מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

המחבר מספק מסגרת קונספטואלית המדגישה את השילוב של תיאוריית העומס הקוגניטיבי ושל תיאוריית הלמידה המבוססת על מולטימדיה בלמידה מקוונת (Phan, H. , 2011).

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

המחבר טוען כי מניסיונו כתיבת בלוג היא אחת הפעילויות המועילות ביותר מבחינת התפתחות מקצועית ושהוא לומד מכך המון. הוא מספק שבע סיבות לכך שמורים צריכים לכתוב בלוג (Steve Wheeler).

חלק מאנשי המקצוע בהוראה ובלמידה מקוונת טוענים שסטודנטים אינם משיגים רמה גבוהה יותר של למידה, או נוכחות קוגניטיבית, בקורסים מקוונים. דיון מקוון הוצע כדי לגשר על הפער הזה בין סביבות למידה מקוונות לבין סביבות למידה פנים מול פנים. אולם, הספרות מציינת שהגישה הקונבנציונלית לדיון מקוון-שאילת שאלות חקר-אינה בהכרח מקדמת את הדיון דרך השלבים של הנוכחות הקוגניטיבית: גרימת אירועים, חקירה, אינטגרציה והחלטה, שהינן הכרחיות לבניית ידע מעמיק. תוך שימוש בשיטות מעורבות, החוקרים בחנו את התרומה של ארבע אסטרטגיות לדיון מקוון המבוססות על תרחישים-אסטרטגיה מובנית (structured), אסטרטגיה של מתן פיגומים (scaffolded), אסטרטגיית ויכוח (debate) ואסטרטגיית של משחק תפקידים-לנוכחות הקוגניטיבית של הלומדים, התוצאה של הדיון ( Darabi, A. ; Arrastia, M. C. ; Nelson, D. W. ; Cornille, T. Liang, X).