המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

סקירת ספרות של מחקרים על אינטראקציה בלמידה מרחוק. סוגי האינטראקציות של (MOORE (1989. סוגי האינטראקציות של HENRY (1991). הממדים של שרי -שטיינברג ( 2000) והמודל של (Salmon (2000 בלמידה מתוקשבת. הממדים של HENRY חשובים במיוחד משום שהם קשורים לעבודתו של המנחה בהתעסקותו עם קבוצה של לומדים מרחוק. ניתוח השיח המתנהל בין קבוצת לומדים בלמידה מרחוק עוזר להבין את תהליך הלמידה ומציע מידע שימושי לשיפור היעילות של האינטראקציה בין הלומדים למורה ובין הלומדים לבין עצמם. (חנה קסר)

פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

מטרת המחקר הינה לנסות ולבחון היתכנות ודרך הולמת לשילוב מועמדים מחוץ למערכת החינוך בעמדות ניהול במערכת ולבצע עבורם הכשרה בהתאם. תהליך ההכשרה מתבסס על תגבור נדבכים חיוניים בניהול הבית ספרי. נדבכים אלו כוללים מנהיגות, מנהל ופדגוגיה. בחינת תהליך ההכשרה נערך בבחינת מתכשרים לניהול הן מתחום ההוראה והן אנשי צבא בדימוס במהלך הסבה אל תחום החינוך. במחקר זיהו שתי הקבוצות את צרכי ההכשרה הנדרשים עבורם בתחומי מנהיגות, ניהול הוראה. כמו כן נבחן השוני בין שתי קבוצות ואותר התהליך הנדרש עבורם במסגרת ההכשרה לניהול הבית ספרי. השערה המרכזית במחקר היה יכולתם של המתכשרים לניהול לזהות מיומנויות וכלים, הנדרשים עבורם במסגרת הכשרתם.המודל שהוצע והוכח כתקף, הצביע על האפשרות לגייס ולהכשיר מועמדים לתחום הניהול הבית ספרי גם מחוץ למערכת החינוך ומאפשר פתיחת מערכת זו למגוון רחב יותר של מועמדים. מחקר זה אינו רלוונטי רק עבור מערכת החינוך בישראל; הממצאים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור מדינות אחרות המבקשות לענות על אתגר המחסור בכוח אדם מתאים לניהול בתי ספר ( Schneider, Alex).

ספרו של יזהר אופלטקה, "שחיקה והתחדשות, סיפור חייהן של מנהלות בתי ספר בישראל", מצליח לאפיין את עולמן הייחודי של המנהלות, ולעורר כמה שאלות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל . בגישושי השדה שקדמו למחקרו על מנהלות בתי ספר, ביקש ד"ר יזהר אופלטקה מהמרואיינות לזהות שלבים שונים ונקודות מפנה בקריירה המקצועית שלהן. "אף פעם לא שאלו אותי על עצמי, על מה שעברתי… תמיד התעניינו רק בתפקיד שלי", השיבה לו אחת המרואיינות. נדמה שספרו של אופלטקה, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה, מצליח לאפיין לא רק את עולמן הייחודי של מנהלות, אלא לעורר כמה סוגיות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל. המחקר מבוסס על 25 ראיונות עומק פתוחים עם מנהלות בתי ספר יסודיים, בנות 43 עד 52, עם ותק של כשמונה עד 14 שנות ניהול, ובין 21 ל- 33 שנות הוראה. ההתמקדות במנהלות, מסביר החוקר, נובעת מממצאי מחקרים קודמים, המצביעים על כך שהן מכוונות יותר לחדשנות וליציאה מהשגרה, בעיקר באמצע הקריירה, לצד נטייה להתמקד בהעצמת תלמידים ומורים.

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)

האם יש הבדלים באופן בו גברים ונשים חוקרים מידע באינטרנט? מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת פיטצבורג ואשר התפרסם לאחרונה בדק את ההבדלים ההתנהגותיים בעת חיפוש באינטרנט ע"י תלמידי כיתות ח' – בנים ובנות