גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מדבר בסרטון הווידאו על המגמות המובילות בחינוך בעולם. בפתח הרצאתו המוקלטת בוידאו הוא מתייחס לכיווני ההתפתחות הבאים : פיתוח תחום הלמידה מבוססת היכולות ( capacity learning) כמגמה עתידית , פיתוח התחלתי של סביבות למידה מתוקשבות המתאימות עצמן להתקדמות התלמידים בלמידה. ההתפתחות המרכזית היא למידה מסוג Blended learning , שמשמעותה שילוב בין למידה מסורתית פנים אל פנים ולמידה מקוונת. אחד הביטויים העיקריים שלה הם הקורסים המקוונים ההולכים ונעשים נפוצים בבתי ספר רבים בארה"ב ובאוסטרליה וניסיונות ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה".

כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).

המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

סיכום מועיל וממצה שכתבה שיר (בוים) שוורץ במהלך השתתפותה בכנס מו"ח בחנוכה 2012 . השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי (שיר (בוים) שוורץ ).

לאחרונה ביקרה מנכ"לית משרד החינוך בבית הספר היסודי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון . בית ספר זה מכונה ”אקדמיה למדענים צעירים" והוא מוכר על ידי גף ניסוי ויזמות שבמשרד החינוך כבית ספר ניסויי. הוא מתפקד גם כמרכז הפצה של המודל הפדגוגי שלו למוסדות חינוך נוספים. צוות בית הספר מלווה על ידי גף ’ניסוי ויזמות' והפיקוח מטעם משרד החינוך, הרשות המקומית, ועל ידי יועצים אקדמיים ופדגוגיים. הייחודיות של בית הספר מתבטאת בפיתוח הרעיון הפדגוגי של ”תרבות אקדמית" ויישומו ברמה המערכתית בבית הספר. משמעות הדבר היא, כי תלמידים בוחרים את מסלולי ההתמחות שלהם החל מכיתה א' והלימודים הם בעלי תכנים אקדמיים בתחומים מדעיים שונים.

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

המגמה של הקמת בתי ספר תיכוניים קטנים יותר בעלי ייחודיות פדגוגית נבדלת מתחוללת בשנתיים האחרונות לא רק בארה"ב אלא גם בקנדה. כך לדוגמא, הוקם השנה בקנדה בית ספר תיכון חדשני שבו מודגשים תהליכים של למידת חקר. מדובר על ביה"ס תיכון קטן יותר המתמקד בתהליכי חקר החוצים את כל תכניות הלימודים, בחלקם תוך יצירת צוות חקר של תלמידים , למידה שיתופית ושימוש בפלטפורמות של רשתות חברתיות.

ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

בהרצאתה בכינוס מיט"ל 2012 חושפת ד"ר תמי זייפרט מסמינר הקיבוצים טפח מדגמי ההוראה המתוקשבים והחדשנות הפדגוגית המיושמים בתהליכי ההוראה והלמידה של פרחי ההוראה במכללה חדשנית ופורצת דרך להכשרת מורים. בהרצאה מתוארים סביבות הלמידה המתוקשבות השיתופיות בקורסים שלומדים פרחי ההוראה בסמינר הקיבוצים. בין הנושאים שעוסקים הקורסים המתוקשבים : חקרשת, בלוגים ופורומים, למידה שיתופית – וויקי, גוגל דוקס, יוטיוב, חינוך לאזרחות דיגיטלית (Digital Citizenship), תכנון יחידת הוראה מתוקשבת ( תמי זייפרט).

בתי ספר בכל רחבי העולם מתחילים להנהיג את רעיון "יום החדשנות" בעקבות מדיניות חברת גוגל של 20/80 בו מאפשרים ביום בשבוע לעובדים/תלמידים לפתח ולעבוד על הרעיונות שלהם… כותב יעקב הכט : "הייתי מוסיף את הרעיון לקיים יום חדשנות שבועי למורים, מנהלים, מפקחים ומנהיגות חינוכית כולה..יום בו לא עסוקים במה במחייב השותף… אלה במה שכל אחד בוחר לפתח…ואני בטוח שאז נראה את השינוי שכולנו מצפים לו.".( יעקב הכט). .