בעולם. התוצאות מפתיעות. מצד אחד, פינלנד. זו מנצחת באופן עקבי את כל המדינות המשתתפות ומוכיחה, שבמערכת החינוך שלה קיימים מרכיבים המובילים להישגים מפוארים. מצד שני, סין. בפעם הראשונה שהשתתפה במבחנים (בשנת 2009, בינתיים בעיר אחת בלבד) זינקה ישר אל המקום הראשון. ההפתעה נובעת מכך, שאלו שתי מערכות המבוססות על עקרונות הפוכים ( שמואל שם טוב ).
-
לינק
לפני כעשור הממשלה בסינגפור הכינה פלטפורמת מדיניות שמובילה לתכנית לימודים חדשנית ולפדגוגיה חדשניות . למרות מערכת הרעיונות של שליטה ובקרה של הממשלה, וההיסטוריה של תגובתיות בית הספר לצרכי הכלכלה, בתי הספר עדיין יצטרכו לעבור טרנספורמציה רצינית בהכנת תלמידים לכלכלה המבוססת על ידע. המאמר טוען שהמוקד הנוכחי בחדשנות בתכנית הלימודים, בפדגוגיה ובהערכה צריך להיות מלווה בתצורה מחדש בו זמנית של ההנהגה ושל ארגון בית הספר, וליצור טרנספורמציה רחבה בבית הספר המעניקה יותר העצמה למורים ( Dimmock, Clive, Goh, Jonathan W. P).
-
לינק
בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."
-
לינק
מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.
-
לינק
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין של פרופסור לארי קובן המתייחס לתליכי קבלת החלטות של מורים בכיתה. "במאמרון שלו קובן מביא נתונים מתחום חקר המוח מתוך מאמר מאת יונה לרר שהתפרסם ב-Wired לפני כשבועיים. במאמר שלו לרר טוען שיש דמיון רב בין מלאכתם של נגני ג'ז ושל שחקני כדורסל – שתי המלאכות דורשות את היכולת לאלתר במהירות ולהגיב בהצלחה למצבים משתנים ובלתי-צפויים. קל מאד, וגם פופולארי מאד, לראות במלאכת המורה עבודה טכנית בלבד, ביצוע של צעדים שנקבעו מראש לפי הספר. (למרבה הצער, לעתים קרובות נדמה שהמערכת החינוכית דווקא מעדיפה שכך יהיה.) המורה נתפס כלא יותר מאשר טכנאי המופקד על העברת סחורה ממקום אחד, מספר הלימוד, למקום אחר, לראשו של התלמיד. וזה, כמובן, פותח פתח למבחנים הסטנדרטיים שבודקים את מידת ההצלחה של ההעברה הזאת (ומתן בונוס למורה שההספק שלו עולה על זה של אחרים). אבל פרופסור לארי קובן, שהקדיש שנים רבות לבחינת המתרחש בבתי הספר ולמלאכת ההוראה מבין שמדובר במשהו הרבה יותר מורכב ומסובך". במאמר של פרופסור לארי קובן מובאים נתונים מתוך מחקרם של Hilda Borko Richard Shavelson , לפיו המורה נדרש לקבל 7 החלטות לדקה במהלך הוראה אינטראקטיבית בכיתה. עפ"י מחקרו של Philip Jackson מורה בביה"ס יסודי מקיים 200 עד 300 אינטראקציות עם תלמידים לשעה.
-
לינק
סוגיית מעמד המורה וכישוריו מעסיקה אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות והיא הולכת ומכה בנו בהתאמה, נוכח התוצאות ההישגיות העגומות של תלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים גם יחד. ברור לכל כי קיימת זיקה בין מעמדו של המורה וחוסר האונים שלו מול המציאות הקשה, לבין ההישגים הנמוכים של התלמידים והטיעון לפיו ציוני הסף של הפונים ללימודי הוראה נמוכים בממוצע מציוניהם של כלל הפונים ללימודי השכלה גבוהה בישראל. מאמר זה מתמקד במדדים מקצועיים ובאמות מידה הנדרשות בתהליך הקבלה ללימודי הוראה בשני היבטים: עקרונות אתיים ומקצועיים בתהליכי הקבלה למערכת החינוך, ונתוני סף ורף של המועמדים. הטענה המרכזית היא שכדי לשנות את מעמדם של המורים ולחולל מהפכה באיכות ההוראה שלהם וברמת אישיותם, יש צורך לברר קודם מהו תהליך המיון הראוי לקבלתם והאם נבחנו הנתונים שהציגו על פי תבנית גנרית מוגדרת ומוסכמת של קבלת תפקיד כראוי לכל ארגון מקצועי ( קטקו, תמר) .
