תלמידי כיתה ז'1 בבית הספר זיו בירושלים לומדים באופן שונה מאוד מזה של חבריהם בכיתות האחרות. הם יושבים בקבוצות, עם טאבלטים ומחשבים ניידים, שנתרמו על ידי עמותת חלו"ן, ומבצעים מחקר באינטרנט. אחר כך הם עונים על שאלות, עורכים דיון בפורום של הכיתה, ומציגים את העבודה מול הכיתה. בסוף, הם נותנים משוב לחבריהם לכיתה ( ליאור דטל) .

תחום החינוך מאמץ באופן שגרתי מערכות שפותחו ושנעשה בהם שימוש במקצועות אחרים. הפרקטיקה של סבבים לימודיים מגיעה מהרופאים. השימוש בייעוץ ונושאים של אחריותיות באים מפרקטיקות ארגוניות. הנחיות ספציפיות ונוקשות ממשרד מרכזי מחקות מונרכיה או דיקטטורה. לעיתים קרובות הרגלים מקצועיים אלו מערבים אסטרטגיות למשטור של מורים במקום הצעות לצמיחה ספציפית כארגון. התאוריה של צמיחה מוסדית כפי ששורטטה ב-The Fifth Discipline: The Art and Practice of the Learning Organization של פיטר סנג'י (Peter Senge) תהיה הרבה יותר מועילה לאמוץ בבתי ספר מאשר מרבית השגרות והנהלים שנלקחו מאנשי מקצוע אחרים. שבתי ספר אינם ארגונים צומחים נוגד את ההיגיון ( Donna B. Feldman ).

גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

מאמר זה מדווח על פרויקט מחקר שכוון לזיהוי הגישות המועדפות ללמידה על סטודנטים בוגרים בתכנית מקוונת לתואר שני . נמצא כי הלמידה היישומית הופיעה כגורם חזק, אולם הקונסטרוקט הדומיננטי ביותר שהופיע היה ממד של למידה שיתופית. (Kuboni, O., 2013).

בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים ( Loveland-Sennett, B. A ) .

המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

בפוסט זה המחברת חוקרת כיצד עובדת למידה שיתופית בשני סוגים של קורסים מקוונים—האחד הוא הקורס המקוון הפתוח ורחב-ההיקף המוכר לכל, MOOC (massive open online course), והשני הוא הקורס בתשלום הסגור, COLC, שהן ראשי התיבות שהמחברת משתמשת לכינוי קורס מקוון סגור לצורך קרדיט (closed, online, for credit, course). קיימים מאות קורסים מסוג COLCs הזמינים כמעט בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב ( Morrison, D) .

המחבר, פרופסור לארי קובן, מטובי החוקרים בחינוך בעולם, ממשיך במאמר על ה-MOOCs (קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים, קורסים מקוונים רחבי היקף) בהשכלה הגבוהה ומתייחס לדברים שניתן ללמוד לגבי נושא חדשני זה (Larry Cuban, 2013).

מזה מספר שנים סקר שבו משתמשים מדרגים סביבות למידה שונות. לכל סביבה מומלצת יש קישור ובו פרטי הורדה או רכישה וכן הערות של מורים הכותבים כיצד השתמשו בסביבה זו. במצגת המקושרת תוכלו לראות את "תוצאות המצעד" של 2012 – לכל סביבה קישור והסבר קצרצר. במרבית הסביבות ניתן להשתמש בחינם ובחלק משמעותי מיהן ניתן לנהל למידה שיתופית. זו הזדמנות להכיר בזמן קצר מגוון יישומים לשיתוף מידע, לעיבוד מידע (ממגוון מדיה), לתקשורת, לחיפוש ועוד ועוד ( מירב אסף ) .