מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.

בקורס מתוקשב סיכוי גדול יותר לפתח מיומנויות חשיבה גבוהה, טוענת ד"ר Susan Smith Nash העוסקת בתחום. בקורס מתוקשב היכול לקדם חשיבה גבוהה הסטודנטים נדרשים למלא תפקיד יותר אקטיבי מעבר לקריאת מאמרים. בתנאי שהסטודנטים נדרשים להציג רעיונות בפני עמיתיהם לקורס המתוקשב, לדון על כך ולגבש טיעונים. סטודנטים בקורס מתוקשב אינם יכולים להיות פאסיביים כמו בקורס פנים-אל-פנים. עליהם לנקוט עמדה, לנתח טיעונים ולדעת לקזז מידע לא רלוונטי. כלומר, עליהם לדעת כיצד לאסוף מידע וממצאים על מנת לאשש את טיעוניהם. נאש סבורה כי הכלי לבדיקת חשיבה ביקורתית The Watson-Glaser Critical Thinking Appraisal תקף גם לגבי קורסים מתוקשבים באינטרנט. עם זאת, ניתן לראות ניתן לראות כי ליישום חשיבה גבוה בקורס מתוקשב עשוי להיות מחיר מבחינת נטל העבודה הגבוה של המרצים והמנחים בקורס.

ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)