שיעור הנשירה של מורי חינוך מיוחד מוכשרים מאוד הוא בעיה נרחבת בארצות הברית. מחקר זה בחן את הקשר שבין תתי-הסולמות של השחיקה כמו תשישות רגשית, נתק מן העצמי והישגיות אישית ביחס ל-10 משתנים דמוגרפיים. הנתונים מצביעים על כך שקיים קשר בין כל המשתנים הדמוגרפיים לבין שחיקה. אולם, ניתוח היסקי של מגדר ומצב משפחתי הקשורים לשלושת תתי-הסולמות הראה כי ההבדלים אינם מובהקים מבחינה סטטיסטית (WILLIAMS, JOY; DIKES, CATHERINE, 2015).

מחבר המאמר פיתח קורס הכשרה שנמשך שני סמסטרים כדי לספק תיאוריות ומחקר לגבי מדיטציית קשיבות (Mindfulness Meditation), הכשרה בטכניקות של יישום עצמי, והוראה של הטכניקות הללו את הילדים בכיתה. ניתוח איכותני של היומנים של הסטודנטים הניב שלושה נושאי לבה הקשורים להכשרה המודעת של הסטודנטים: תהליך, התנסויות ותוצאות. לרוב הסטודנטים הייתה חסרה התנסות קודמת במדיטציה והם דיווחו על קשיים כאשר התהליך החל. הופיעו שינויים בהתנסויות, לעתים לאחר נקודת מפנה, יחד עם שינוי בקשר למחשבות, תוך קבלתן באופן רחום יותר. התוצאות כללו מודעות טובה יותר למחשבות, לרגשות, ולהתנהגויות, הפחתה נתפסת במתח, ואיכות שינה טובה יותר (Tarrasch, Ricardo, 2015).

העבודה היום-יומית מול עשרות תלמידים והוריהם מעמידה בפני המורים סוגיות אתיות רבות, שלא תמיד ברור כיצד לפתור אותן. למי פונים כשתלמיד מספר על אב מכה? האם יש להתערב כשמתעורר חשש לניצול תלמידה הסובלת מפיגור? ומה עושים עם נער שסיפר לכם "בסוד" שהוא מעשן חשיש? מחברות הספר החדש "אתיקה בחינוך המיוחד" מבקשות לספק מענה לשאלות הללו – גם למורי החינוך הרגיל (תמירה גלילי).

המטרה של מחקר זה הייתה לבחון האם תכניות הכשרה שונות למורים יוצרות הבנות שונות של מקצוע החינוך המיוחד ושל מושגי הליבה שלו.נמצא כי הסטודנטים להכשרת מורים היו צפויים יותר: (א) לראות את המושג "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות" בפרספקטיבה רחבה, תוך מתן דגש על תחושת השייכות לקהילה, (ב) להגדיר את המושג של ליקוי למידה מפרספקטיבה קטגוריאלית, ו-(ג) לתפוס מורים לחינוך מיוחד כמורים "מומחים" לילדים בעלי צרכים מיוחדים (Cameron, David Lansing; Jortveit, Maryann, 2014).

בסקירה זו, המחברים עדכנו את הספרות לגבי תנאי העבודה של מורים לחינוך מיוחד על ידי סקירה של 23 מחקרים. ניתוח המחקרים שנסקרו סיפק בסיס ברור של תמיכה עבור הקשר בין שחיקה לבין טווח של משתנים החל ברמה האינדיבידואלית, דרך רמת הכיתה ורמת בית הספר ועד רמת המחוז. הניסיון של המורה, לקות התלמיד, קונפליקט התפקיד, העמימות של התפקיד, ותמיכה מינהלית היו הגורמים הבולטים במיוחד בשחיקה של מורים בחינוך המיוחד (Brunsting, Nelson C.; Sreckovic, Melissa A.; Lane, Kathleen Lynne, 2014).

ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).

הוראה בשיתוף (Co-teaching) היא דגם הוראה המאפשר לבתי-ספר לעמוד בדרישות להכלה ולהערכה של תלמידים בחינוך מיוחד, ובו בזמן לשאוף לשימוש אפקטיבי במומחיות כל מורה בהוראה משותפת. במחקר זה השתתפו 5 זוגות של מורים- מורה/ת חינוך מיוחד ומורה כולל/ת – שעבדו בכיתה בהוראה בשיתוף בבית-ספר תיכון עירוני. שאלות המחקר: כיצד מורים בשיתוף מתייחסים ל: (1) הבדלים בגישות להכלה? (2) הבדלים בזוויות ראיה פילוסופיות לחינוך כללי ולחינוך מיוחד? (3) גורמים חיצוניים המעורבים בהצלחת השיתוף? ( 4) כיצד נפתרים קונפליקטים בינאישיים? (Sharon Pratt).