-
סיכום
בדצמבר האחרון נפל דבר בתיכון "גארפילד" שבסיאטל, וושינגטון. ארבע שנים לאחר הוראה של מועצת המחוז שתלמידי התיכונים הציבוריים בסיאטל חייבים לגשת שלוש פעמים בשנה למבחן הנקרא Measures of Academic Progress, ובקיצור MAP, הבוחן את התקדמותם בקריאה, אלגברה וגאומטריה, המורים מסרבים לשתף פעולה. לדעתם, MAP משבש את מהלך הלימודים התקין בבית הספר ומסכל את המאמץ החינוכי שלהם ( נתן אונדהיימר) .
-
סיכום
במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .
-
סיכום
שלוש הנשיאות של המכללות הגדולות בישראל להכשרת מורים מתמודדות עם שאלה קשה: אם אין בוגר רצוי, איך מכשירים מורה רצוי?אור סופר ממערכת " הד החינוך " שוחחה עם שלוש נשים העומדות בראש המוסדות האקדמיים המובילים להכשרת אנשי ונשות חינוך והוראה: פרופ' תמר אריאב, נשיאת מכללת בית ברל, פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, ופרופ' ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים ( אור סופר).
-
לינק
הבוגר הרצוי הוא אדם בעל כישורים מגוונים המכשירים אותו להתמודד עם אתגרים כלליים ואישיים שהמאה העשרים ואחת מציבה לו. יש רשימות מפורטות (מדי) של כישורים ויש גם מכשולים בדרך לפיתוחם . בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף ( עוזי מלמד) .
-
לינק
הבוגר הרצוי של החינוך לאזרחות הוא אדם המסוגל להבין את המתחים המכוננים את החברה האזרחית הדמוקרטית ולפעול בתוכם . המורכבות הדמוקרטית כוללת הן שינוי חברתי המבקר את הקיים ופורץ גבולות והן הכרה בגבולות הדמוקרטיים המאפשרים את פריצת הגבולות. חינוך אזרחי אמיתי מכיל את שתי התכליות בעת ובעונה אחת. הבוגרים הרצויים של החינוך האזרחי הם אזרחים שהפנימו את המורכבות של החיים הדמוקרטיים ויודעים לפעול בתוכה. תפיסה מורכבת של המציאות הפוליטית־דמוקרטית אינה ניתנת להנחלה פשוטה באמצעות הוראה ישירה; לומדים אותה לאט ומתוך התנסות מושגית וחווייתית. במהלכה של למידה זו מבינים שהמרחב החברתי אינו שחור־לבן, שמול כל עמדה "משכנעת" אחת עומדות עמדות "משכנעות" אחרות ושמרחב הזהויות מגוון ורב־ממדי ( אדר כהן) .
-
סיכום
רוני היא דמות הבוגרת הרצויה של מערכת החינוך שלי. מה יש לרוני? יש לה ידע, יש לה מיומנויות (אולי אפילו "מיומנויות המאה העשרים ואחת"), אבל לא זה העיקר; לרוני יש אישיות – אישיות בוגרת, מאוזנת, ייחודית, אישיות שיש רק לרוני. על אישיות ייחודית אי אפשר לדבר בהכללות. אבל אם צריך לדבר בהכללות הרי שמה שמאפיין את רוני יותר מכל דבר הוא מודעות עצמית וביטחון עצמי – רוני יודעת מי היא ומי היא רוצה ויכולה להיות. רוני מוצאת את עצמה וממציאה את עצמה כל הזמן בהתאם לגרעין אישיותי־זהותי שהיא לומדת ומפתחת. החיים שלה מעניינים מאוד וגם שמחים – עד כמה שבני אדם יכולים ורשאים לשמוח בעולמנו ( מושיק לרנר ) .
-
סיכום
במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .
-
לינק
נייר עמדה מעניין של מורי מורים באוניברסיטה אוסטרלית הידועה (Edith Cowan University ) בזכות תכניות הכשרת המורים האיכותיות שלה. נייר העמדה קורא לטפח את היסוד של הטלת ספק וביקורתיות אצל פרחי ההוראה בכל שלבי ההכשרה להוראה . המחברים מציגים את חשיבות הטלת הספק כחלק מהתהליך חינוכי ערכי ולכן יש גם להטמיע בתוכניות הכשרת המורים גישות פדגוגיות שיטפחו אצל פרחי ההוראה חשיבה ביקורתית . לטיפוח החשיבה הביקורתית יש חשיבות כחלק מהתהליך ההכשרה שלהם ויותר מכל לקראת של מורים בבתי הספר שהם בעלי חשיבה אינטלקטואלית ופתיחות ( Buchanan, John , Schuck, Sandra ) .
-
לינק
מערכת החינוך מודעת לחשיבות החדשנות והיזמות ופועלת במגוון ערוצים לעודד את אנשי החינוך לאמץ ולפתח גישות נבונות למעשה החינוכי, ולנסות להביא את התלמידים באמצעותן להישגים גבוהים יותר. קשר עם העולם המחקרי המתחדש, הובלת פרויקטים פורצי גבולות, פיתוח מגמות חדשות ועדכון הקיימות, טיפוח בתי ספר ניסויים, שיפור ועדכון דרכי ההוראה והלמידה – כל אלה הם חלק מהמאמצים הננקטים לשם התאמת המערכת למציאות המתחדשת ולהשגת שיפור מתמיד. מחברת המאמר מציינת שביצירת תרבות של חדשנות, המוטמעת בכל הדרגים בארגון, הם מקווים להשיג מצוינות ולהעביר לדור הצעיר את האמונה בערכים של אומץ, אמונה פרואקטיביות ואחריות. התחדשות זו מציבה גם אתגרי למידה והתחדשות מתמדת של צוות ההוראה והתפתחות מקצועית בהיבטים של ערכיות, תפיסות עולם ליברליות, ביסוס עמדות והרחבת הדעת ( דלית שטואבר) .
