כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי. לראיה, תלמידים בסיכון אשר תופסים את מערכת היחסים עם המורים כחיובית, מכבדת וקרובה, נוטים לחוש מוטיבציה, להתנהג בצורה פרו-חברתית, להפגין מעורבות, לפתח חוסן ואף לשאוף לעתיד טוב יותר.

רכישת מיומנויות חברתיות-רגשיות חשובה במיוחד בגיל הגן, שכן היא מספקת בסיס איתן להתפתחותם של הילדים, תורמת לרווחתם ומסייעת להם לתפקד ביעילות, במיוחד בחברות פלורליסטיות. ספרות ילדים נחשבת לערוץ מרכזי להקניית מיומנויות כאלה – זוהי דרך יעילה לחנך את הילד בשלמותו באמצעות הוראה רב-תחומית המאפשרת פיתוח של מיומנויות אקדמיות וחברתיות-רגשיות כאחד. מחקר זה בחן כיצד משתקפת למידה חברתית-רגשית בספרי ילדים בעברית ובערבית הכלולים בשתי תכניות ממשלתיות לבתי ספר יהודיים וערביים

תלמידי חטיבת ביניים נוטים לתבוע את עצמאותם, למרוד מפעם לפעם ולצפצף על נהלים וחוקים. אבל, אם נשתף אותם בהחלטות, ננהג בהם כבוגרים, נעניק להם תחושת שליטה ונשמע לבקשותיהם, יגברו הסיכויים למצוא עמם את עמק השווה. כך, לדוגמה, בנוגע לזמני הגשת המטלה, מדיניות טלפונים חכמים בבית הספר או כללי יציאה לשירותים. מומלץ, לצורך ההמחשה, לאפשר להם לקחת חלק בניסוח התקנון הכיתתי, להוביל דיונים כיתתיים, לשמש כמורים-צעירים, לקחת חלק בפעילויות קהילתיות, לארגן ערבים שכבתיים וכנסים ולהרצות בפני שכבות צעירות בנוגע למעבר לחטיבה.

נטייתם של תלמידים שקופים להתרחק, מקשה עוד יותר על ניסיון המורים להבחין בצרכיהם, להבין את אופיים או לגלות את הדרך המיטבית להניעם למעורבות. אלו הם תלמידים מופנמים עד כדי כך, שהמורים התקשו להצביע על החוזקות שלהם. עם זאת, המרואיינים הביעו נימה אופטימית לפיה לאורך הקריירה הם חזו בתלמידים שקופים שהצליחו להתעלות על עצמם, להסתגל, לעשות שינוי ולהשתלב עם חבריהם.