ג'ורג סימנס (George Siemens) , אחד מאנשי התקשוב החינוכי המשמעותיים ביותר בארה"ב , כתב לאחרונה מאמרון מעניין על חשיבות פלטפורמת הרשת החברתית ELGG בלמידה מתוקשבת. לאחר שסקר את מצאי הכלים המתוקשבים הקיימים כיום בחינוך הוא הגיע למסקנה כי הפלטפורמה המתוקשבת של ELGG צפויה להשפיע רבות על למידה מתוקשבת. ג'ורג סימנס, אשר עשה שימוש בתוכנת ELGG לאורך השנים, מאמין כי התפתחות המערכת של ELGG כרשת חברתית מתוקשבת יש לה פוטנציאל רב לשנות את נוף הלמידה המתוקשבת. ELGG היא תוכנה השייכת לתחום הקוד הפתוח והיא ידידותית מאד ללומדים ויוצרת תנאים והזדמנויות ללמידה שיתופית בצורה אינטואיטיבית בהשוואה לתוכנות ניהול הלמידה המתוקשבות מסוג LMS הקיימות כיום בשוק בארץ ובעולם. מבחינה קונספטואלית הרעיון של ELGG אכן נחשב כדגם מנחה ללמידה מתוקשבת ששואפים להגיע אליה בשנים הקרובות. כפי שציינו חלק מאנשי החינוך המתוקשב שהגיבו למאמר , הבעיה העיקרית עם ELGG כרגע היא כמות ה"באגים" בה המכבידה על התקנתה אך לטווח ארוך התוכנה בהחלט משמעותית.

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

כותבי המאמר מודאגים מהתמונה הלא-ורודה המצטיירת ממצב הלמידה המקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. לטענתו, מספר המוסדות שאמצו אסטרטגיה ארוכת טווח מוצהרת להוראה מקוונת ירד בשנים האחרונות. הכותבים טוענים שהאוניברסיטאות הולכות ומאבדות את אחיזתן בחינוך הגבוה, במקביל להפיכת האינטרנט למקור דומיננטי של ידע – הן כמאגר מידע והן כממשק גלובלי לשיתוף ידע בין לומדים. מודל החינוך הגבוה שדורש דור הסטודנטים החדש, שונה מאד מזה המאפיין את ההוראה באוניברסיטאות ועובדה זו מחייבת את המוסדות להשכלה גבוהה לרענן את תהליכי ההוראה והלמידה בהן כך שיתאימו לרוח הזמן. הכותבים מאמינים שיש לאוניברסיטאות סיכוי לשרוד ואפילו לפרוח בכלכלה הגלובלית המרושתת, רק אם הם יפתחו ויאמצו למידה שיתופית ויצירה שיתופית של ידע. במאמר הם מציגים מספר יתרונות של הלמידה השיתופית ומפרט שלבים וכיוונים לקראת בניית רשת גלובלית ללמידה במוסדות להשכלה גבוהה (Don Tapscott and Anthony D. Williams ).

המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

אמנם, גם לפני כמה שנים היו באינטרנט מרכזי למידה מקוונים להעשרה, אך כיום בעקבות התפתחות הטכנולוגית של וידאו מתפתח באינטרנט הדור השלישי של מרכזי למידה מקוונים חופשיים. במרכזי למידה אלו משולבים, כאמור טכנולוגיות חדשניות של סרטי וידאו, מרחבי למידה ללמידה שיתופית ועוד. אחת הדוגמאות המוצלחות לדור השלישי של מרכזי למידה להעשרה הוא ביה"ס המקוון CosmoLearning המציע באופן חופשי עשרות קורסים איכותיים באנגלית אליהם אפשר להירשם ולהצטרף לקורס באינטרנט וגם להשתבץ באחד ממרחבי הלמידה ללמידה שיתופית עם לומדים אחרים שיש להם עניין ללמוד בחברותא. כל קורס מצויד באמצעי הפצה ועדכון מתקדמים כגון טוויטר או רשתות חברתיות. כל הנושאים האקדמאיים בהם עוסקים הקורסים נמצאים בסרגל השמאלי של האתר. כך נראה, לדוגמא קורס לארכיטקטורה של התקופה הרומאית, קורס מרתק עתיר סרטי וידאו במרכז הלמידה המתוקשב . באתר הלמידה הבינלאומי נמצאים , נכון לנובמבר 2009 מעל 6184 סרטי וידאו ולא מעט מהם של מרצים יודעי שם או מומחים מובילים בתחומם..

בחינת השילוב של סביבת ויקי בחמישה קורסים אקדמאיים באוניברסיטת בר – אילן. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את פוטנציאל יישום סביבת הויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת בעיני סטודנטים : הערכת ויקי כסביבה טכנולוגית, הערכת אפקטיביות הלמידה בסביבת ויקי, תפיסת תפקיד המרצה – מנחה בסביבת ויקי, הערכת הקשר החברתי והתמיכה ההדדית בין הלומדים בסביבת ויקי, חווית הלמידה בסביבת ויקי והעדפתה על למידה פנים-אל-פנים. הליך המחקר: 120 משתתפים, שאלון מקוון. כלי המחקר התבסס על שאלון של קונג'ה ובן צבי (2008) . לסיכום, סביבת הויקי בקורסים שנבדקו , נמצאה כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים. עוד נמצא כי התחושות של קשר חברתי ותמיכת עמיתים היו נמוכים/ות . ההתנסות בלמידה : חוויה חדשנית ( גילה קורץ, יהודית בר-אילן) .

למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה. הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף. למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם ( חני גורן ) .

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.