-
לינק
היעילות של גישת שאלה ותשובה להוראה מושפעת מגורמים רבים, כגון: סוג הרמה הקוגניטיבית של השאלות שנשאלו כמו גם זמן התגובה של הסטודנטים. כדי לבחון גורמים אלה ולזהות את האסטרטגיות האופטימליות עבור שאלת שאלות בכיתות בקולג', המחברים העריכו את השימוש בשאלות בכיתות מדע שבהן למדו בסגנון של הרצאה באוניברסיטת מחקר ציבורית גדולה בדרום מזרח ארה"ב (Larson, Lincoln R. and Lovelace, Matthew D, 2013).
-
לינק
אינטרטקסטואליות היא שיטה ספרותית אשר שימוש בה כמוהו כקוד המאפשר – במילים ספורות – התחברות לעולם אחר, לסיפור שכבר סופר ומאיר בדרכו את הטקסט העילי. בספרה "הקסם שבקשר" (אלקד-להמן, 2006) הרחיבה פרופ' אילנה אלקד-להמן את המושג וטענה כי השיח הספרותי הוא בין הטקסט העילי לבין רקעים שונים שאינם בהכרח טקסטים, אלא כאלה העשויים לייצג ביוגרפיה, תרבות, מגדר, פסיכולוגיה ועוד )איזיקיאל, ש' ) .
-
לינק
למרות שמספר מחקרים הראו שלמידה המבוססת על פתרון בעיות ( Problem-Based Learning (PBL) הינה שיטה המקדמת כישורים מקצועיים רלוונטיים, כמו גם חשיבה ביקורתית ולמידה, לכל החיים, כמה מורים נשארו ספקניים לשאלה, האם PBL הוא כלי מספק ברכישת ידע עובדתי, שהתלמידים צריכים. במאמר זה, מתארים החוקרים ניסוי שבו PBL הוכנס כפעילות בין תחומית בהוראת סטודנטים לתואר ראשון בביולוגיה, עם דגש מיוחד על ניתוח בעיות מורכבות ( Carri?, M. Larramona, P. Ba?os, J.E. P?rez, J.).
-
לינק
-
לינק
רבות דובר על המיומנויות החדשות שיש להקנות לתלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים, להלן מספר נקודות מתוך אתר The center of public education . תלמידים אשר יקבלו חינוך תיכוני טכנולוגי מתקדם, יהיו בעלי סיכוי רב להחזיק משפחה במעמד ובאורח חיים בינוני ומעלה.תלמידים אשר רכשו קשת רחבה של מיומנויות, חשיבה ביקורתית, פתירת בעיות, שיתוף פעולה ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים, יהיו מסוגלים להסתגל בקלות לשינויים ולהם היתרון בהשתלבות במקומות עבודה ובחיים.
-
תקציר
הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .
-
לינק
-
מאמר מלא
הגותו החינוכית של פאולו פריירה – איש החינוך הידוע ביותר בעשורים האחרונים – הצמיחה את הפדגוגיה הביקורתית, שהשפיעה מאוד על מחשבת החינוך והשפיעה מעט על מעשה החינוך . פאולו פריירה תיאר את החינוך הבית ספרי כ"חינוך בנקאי" שבו המורים "מפקידים" ידע ב"חשבונות" של התלמידים כדי ש"יפרעו" אותם בעתיד כלשהו. תכליתו הסמויה והממשית של החינוך הבנקאי היא לשמר את המבנה החברתי, המבוסס על מדכאים ומדוכאים ( חגית גור) .
-
לינק
במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .
-
תקציר
במאמר זה נעשה ניסיון לתאר את השינויים המתחוללים בתרבות הגוף ובתרבות הפנאי ואת השפעותיהם על הנלמד בתוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ובתוכניות הלימודים הבית-ספריות במקצוע זה בישראל. ההנחה העומדת בבסיסו היא, שמדי פעם יש לבחון את תקפותם הסביבתית (ecological validity) של המקצועות הנלמדים בבתי הספר, קרי את תרומתם הייחודית להתפתחות של התלמיד בבית הספר, של משפחתו ושל הקהילה שהוא חי בה. המטרה העיקרית של המאמר היא לבחון את אופיין של תוכניות ההכשרה להוראת החינוך הגופני ושל תוכניות הלימודים הבית-ספריות בראי התמורות הטכנולוגיות והתרבותיות שחלו בחברה בישראל בעשורים האחרונים. בהתבסס על סקירת תמורות אלה ועל ניתוח השפעתן על החינוך הגופני בבתי הספר מחברי המאמר מציעים שבתוכניות להכשרת מורים לחינוך גופני ואף באלו הבית-ספריות במקצוע זה יהיו חמישה מוקדים ( לידור, ר', פייגין, נ', טלמור, ר', הררי, י' ורם, י' ) .
-
לינק
GameDesk, ארגון שמפתח מגוון יוזמות של למידה המבוססת על משחק, מעז להיכנס לשטח חדש עם פתיחת בית ספר חדש ועם פיתוח של כלים דיגיטליים חדשים במימון של מיליוני דולרים מקרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) וחברת AT&T.בית הספר PlayMaker, מומן על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס, ייפתח בלוס אנג'לס ב-17 בספטמבר, עם 60 תלמידים בכיתה ו' (MindShift, 2012) .
תוצאות חיפוש עבור: חשיבה ביקורתית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין