-
לינק
הכנס בנושא "החינוך בישראל: בין שתי תפיסות פדגוגיות מנוגדות" התקיים באוניברסיטת תל אביב, ב-24 ביוני 2012. הוא עסק במערכת החינוך של ישראל וכיווני התפתחותה, על רקע כיווני התפתחות של מערכות חינוך בעולם. בפתיחת הכנס נשא דברים פרופ' דני שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011,. סיכום עיקרי הכנס ותובנות מדברי המרצים והחוקרים שהשתתפו.
-
לינק
הטענה המרכזית של המאמר היא שהמשבר הממושך של מערכת החינוך נובע מהתערערות מערכת האמונות שבבסיס העשייה החינוכית, שהחינוך בן-זמננו איבד את דרכו וזנח את ייעודו. אנו חיים כיום בעולם פוסט-מודרני המאופיין כעידן של גלובליזציה ומהפכת מידע. קצב השינויים הטכנולוגיים, והתחלפות הידע הפכו להיות כה מהירים עד כדי כך שאין בידנו אפשרות לחזות את צורכי החברה העתידיים. לפיכך, הקשר בין הידע שלומד התלמיד כיום לבין השתלבותו בחברה שלתוכה הוא יגדל אינו ברור כלל ועיקר. החינוך, אם כן, הפסיק להיות רלוונטי ובית הספר איבד את ההצדקה המרכזית לפעילותו ( שלמה בק) .
-
לינק
-
לינק
מחנכים בארה"ב הביעו דאגה מהתופעה שתלמידים רבים מתרחקים מלימוד מדעים ויש להם עניין מועט בפיתוח קריירות מדעיות. הישגי תלמידי כתה ח', מבחינה לאומית, אינם נבדקים מאז שנת 1996 אבל הישגי תלמידי כתות י"ב ירדו באופן משמעותי. החסרון במאמצי הרפורמה החינוכית, הוא חוסר תשומת לב לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. לימוד מדעים צריך לאפשר לתלמידים ללמוד על עצמם, לפתח ולשפר את כישוריהם, להגדיר את הערכים שלהם לחקור את האינטרסים האישיים ולהבין את חשיבות המדע להם ולאחרים. תכנית לימודים יעילה לבית הספר התיכון דורשת תשומת לב להתפתחות הזהות העצמית של התלמידים, שזו משימת המפתח ההתפתחותית בגיל הנעורים ( Smith, M., & Darfler, A).
-
לינק
המאמר דן בקשר שבין איכות יחסים ואינטראקציות בין תלמידים לבין מורים לבין יצירת מעורבות של תלמידים בלמידה בכיתה.מעורבות משקפת את המצב והיכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, ההתנהגותיות וההנעתיות של תלמידים,ומותנית בחלקה ביחסים בין-אישיים המפעילים ומארגנים יכולות אלה כדי להשיג מטרות התפתחותיות רחבות. תצפיות באינטראקציות וניתוחן עשויות להעמיק את ההבנה ולתרום לשיפור תהליכים כיתתיים.במאמר, שהוא פרק מספר, המחברים מתארים תופעה זו במאמץ להציג מסגרת תפיסתית לדיון במעורבות תלמידים כפועל יוצא של מערכת יחסים ואינטראקציות בכיתה ( Pianta, C.R., Hamre, B.K. & Allen, J.P).
-
לינק
-
תקציר
הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .
-
לינק
במסגרת אבחון ופרויקט חונכות אשר נערך בבית ספר יסודי, בארה"ב, התבקשה המורה להשתמש ב iPad ככלי טיפולי עבור תלמיד בעל לקויות למידה, המתקשה ברכישת מיומנויות קריאה. כתוצאה מהשימוש נמצא שהמכשיר לא רק עזר לתלמיד במיקוד תשומת הלב, אלא גם קידם את התלמיד ברכישת מיומנויות קריאה. בהשוואת הנתונים לפני ואחרי הערכת המורה, נמצא כי תוך שישה שבועות התלמיד השלים פער של שנת לימודים. בנוסף, התלמיד השיג ביטחון עצמי בהיותו בעל שליטה בלימודיו ( Barbara McClanhan, Kristen Williams, Ed Kennedy and Susan Tata).
-
לינק
בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .
-
לינק
לציוני המיצ"ב אין שום משמעות עבור התלמיד והם אינם נכללים בסיכום הישגיו. המבחנים בודקים את הישגי בתי הספר ומודדים את מערכת החינוך כולה. ומכאן שהמנהלים והמורים שמכינים את התלמידים לבחינות הללו למעשה מפקיעים מהילדים את החינוך שלו הם זכאים כדי להיראות טוב בעיני משרד החינוך. זה כל הסיפור. אינטרסים צרים של מורים ומנהלים מפוחדים מפני התוצאות, כל אחד לחוץ מאלה שמעליו, וכל כובד המשקל הזה מונח על כתפיהם הצרות של התלמידים ( נורית קנטי) .