-
לינק
דיסלקסיה התפתחותית מוגדרת ככשל מתמשך ברכישת קריאה. מדובר בקושי מתמשך ברכישת מיומנות תקינה של פיענוח מילים כתובות, לעתים קרובות חרף תמיכה שיטתית, נסיבות חיים שאינן מנבאות כישלון והיעדר חסרים חושיים חמורים (ראייה ושמיעה). מטרתו של המאמר היא לתאר את מקור הכשל ברכישת מיומנות הפיענוח של מילים כתובות, גם כאשר הללו מוצגות במבודד – כשל המאפיין את מרבית המוגדרים דיסלקטים. המאמר עוסק אפוא ב- 65% מלקויי הקריאה, שרובם לומדים במערכת החינוך הרגילה. הבעיה העיקרית בטיפול בתלמידים לקויי קריאה אינה קשורה לידע הנוגע לטיפול יעיל, אלא לאמונה שקנתה לה שביתה בקרב רבים שמכיוון שמדובר ב"פגם מוחי גנטי" אי אפשר לתקנו באופן משביע רצון. אמונה זו, המשפיעה לרעה על נכונותם של מורים והורים לפעול לשיקום הקריאה, שגויה מיסודה. מקורה הגנטי של הדיסלקסיה אינו צריך לרפות את ידינו; הוא אף יכול להדריך את הטיפול בה ( אורן לם).
-
לינק
משנת 1976 ועד 1978 אספו ריי מקדרמוט, מייקל קול ולואיס הוד סדרה של צילומי וידאו מכיתה אחת של ילדים בני שמונה ותשע בסביבות שונות. המאמר הנוכחי מבוסס על איסוף נתונים זה ועל התמקדותם של החוקרים בסיפורו של ילד המוגדר כבעל ליקויי למידה, בשם אדם. מטרת המאמר להעלות כמה שאלות על הגישות השונות להסבר כישלונות למידה ולשמש מוקד לתיאור תפיסות של הקשר ולמידה. לרוב מניחים שילדים נעשים לקויי למידה בעקבות כשל כלשהו בהתפתחותם. על פי קו המחשבה הרגיל, הילד הוא יחידת הניתוח, והליקוי הוא תקלה שפוצעת את ה"כשירות" שלו. מאמר זה מציע דרך חלופית לחשוב על הבעיה. ליקויי למידה הם קטגוריה בתרבות שלנו, וכל עוד מוקצה להם מקום בארגון המטלות, היכולות וההערכות בבתי הספר שלנו, שיעור מסוים מקרב ילדינו מובטח להם. אפשר אפוא לומר שאין ליקויי למידה, אלא רק פרקטיקה חברתית של הצגתם, אבחונם, תיעודם, הסברתם ותיקונם. לא נטען כאן כי אשר אין ילדים אשר מכל סיבה שהיא לומדים הרבה יותר לאט מאחרים או בדרכים שונות מאחרים. נטען רק שאין ליקויי למידה בהיעדרם של הסדרים חברתיים המייחסים חשיבות לקצבי למידה שונים ( מקדרמוט, ריי).
-
לינק
איכות ההוראה היא המפתח לקידום ההישגים הלימודיים, הערכיים והמוסריים בבית הספר. מורים איכותיים הם מורים אפקטיביים ומעוררי השראה, הלהוטים לשוחח על הכשלים שהציגו במהלך ההוראה ולשנות את דפוסי ההוראה שלהם. שינוי בדפוסי ההוראה הוא דרישה מרכזית כדי ליצור שיעורים אפקטיביים, להעלות את רמת ההישגים ולהגביר את תחושת ההצלחה והמסוגלות של כלל התלמידים. מאמר זה מעלה מספר תובנות מרכזיות מתוך חדר הכיתה. ניתוח התנהגויות ההוראה מאפשר הבנה ראשונית של חלק מהן והתמקדות בשימור או בשיני הנדרש. המאמר מתבסס על מאות תצפיות הוראה שנערכו בעשר השנים האחרונות בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובבתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ ( גוטרמן, קובי).
-
לינק
השירותים האבחוניים בארץ, המופיעים תדיר באצטלה של היענות אמתית לצורכיהם של ילדים דיסלקטיים או ילדים בעלי ליקויי למידה אחרים, הם תעשייה המייצרת בלא לאות רווחים עצומים בעלויות קטנות. המוצר של אותה תעשייה הם ילדים "לקויי למידה". תמורת תשלום ושניים- שלושה מפגשים עם "מאבחן מומחה", הילד הופך ל"לקוי למידה". אמצעי הייצור הם סוללות מבחנים אפופי הילה מדעית, המבוססים על פרשנות כוזבת של המושג "ליקוי למידה". "מומחים" מיישמים אותם תוך כדי שימוש בטרמינולוגיה "מקצועית" מרשימה. התעשייה משגשגת: פסיכולוגיים ומאבחנים דידקטיים מתקוטטים על זכות החתימה על האבחונים, האוניברסיטאות והמכללות מציעות אין-ספור קורסים בתחום ומשרד החינוך נותן גיבוי ממלכתי ( ארטמן, לביא).
