ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.

עשרים סטודנטים בעלי תואר מוסמך הוקצו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (עשרה משתתפים) או לקבוצת ביקורת (עשרה משתתפים); קבוצה אחת קיבלה הנחיות לשאלה במהלך עבודה בסביבת למידה מבוססת רשת, בעוד הקבוצה האחרת לא קיבלה הנחיות. הממצאים של מחקר זה הראו שלהנחיה המודרכת של המורים בסביבה של למידה שיתופית מבוססת רשת הייתה השפעה חיובית על הביצוע של הסטודנטים. המנחים המקוונים עודדו לנסות טכניקה זו כדי לסייע לסטודנטים להשיג ביצוע אפקטיבי של למידה בסביבות למידה שיתופיות מבוססות אינטרנט ( Du, Jianxia; Yu, Chien; Olinzock, Anthony A).

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

כולם מדברים על הצורך ליישם את טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה, אבל הטכנולוגיות נתקעות בשער בית הספר ובדלת הכיתה. בשער ובדלת ניצבים שישה חסמים. אחד מהם הוא היעדר תמיכה במורים . ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה . כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב – נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , (טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת ( עוזי מלמד).

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מציג את התכנית ל"התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" ומתאר כיצד המשרד נערך, עם תקציב של 420 מיליון ש"ח, לסגור את הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב . התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" מצטרף לשורה של 11 יעדים שהציבו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בקדנציה הנוכחית. עם היעדים נמנים גם חינוך לערכים, שיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק מעמד המורה וחיזוק מעמד המנהל. המאמר שלהלן מציג את הרציונל של היעד הראשון ואת תכנית הפעולה הנובעת ממנו. שילוב נכון של טכנולוגיית המידע יכול לשפר את איכות ההוראה. הוא עשוי לשפר את מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשדרג את התנהלות בית הספר, לייצר משובים בזמן אמת ולאפשר טיפול מונע בקשיים של תלמידים, ליצור רצף למידה בין בית הספר לבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

רשימה קצרה זו מתארת בתמצות את תהליך השינוי שהובילה הכותבת בתור מנהלת בית ספר. המטרה המרכזית היא לציין את הגורמים הבולטים שהובילו להצלחת תהליך השינוי. הכותבת מבקשת להדגיש כי מדובר בחכמה שלאחר מעשה, וכי לא הייתה מציינת את אותם הגורמים בטרם התחיל תהליך השינוי. הכיוון שהלך בו הצוות היה מורכב מאוד ודרש ייעוץ מסוג חדש: לא עוד ייעוץ תהליכי-ארגוני בלבד, אלא ייעוץ המשלב בין היבט זה לבין המבנים הפדגוגיים של בית הספר. לא היה עם מי להתייעץ ואת מי לשאול. היה צריך לברוא עולם מחדש. אולם קושי זה גילם בתוכו גם הזדמנות נדירה ומאתגרת. מערכת החינוך אף פעם אינה דוחפת לעשות שינוי עמוק כל כך, אך לפתע גילה הצוות שהיא גם אינה באמת חוסמת (ייגר, סמדר).

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

הספר הוא אבן דרך בפרויקט "סביבות למידה חדשניות" (ILE=Innovative Learning environments), שבמסגרתו נכתב הספר. מטרתו, על פי הכותרת, להעשיר את מדיניות החינוך ואת הפרקטיקה החינוכית באמצעות רפלקציה מבוססת-עדויות על הדרך בה סביבות למידה צריכות להיבנות. חוקרים חינוכיים מובילים ומומחים בלמידה הוזמנו לסקור ממצאי מחקר רלבנטיים, כל אחד בהתייחס להיבטים ספציפיים של התמונה הכוללת ולהציג את ההשתמעויות המרכזיות בדרך מובנות ונגישה. לאורך השנים האחרונות, יש ללמידה מקום מרכזי מסיבות שונות. מכאן המטרה של כרך חשוב זה (Dumont, H., Istance, D., & Benavides, F. (Eds.)

המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

המחקר מתמקד בחוויות הלמידה וההוראה בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי", הניתן במסגרת לימודי החובה לתואר ראשון לסטודנטים במכללת אורנים בשנת הלימודים הראשונה. הסוגיה שנחקרה היתה הערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן. עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%) חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי. מידה הלמידה השיתופית לתפיסתם היתה בינונית ועיקר הדיאלוג סביב הלמידה התקיים בין המרצה לבינם. אישוש לכך ניתן לראות בתפיסת הסטודנטים את הפעילות בפורומים וב- Wiki. לתפיסתם, תגובות המרצה למטלות בפורום תרמו במידה רבה להבנתם את חומר הלימוד, בעוד שהחשיפה למטלות של החברים בפורום והדיון שהתעורר סביבם תרמו במידה בינונית. באופן דומה, התייחסות הסטודנטים למידת ההפריה של האינטראקציה בין הסטודנטים במטלה השיתופית ב- Wiki נתפסה כבינונית ( מירה טנצר, ענת שמלא).

למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .