כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.

המאמר הנוכחי מתמקד בהפרעת לקות למידה לא-מילולית, מדובר בסינדרום NLD(Non-verbal learning disability) המאפיין אחוזים בודדים מכלל לקויי הלמידה, כאשר לרוב מקובל לחשוב שמרבית לקויי הלמידה מסוג זה הינם בנים אך יש החולקים על כך. לקות למידה לא-מילולית ידועה גם בשמה 'סינדרום המיספרת ימין' (Right Hemisphere Syndrome). במאמר ניתן לקרוא גם על הגורמים לקשיים בתפיסה חברתית ובתקשורת בין-אישית לקויה אצל NLD (דבורה שני).

ממוצע הציונים בלימודי תואר ראשון של סטודנטים עם ליקויי למידה גבוה מממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כך עולה ממחקר ישראלי שהוצג באחרונה בכנס בינלאומי ללקויות למידה בטקסס. הסיבות: הם מקבלים תמיכה מהאקדמיה ויש להם כוח רצון חזק. המחקר, שנערך ע"י יעל מלצר, מנהלת מרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללה האקדמית תל-חי יחד עם ד"ר מירי שריד, השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה אשר קיבלו תמיכה אקדמית ברמות שונות לבין סטודנטים שאינם בעלי לקות למידה (אלי אשכנזי).

בחינות בגרות מתוקשבות עשויות לסייע לתלמידים לקויי למידה לממש את הפוטנציאל הטמון בהם. כך עולה מממצאי ניסוי בבחינת בגרות מתוקשבת ללקויי למידה, שנערך בשנת הלימודים שעברה, תש"ע. הניסוי לווה בהערכה. עוד עולה מהניסוי, כי הבחינות המתוקשבות עשויות לשמש פתרון מרכזי לבעיה הלוגיסטית של מחסור בבוחנים ובמורים לעריכת ההתאמות לתלמידים הזכאים להן בבחינות הבגרות, המהווים לעתים 25% מהשכבה הנבחנת הניסוי נערך בבחינת הבגרות בתנ"ך, ברמת שתי יחידות לימוד. ממצאי ההערכה של הניסוי מוצגים במאמר שחובר על ידי מנהל אגף הבחינות במשה"ח, דודו הלוי, ויעקב שוורץ, מיכל שמש וטלי פרוינד ממטח, במסגרת כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה של האוניברסיטה הפתוחה, שהתקיים לאחרונה.

הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)

המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת. במאמר זה מנסה ד"ר חנה דויד לפתוח צוהר לנושא שעומד במרכז ההוויה של משפחות רבות – ילד עם הפרעת קשב וריכוז, וזאת מתוך פרספקטיבה שונה מהמקובל בשני היבטים. ראשית, שני הילדים שתיאורי המקרה שלהם הובאו כאן היו בני 4 – גיל שבו לרוב לא מתבצע אפילו האיתור של הפרעה זו, והספרות על כך, בהתאם, מצומצמת מאוד; שנית, שני הילדים שתוארו נבונים מאוד. אמנם, לא ניתן בשלב זה לדעת האם הם מחוננים, שכן המבחנים לאיתור מחוננים מטעם משרד החינוך נערכים בארץ בכיתה ב' או ג', ואין כל סיבה לערוך לילדים אלה מבחני מחוננות באופן פרטי; אבל ברור שבכל התערבות יש לקחת בחשבון את העובדה שילדים אלה זקוקים לגירוי אינטלקטואלי רב, לגיוון, לאתגרים ( חנה דויד).

על אף ניסיונותיהם של חוקרים רבים לספק היבטים תיאורטיים ולהתחקות אחר הגורמים להתמודדות תקינה או לקויה עם דרישות אקדמיות גבוהות, טרם הצטבר די ידע תיאורטי, או הבנה מספקת של התהליכים הרגשיים שחווים המתבגרים עם לקויות הלמידה. מיעוט המידע בולט במיוחד כאשר מדובר בתקופת מעבר חשובה בחייהם, ובשעה שהם מתמודדים עם למידה אקדמית מורכבת, כדי להשיג את תעודת הבגרות. בולט בהיעדרו קולם של התלמידים, נקודת המבט שלהם ותפיסתם את התהליכים תוך כדי התרחשותם במהלך הלימודים בבית-הספר התיכון. במטרה לתת לתלמידים במה להשמיע את קולם, נערך מחקר לאורך שלוש שנים, שבחן את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שמתבגרים עם לקויות למידה חווים בהתמודדותם עם לימודים מורכבים ובחינות הבגרות, תוך הבחנה בין תלמידים עם לקויות למידה מילוליות (verbal learning disabilities) לבין תלמידים עם לקויות למידה שאינן מילוליות ( שרה גבעון).

מחקר שנערך השנה במכללת תל חי השווה בין ממוצע הציונים של סטודנטים לקויי למידה שקיבלו תמיכה אקדמית, לבין ממוצע הציונים של סטודנטים שאינם לקויי למידה. כמו כן נבדקו שיעור הנשירה בקרב שתי הקבוצות, ויכולת הניבוי של מבחני הבגרות והפסיכומטרי לגבי הצלחת הסטודנטים בלימודים.תוצאות המחקר מצביעות על כך שציון הבחינה הפסיכומטרית אינו מנבא הצלחה בקרב סטודנטים לקויי למידה. הישגיהם של סטודנטים בעלי ליקויי למידה אינם נופלים מאלה של סטודנט רגיל ולעתים גבוהים מאלה של סטודנטים שאינם לקויי למידה. (חיים ביאור).

הדיון על לקויות הלמידה מעסיק את עולם החינוך והפסיכולוגיה החינוכית מזה מספר עשורים. במקביל, שכיחות המאובחנים כבעלי לקות למידה גדלה בעשורים האחרונים לאין ערוך, ומצד שני עלו עדויות חדשות לכך שמודל לקות הלמידה כפי שהוגדר בעבר אינו תקף. מודלים חדשים להגדרת לקות הלמידה נוסחו, ולקות הלמידה הפכה כללית פחות וספציפית יותר, תוך שימוש במושג SLD, הרווח בספרות בעשור האחרון, ושמשמעותו specific learning disorder. סביב הגדרות אלו ניטשות מחלוקות רבות, שאינן נקיות מהמאבקים הבין-מקצועיים בין החינוך המיוחד לבין הפסיכולוגיה החינוכית. במאמר שלהלן מנסה ד"ר יוסי ארן ארנרייך לתמצת את הספרות הקיימת ולהציג את ההשלכות הנובעות ממנה.

העצמה היא אחת הדרכים בהן ניתן לפרוץ את מעגל חוסר האונים הנלמד אצל לומדים עם לקויות למידה, ולחזק את החוסן והעמידות שלהם. ניתן לתאר תהליך העצמה כמעבר ממצב של חוסר אונים למצב של שליטה יחסית בחיי ובסביבתי. מעבר זה יכול להתבטא בשיפור בתחושת היכולת לשלוט, כמו גם בשיפור ביכולות הממשיות להפעיל שליטה. התכנית המוצעת להלן מותאמת לשלב ההתפתחותי ושמה לה למטרה לסייע לתלמידים בעלי לקויות למידה בקשייהם הרגשיים והחברתיים. מטרתה העיקרית היא להעניק לתלמידים בעלי לקויות למידה מקום מוגן שיכיל אותם, ישמע את קולם, יאפשר להם לבטא רגשות במקום בטוח ללא חשש מכישלון או פגיעה, לעבד רגשות של כעס, תסכול וחרדה, לשפר את הערך העצמי, לחוות חוויות של הצלחה ולפתח גישה חיובית, לפתח חוסן נפשי, לגלות תחומי כוח ולהבין את מקור הקושי.

במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

הספר "שפה וקוץ בה" עוסק בלקויות תקשורת, שפה ודיבור העשויות להופיע אצל ילדים במהלך שמונה השנים הראשונות לחייהם. בספר מתוארות לקויות בדרגת חומרה שונות ואצל אוכלוסיות ילדים שונות כמו: ילדים עם לקות שמיעה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים ממיצב נמוך וילדים עם עיכוב התפתחותי בתחומי השפה והדיבור. הקריאה בספר מאפשרת לקורא להכיר מגוון לקויות תקשורת, שפה ודיבור אצל ילדים כמו גם את הספרות המקצועית העוסקת בתחומים אלו ואת המונחים המקצועיים הקשורים בהם. כמו כן, הספר מאפשר לאנשי חינוך, להורים ולמטפלים להתוודע למחוונים ולכלים לאיתור לקויות תקשורת, שפה ודיבור ומציע רעיונות לסיוע לילדים עם לקויות בתחומים אלו ( אניטה רום, בתיה צור, ורדה קריזר ).

המחקר עוסק בקשר שבין יחסים חברתיים וטכנולוגיה, ומתמקד בבדיקת ממשקי תקשורת מתווכת מחשב .( CMC ). מטרתו הייתה לבדוק את השפעת השימוש בארבעה ממשקי תקשורת מתווכת מחשב – דואר אלקטרוני ,SMS (Messenger ,ICQ) Instant Message וצ'ט – להבעת תמיכה חברתית בקרב סטודנטים למדעי החברה, עם וללא לקות למידה. תוצאות המחקר מצביעות על שימוש גבוה של כל הסטודנטים בממשק י CMC להבעת תמיכה חברתית, תוך כדי העדפת שני ממשקים – דואל ו- SMS . לקבלת תמיכה חברתית ממשק IM נתפס בקרב הסטודנטים כמועיל ביותר, ולעומת זאת לקבלת תמיכה מעשית ממשק הדואל נתפס כמועיל ביותר. כמו כן, כל הסטודנטים משתמשים יותר ב- SMS למטרת פעילויות חברתיות משותפות בהשוואה לממשקים האחרים. בהתייחס לקיום לקות למידה נמצא, שסטודנטים אלה משתמשים יותר במחשב אישי מאשר סטודנטים ללא לקות ( טלי היימן , סיגל עדן ).

מטרת ההיצג היא לתאר תהליך שעברו סטודנטים עם הפרעות למידה במהלך קורס אקדמי ייחודי המותאם עבורם, בשנת לימודם הראשונה במכללה. מטרת הקורס היא לשפר את המודעות של הסטודנטים לגבי משמעות הקשיים שלהם בלמידה, הן מהיבט הקוגניטיבי והן מהפאן הרגשי. מטרה נוספת היא שינוי התפיסה של הסטודנטים את הלקות תוך הבנת ההיבטים החיוביים שלה. ייחודו של הקורס 'לקויות הלמידה באוסף אומנותי', הוא שמעבר להבנת הלקות, מתאפשר לסטודנטים אלו, לערוך עיבוד רגשי ולהביע את התובנות גם באופן אומנותי. הבנת הפרעת הלמידה לעומקה גם לצורך עבודתו העתידית, כמחנך תלמידים עם הפרעות למידה בכיתתו (נעמי וורמברנד, בטי שרייבר, איריס אפק)

במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).

המחקר בדק אם התאמות שניתנות לנבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף שיפרו את הישגיהם בהשוואה לנבחנים ללא לקויות למידה. כמו כן נבדקו ההתייחסויות של הנבחנים להתאמות שניתנו להם במובן של שביעות רצונם מתהליך קבלת ההתאמות, מעצם הפעלתן וממידת הסיוע שנתנו להם ההתאמות. בנוסף לכך בדק המחקר את הישגיהם של נבחנים עם לקויות למידה במבחן הסף ובמבחני הבגרות בהשוואה להישגיהם של נבחנים ללא לקויות למידה ואת דפוסי קליטתם במוסדות להכשת מורים. ממצאי המחקר מראים שככל שיעלה ציון הכניסה למוסדות, יהיו פחות סטודנטים עם לקויות למידה אשר יתקבלו ללימודים. מדיניות של הסתמכות אך ורק על ציוני המבחן הפסיכומטרי עשויה לחבל במאמץ לפתוח את המוסדות להשכלה גבוהה בכלל ואת המכללות להכשרת מורים בפרט בפני סטודנטים עם לקויות למידה. (ורדה שורני, גילה ווגל)

גן מכשיר כיתה א' בניהולה של אסתר שנלר, קולט תלמידים בעלי לקויות למידה ומסייע לשילובם בבתי-ספר רגילים. נמצאים שם ילדים עם מגוון בעיות: היפר-אקטיביות (ADHD) , תסמונות אוטיזם (PDD), דיסלקציה, דיסגראפיה, קשיי שפה, בעיות התנהגותיות-חברתיות, בעיות רגשיות, דימוי עצמי נמוך וליקויים נוספים המקשים על השתלבותם בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן המשתייך למערכת החינוך המיוחד, לומדים הילדים ארבעה ימים בשבוע, ואילו יומיים בשבוע הם משולבים בכיתות א' בבתי-ספר רגילים. בגן הם מקבלים טיפול ותמיכה מצוות רב תחומי, הכולל פסיכולוגית חינוכית, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, תרפיסטית במוסיקה, פסיכולוגית חינוכית ועובדת סוציאלית, ובמקביל הם לומדים נושאים הנלמדים בכיתות הרגילות. בתחילת השנה נקבעת תוכנית לימודים אישית, מותאמת לצרכים הייחודיים של כל אחד מהילדים, שההורים הם שותפים פעילים ביישומה (דלית מורג)

המאמר מתאר את הבעיה לגבי הוראת תלמידים עם ליקויי למידה ומדגיש את הצורך בהוראה יחידנית. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים מונעים את השימוש הקבוע בגישות שהן יותר ממוקדות- תלמיד. לפיכך, מספר אלמנטים חשובים חייבים להילקח בחשבון: מורים צריכים לקבל החלטות לגבי תכונות הלומד, המטלה והסביבה. בשעה שמורים מעריכים תלמידים על ידי תצפית אינטנסיבית, הם יכולים גם לקחת בחשבון את הצורך בזיהוי והסרת מחסומים, הבניית הסביבה, שילוב יותר זמן ותרגול ומתן בהירות כך שיוכלו להתאים את גישתם לכל התלמידים, במיוחד אלה בעלי צרכים מיוחדים. (Karen Karp and Philip Howell)

המחבר מתנגד לשליליות המובנית ב"שיח המוגבלויות" המזהה ילדים מסוימים בעלי לקויות, אוטיזם והפרעות אחרות על בסיס מה שהם אינם יכולים לעשות לעומת מה שהם כן מסוגלים לעשות, ומציע לקדם תפיסה של אינטליגנציות מרובות ו"שונות עצבית" בפרט. ההנחה הבסיסית של התפיסה היא כי מערכת עצבית שונה היא נורמלית בקשת הרחבה של שונות בין בי אדם, בדומה לשונות תרבותית, גזעית, ג'נדריאלית וכיו"ב. מחנך בעל גישת neurodiversityיכבד את הילד השונה ויחפש דרך למצוא עבורו את הנישה האקולוגית המתאימה, שבה נכסיו וכישרונותיו ישגשגו ויפרחו וחסרונותיו יומעטו ויוצנעו. (Thomas Armstrong)