המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

המחקר המדווח במאמר זה הוא מחקר המשך השוואתי למחקר המכונה SITESm2. המחקר הנוכחי התמקד באפיון כמותי של יזמות פדגוגיות משולבות .(Kozma, 2003) תקשוב בכל הנוגע לרמות החדשנות שלהן בסביבה החברתית הבית-ספרית, בזיהוי משתנים בית-ספריים מערכתיים המעורבים ביזמות אלה ובניתוח הקשרים ביניהם. במחקר הנוכחי נבחנו 174 יזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות ( אלונה פורקוש ברוך, דוד מיודוסר ורפי נחמיאס ).

אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .

בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

ב־2007 הקים המורה רון קלארק באטלנטה, ג'ורג'יה, יחד עם מורה שותפה, את "האקדמיה של רון קלארק", בית ספר פרטי, שלומדים בו כשמונים תלמידים אפרו־אמריקנים בני 10 עד 13, הזוכים לחינוך מעולה בשיטות הוראה מקוריות. לתלמידים, הבאים מרקעים כלכליים מגוונים (מרביתם ממשפחות חלשות), יש לדברי קלארק פוטנציאל נשיאותי. האקדמיה ממומנת בעיקר מכספי תרומות, ומורים רבים מרחבי העולם רואים בה מוקד עלייה לרגל.

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?