המאמר דן בנושא אלימות בית ספרית לצורותיה השונות; בוחן את המקורות לתופעה ואת דרכי ההתערבות הנגזרות מהם דרך ארבע פרספקטיבות מרכזיות: התסכול, הלמידה, האינטראקציה החברתית והאפיזודה האלימה ודרך מודל-על המשלב בין ארבעתן. המאמר מתאר תכניות התערבות הנהוגות במסגרות חינוכיות תוך התמקדות בחמישה בתי ספר לחינוך מיוחד המאכלסים תלמידים בעלי הפרעות התנהגות. הממצא המרכזי העולה מתוך הדברים גורס שתכניות התערבות יעילות מותנות בהפעלת מודל מערכתי שכולל אנשי הצוות, מורים ותלמידים מחויבים לו, ומוביל אותו מנהל בית הספר ( פנינה שפי, יפה בר-זיו).

קיימים 4 קטגוריות לסטנדרטים: א.סטנדרטים של ביצוע, ב.סטנדרטים של הזדמנויות למידה, ג.סטנדרטים של תוכן, ד.סטנדרטים של הערכה. השפה היא פלטפורמה המניעה קשר של האדם עם עצמו ועם סביבתו. השפה היא בסיס להשתלבותם של תלמידינו בקהילה כשווי ערך. לא ניתן להצהיר כי תלמידי החינוך המיוחד ישתלבו בקהילה ובעולם המודרני ולחסום אותם ממפגשים בלתי אמצעיים עם נכסי השפה הדבורה והכתובה. חובתנו היא להפעיל דרכי הוראה מפצות העושות שימוש בנכסי השפה הטובים כדי לעקוף תהליכי שפה פגומים. להקצות זמן אקטיבי להזדמנויות חשיבה מגוונות ליצור הלימה בין משתנה הטקסט למשתני הקורא. לזמן "מצבי שיח" אותנטיים, רלוונטיים, לאתגר, לדרוש , להאמין ולעולם לא לוותר ( רחל אשכנזי ) .

המחקר המוצג במאמר בדק את הקשר בין מדדי יעילות ארגונית בבתי ספר לבין ההתקדמות בהישגי תלמידים מתחילת שנה ועד סופה, בשלושה נושאים : תחומי למידה בסיסיים ( מוטוריקה גסה , תפיסה חזותית , התפתחות לשונית ואחרים), הבנת הנקרא ומתמטיקה . במחקר השתתפו שמונה בתי ספר לחינוך מיוחד , ארבעה במגזר היהודי וארבעה במגזר הערבי, ונבדקו גם ההבדלים בין שני המגזרים . מן הממצאים עולה כי : א. ככל שהמורים תפסו את ממדי היעילות של בית הספר כגבוהים יותר, כך הייתה התקדמות התלמידים רבה יותר בתחומי הלמידה הבסיסיים ובהבנת הנקרא. ב. המורים בבתי הספר במגזר היהודי העידו על מידה רבה יותר של יעילות מזו שהעידו עליה המורים במגזר הערבי. ג. ההבדל בין המגזרים במדדי היעילות היה נמוך בהרבה מן ההבדל בהתקדמות התלמידים : במגזר הערבי הייתה התקדמות נמוכה במידה ניכרת מזו שהייתה במגזר היהודי (סאאיד ,בשארה. חנה שחר).

פרק זה יסייע למורה להפעיל שיקולי דעת איך ללמד את תלמידיו, עם הצרכים המאוד ייחודיים ופיזור שונוּת רחב ביותר. התאמת השיטה לרכישת קריאה, בהלימה המירבית לסגנון החשיבה האופייני, לערוצי עיבוד המידע החזקים, בנושאים המעניינים והרלוונטיים לתלמיד ולנטיותיו. המסמך המקיף והמקצועי שנכתב ע"י צוות האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מכסה היטב את הנושאים הבאים: רציונאל, על חשיבות הוראת " קרוא וכתוב", מודלים תיאורטיים על התפתחות תהליכי קריאה וכתיבה, עקרונות הוראת "קרוא וכתוב", על גישות ושיטות להוראת "קרוא וכתוב".

במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)

במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)

המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות ואת תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על תפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הנבדקים היו 270 מורים, שהשיבו לשאלון שעובד מאנגלית. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות; קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה של תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסות מיומנויות הוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. המורים דיווחו על כישורים בתחום של עבודה בצוות ותמיכה בתלמיד ומיעוט כישורים וצורכי השתלמות בתחום של התאמת תוכניות לימודים, ניהול כיתה, עקרונות השילוב ועוד. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ולתפיסותיהם. (איתן כהן)

מחקר זה הוא ניסיון להתוות את הפרופיל הפסיכו-חינוכי של מורות המצליחות לשלב חברתית בכיתותיהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במחקר השתתפו 24 מורות, שמנהלי בית ספר ומפקחים המליצו עליהן כמורות המצליחות בשילוב, ו-782 תלמידים שלמדו בכיתותיהן של משתתפות המחקר. מידת השילוב החברתי נבדקה באמצעות שאלון סוציומטרי שהוגש לתלמידים. הממצאים שסווגו על סמך ניתוח תכנים מעידים על הבדלים מובהקים בפרמטרים המתווים את הפרופיל הפסיכו-חינוכי, בין מורות המצליחות בשילוב חברתי לבין מורות שסווגו כנכשלות בשילוב חברתי. מורות המצליחות בשילוב חברתי התאפיינו בהשקפת עולם פדגוגית פיידוצנטרית, בעמדות חיוביות כלפי שילוב, בתחושת מסוגלות עצמית להוראה, ביכולת אמפתית ובצידוד בעבודת צוות יום-יומית. (שמחה בן-יהודה, אוריאל לסט)