-
לינק
המחבר הוא מורה כיתה ה' ב- Edward W. Brooke Charter School. הוא לימד בבתי ספר בסיאול שבדרום קוריאה ובאתונה ביוון. המחבר טוען כי פוליטיקאים וקובעי מדיניות מציבים לעתים קרובות את מערכת החינוך של דרום קוריאה כדוגמא בשל ציוני המבחנים המרשימים שלה. אולם, מבט מקרוב מראה שהחינוך בדרום קוריאה אינו המודל הטוב ביותר אחרי הכול (Duffy, 2012).
-
לינק
מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).
-
לינק
בעקבות מחקר בינלאומי ישתנו מבחני פיז"ה לראשונה מזה עשור ובקרוב התלמידים ייבחנו בניהול מו"מ, בעבודת צוות ובאוריינות כלכלית. מבחני פיז"ה המסורתיים, המציגים דירוג של מערכות החינוך ברחבי העולם, ישתנו בקרוב מהיסוד. בעשור האחרון עסקו המבחנים בתכנים כמו מתמטיקה והבנת הנקרא, אולם בעקבות מסקנות של צוות בינלאומי מיוחד ייבחנו בקרוב התלמידים בתחומים כמו קבלת החלטות וניהול משברים (עמרי מניב ).
-
סיכום
פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.
-
סיכום
מחקרים מראים כי כתוצאה ממבחנים עתירי-סיכונים מורים נוטשים אסטרטגיות הוראה ממוקדות-לומד(חקר, שיתופיות) לטובת פרקטיקות שגרתיות(שינון)Barksdale-Ladd & Thomas, 2000) Hoffman et al., 2001), שכן עליהם להתמודד עם קוריקולום מרשמי ודחוס במונחים של מספר הנושאים הכלולים בו (Hayes, 2010). מורי בית הספר היסודי שונים מאחרים בכך שעליהם ללמד כמה תחומי דעת שונים, ובעוד שהוראה אינטרד' מוכרת כאסטרטגיה יעילה, הם מתקשים ליצור קשרים כאלה בהוראה. ממצאי המחקר מצביעים על תוצרים חיוביים של הוראה אינטרד' בבית הספר היסודי. אחת ההשתמעויות להכשרת מורים היא שיש להקדיש תשומת לב להשפעה של הוראה כזו בשנת ההוראה הראשונה כפי שעולה מדברי המשתתפים במחקר ( Brand, R.B., & Triplett, C.F).
-
לינק
במציאות החינוכית בישראל וברוב מערכות החינוך בעולם נתונים לימודי האמנויות בנסיגה מתמשכת. המגמה היא של השתלטות מה שמכונה "תחומי הליבה" – מתמטיקה, מדעים, לשון ואנגלית – על תכנית הלימודים. המחבר שואל מדוע דווקא לימודי האמנויות, הנענים לאתגרי הגלובליזציה, נדחקים לשולי תכנית הלימודים. המחבר טוען כי שני פחדים שעורר תהליך הגלובליזציה מניעים את מדיניות החינוך בעשור האחרון: פחד של המשקים הלאומיים מפני הגלובליזציה הכלכלית והתחרות הכלכלית שהיא מייצרת; פחד של מדינות הלאום מפני אובדן זהותן עקב הגלובליזציה התרבותית. המחבר טוען כי המשימה של שוחרי לימודי האמנות היא לחלץ אותם ממצבם הפרדוקסלי. בגלל הפחדים שהגלובליזציה מעוררת, לימודי האמנות נדחקים לשולי תכנית הלימודים ואף מסולקים ממנה, אך לימודי האמנות הם המענה הטוב ביותר לאתגרי החינוך והגלובליזציה.
-
לינק
במאמר זה, המחברת קוראת לגישה מאוזנת לשיפור ההוראה והלמידה, גישה המתמקדת הן במורים והן בהקשרים שבהם המורים עובדים. המחברת מתבססת על מחקר, שנערך על פני למעלה מעשור לגבי ההתנסויות של מורים חדשים.המחברת טוענת שהתמקדות באפקטיביות של האינדיבידואלים תוך התעלמות מהאופן שבו בתי הספר שלהם מאורגנים מגבילה את היכולת שלנו לתמוך בעבודה של המורים וכך לשפר את התוצאות עבור התלמידים הנזקקים ביותר של האומה שלנו (Johnson, Susan Moore, 2012).
-
לינק
המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל – משניא את בית הספר על התלמידים. בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". ( עמי וולנסקי).
-
לינק
-
לינק
מחקר חדש oyal Economic Societyמוצא שההשפעה של ההורים על תוצאות המבחן גדולה פי חמש מההשפעה של המורים. הממצאים האחרונים ממחקר יציתו מחדש את הויכוח לגבי הדרגה שבה בתי הספר יכולים לשפר את תוצאות התלמידים ללא תמיכה מצד היחידה המשפחתית בבית. במאמר נטען כי שילדים מושפעים מכל דבר שסביבם, כמו הדרך שבה ההורים פועלים, מה ההורים אומרים ועושים; בנוסף, יותר ויותר ילדים כיום מושפעים מידוענים כמודלים לחיקוי (S.D. Lawrence).
תוצאות חיפוש עבור: מבחנים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין