ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת. בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו ( טלילה נשר).

מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).

מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).