-
לינק
רבות נכתב על ההצלחה של מערכת החינוך בפינלנד, אך מאמרו הקצר של פרופסור עמי וולנסקי מצליח לחדש לנו בנושא ולהוסיף כמה תובנות. אחת מהן והחשובה: "בעולם פועלות שתי אסטרטגיות הפוכות לקידום החינוך. האחת, זו המכתיבה תוכנית לימודים אחידה, רואה בתחרות בין תלמידים ומוסדות חינוך אמצעי לשיפור הישגים, עושה שימוש במבחנים השוואתיים לדירוג תלמידים ומוסדות ולפיכך אף מתייגת אותם". " אסטרטגיה שנייה, הפוכה, ניתן למצוא בפינלנד. היא ביטלה את הפיקוח על מוסדות החינוך, והעבירה תקציבי מדינה ורשויות מקומיות לסמכות בתי הספר. בית הספר מופקד על פיתוח תוכנית לימודי החובה, השתכללותה והתחדשותה. לכל תלמיד תוכנית התקדמות אישית, והמבחנים משמשים ככלי בידי המורים לתכנון האמצעים הנדרשים להתקדמות. 30% מהתלמידים זוכים בסיוע ותמיכה נוספים.
-
לינק
במאמר מועלים ארבעה קני מידה, שצריכה להיות ביניהם התאמה, שיש להשתמש בהם כדי לשפוט את האפקטיביות של מנועים חיוביים. יש לשאול האם המנוף שנבחר: (1) מעודד/מטפח הנעה פנימית של מורים ושל תלמידים? (2) מערב מחנכים ותלמידים בשיפור מתמיד של הוראה ולמידה? (3) מעודד עבודה שיתופית או עבודה בצוות? (4) משפיע על כל המורים והתלמידים – ב-100%? ( Fullan, M ) .
-
לינק
המאמר משווה בין בתי הספר באנגליה לבתי הספר בפינלנד. פינלנד היא המדינה שנמצאת בראש טבלאות ההשוואה הבינלאומיות של מערכות החינוך של העולם המפותח במשך כמעט כל העשור שחלף. הדירוג הגבוה של פינלנד מבוסס על הביצוע של תלמידיה במבחני PISA (Programme for International Student Assessment) במשך 15 שנים במקצועות קריאה, מתמטיקה ומדעים. בבתי הספר בפינלנד אין מדים, אין תשלום שכר לימוד ואין טבלאות השוואה בין בתי הספר. אולם מערכת החינוך בפינלנד מגיעה לראש הדירוגים העולמיים. המורים בפינלנד אינם חוששים מפני פיקוח או בדיקות באיזה מיקום מדורגים בתי הספר שלהם בטבלאות השוואה מול בתי הספר האחרים מבחינת הישגים. פשוט אין טבלאות השוואה בין בתי ספר או פיקוח ובדיקות ( Richard Garner).
-
לינק
בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).
-
לינק
ג'יי הורוויץ העלה בבלוג שלו מאמרון מעניין המחדד את הדילמה של שילוב התקשוב במערכות חינוך בעולם. השאלה שנשאלת היא היכן להשקיע את התקציב בקידום תכניות התקשוב ? האם בבתי הספר בהדרכה , הטמעה ובפיתוח שיטות הוראה חדשניות או במטה המחוז החינוכי. כפי שניתן להבין מתוך המאמר הרי בחלק מן המדינות זוכים פרויקטים מרכזיים במחוז לעיקר המשאבים , כגון מאגרי פעילויות ומאגרי שאלות להרכבת מבחנים . כותב המאמר מוחה על כך שמשאבים רבים כל כך מוקדשים למה שבעיניו משני לעיקר ולתלמידים עצמם לא ניתנים כלים מתוקשבים חדשניים. אם יורשה לנו להעיר הרי מבחינה זו שפר חלקה של מדינת ישראל כי עדיין עיקר תקציב תכנית התקשוב הלאומית מיוחד להצטיידות בתקשוב בכיתה ולהדרכת מורים. עוד תובנה שלמדנו ממאמר זה וגם מראיונות עם מורים בארץ: מאגרי פעילויות חינוכיות באינטרנט הם פעולה מבורכת, אבל בסופו של דבר המורה בביה"ס כותב את הפעילות המתוקשבת בעצמו תוך התאמה לאוכלוסיית הכיתה ולדרגת הקושי והאתגר שהוא מבקש להציב בלמידה.
-
לינק
Erin Reilly היא חוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית המסייעת למחנכים למצוא דרכים לשלב בין השתתפות התלמידים לבין טכנולוגיה-כגון: Google Maps, Wikipedia , צילום דיגיטלי ותכניות אחרות-בתוך תכנית הלימודים. Reilly טענה שמוקד של החינוך הדיגיטלי והאוריינות במאה ה-21 צריך להיות במציאת דרכים לתת לתלמידים להשתתף בצורה פעילה בלמידה ולאו דווקא השימוש במעבדות מחשבים או לוחות אינטראקטיביים חכמים בכיתה בלבד. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. היא נתנה דוגמא מתכנית בבית ספר במסצ'וסטס, שבה התלמידים היו צריכים לנתח פרק של מובי דיק. במקום לשבת ולקרוא את הפרק, הם כתבו וביצעו שיר שבו הלוויתן הלבן ייצג את הסחר בקוקאין.
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין