מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

כיום כבר ברור כי אוריינות מידע היא מיומנות חיונית בכל שלבי ההשכלה. אורייני מידע יודעים לזהות מתי נחוץ מידע, כיצד לאתרו, להעריכו, לארגנו ולעשות בו שימוש בצורה מושכלת. למורים תפקיד חשוב בהקניית אוריינות המידע ולפיכך ברור גם כי תהליך הבניית הידע בסביבה המתוקשבת של התלמיד יושפע עמוקות ממידת האוריינות של מורה. בהרצאתה של פרופ' נועה אהרוני מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן הוצגו כיווני מחקר חדשים בתחום אוריינות המידע בקרב מורים ותלמידים.

המאמר הנוכחי מתמקד במערכת הקלטת הרצאות המכונה ClassBoost שנכנסה לשימוש בכמה שיעורים במכללה לחינוך בישראל. מטרת המחקר היא להשלים מחקר קיים על השימוש במערכות LCT, הפעם בהוראה, ולהעלות השלכות מעשיות, במיוחד עבור מכללות אקדמיות לחינוך.

בתי הספר היסודיים קשת באשדוד ובית הספר החדשני למדעים בדליית אל כרמל מקיימים פעילות ייחודית של למידה שיתופית מקוונת. מטרת המיזם היא לחשוף תלמידים משני בתי הספר לתרבות ולמורשת של האחר ובכך לעודד היכרות מעמיקה, הבנה, קבלה של האחר וחיזוק האחדות. נושא הלמידה שנבחר הוא חגים, תרבות ומורשת של שני המגזרים.

הרשתות החברתיות מסייעות ליצור ולתחזק קשרים ובכלל זה בין מורים לתלמידים. יש חוקרים המדווחים כי תלמידי תיכון נוטים לראות בפייסבוק טריטוריה משלהם, ולכן אינם רואים בחיוב תקשורת עם מוריהם במדיה זו. לעומתם, ניתן למצוא במחקרים אחרים דיווחים על שימושים שונים של מורים בתיכון ברשתות חברתיות ועל המטרות שלשמן מורים בוחרים לתקשר עם תלמידיהם במדיה זו.במחקר שלפנינו מרואיינים מורים מובילים העושים שימוש ייחודי ברשתות חברתיות, מורים העשויים לבשר שינויים בקרב מורים רבים אחרים.

עדכון מעניין על יוזמה פדגוגית מתוקשבת של מורה ישראלית רבת-יוזמה המלמדת בצורה מתוקשבת בסביבת הרשת החברתית ללמידה שיתופית ניפגש (עמי סלנט).

מחקר איכותני זה בחן סדנה של למידה שיתופית במסגרת תכנית להכשרת מנהלים, שהתמקדה בחקר של סיפורים ניהוליים שהובאו מן השטח על ידי המשתתפים. המחקר בחן את התרומה האפשרית של סדנה זו להתפתחותם המקצועית של פרחי הניהול. במסגרת המחקר נאספו ונותחו 99 רפלקציות שנכתבו על ידי 12 פרחי ניהול שהשתתפו בסדנה. הממצאים מלמדים על שלוש תרומות עיקריות של הסדנה: (1) פיתוח מבט רבממדי; (2) רכישה של ידע יישומי; (3) הרחבת היכולת להטיל ספק. על אף מספר מגבלות, מסקנת המחקר היא כי למידה שיתופית מסיפורים ניהוליים אישיים הינה בעלת ערך להתפתחותם המקצועית של המתכשרים לניהול (חיים שקד).

רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

כדי לגשר על הפער הדיגיטלי (digital divide) ופערי הלמידה בקרב ילדים באזורים מרוחקים, הוחל בשירות הנחייה מקוונת עבור למידה לאחר שעות הלימודים בבתי ספר מרוחקים. הסטודנטים בקולג' גויסו לתפקיד של הוראה ותמיכה בלומדים מרחוק דרך הנחייה מקוונת. מחקר זה מכוון לחקור את מעורבותם של סטודנטים בקולג' בהנחייה מתוקשבת של ילדים באזורים מרוחקים. שני נושאים עיקריים נחקרו כדלקמן: (1) כיצד אורגנה עבודת הצוות בהנחייה המקוונת ו-(2) מה היו הגורמים שהשפיעו על מעורבות הסטודנטים במטלות ההנחייה המקוונת? (ChanLin, Lih-Juan; Lin, Hong-Yen; Lu, Tze-Han, 2016).

הקליטה הגלובלית המהירה של טכנולוגיה ניידת משתקפת בבתי ספר חלוציים בניו זילנד. מורים בכיתות שבהן כל התלמידים משתמשים במכשירים ניידים נשאלו לגבי תדירות השימוש שלהם בפעילויות שונות של למידה ניידת והתבקשו לתאר את ההזדמנויות הפדגוגיות החדשות שהיא מציעה. נבחנו הגישות הפדגוגיות של המורים ללמידה ניידת ומידת השינוי שלהן. מחקר זה מוצא שהשימוש העיקרי בטכנולוגיה ניידת הוא עבור הגברת למידה באמצעות פעילויות משימה וגישה למידע; אולם, הפקת תוכן חדשני גם היא נפוצה. ההזדמנויות לשינוי פדגוגי שמציעה למידה שיתופית מופיעות כמוגשמות באופן חלקי, אך הפוטנציאל ללמידה ממוצבת (situative learning) העושה שימוש במומחים ובהקשרים אותנטיים נראה כלא מוגשם ברובו (Lindsay, Lucie, 2016).