בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)

מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

המטרה של מאמר זה הוא להבחין בין סוגי המיומנויות הנדרשות כיום לאיתור מידע דיגיטאלי בסביבה חינוכית וזאת על מנת לפתח את הדידקטיקה ההולמת של חיפוש המידע באינטרנט עבור המורים. המאמר מתייחס בעיקר לנקודת המבט של התלמידים, והקשיים שלהם ומתוך כך מציע כיוונים לבניית הדידקטיקה הנכונה והראויה של מידענות לבתי הספר. תהליך דליית המידע הוא תהליך מורכב למדי הדורש ידע ומיומנויות מתחומים שונים. במידה רבה יש לתאם את העברת המיומנויות האלו כתהליך שלם. יש צורך במודל הטמעה ספיראלי כדי לחשוף את התלמידים למיומנויות השונות תוך כדי אינטראקציה בין סוגי מיומנויות אלו ולא בהכרח שלב אחר שלב. המודל הספיראלי החושף את התלמידים בו זמנית למיומנויות של חשיבה ביקורתית, אוצר מילים ושפה, שיטות חיפוש וידע על פעולת החיפוש של מנועי החיפוש חשוב יותר מאשר העברה ליניארית של מיומנויות עפ"י שלבים (Enochsson, A)