המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה? ( Vescio, V ).

המאמר מתאר היבטים שונים של עימותים בכיתה ודרכי התמודדות עמם. המאמר מציג שלוש דוגמאות לסוגים השונים של הקונפליקטים כפי שהם מופיעים בכיתות, תוך רמזים לדרכי ניהולם. מחבר הפרק, שרגא פישרמן, בחר להציג את תוכניתם של רוזמן, זלצמן ופרנקל (1997) שנבנתה עבור מערכת החינוך ונוסתה בבתי ספר רבים. התכנית מתבססת על ג'ונסון וג'ונסון (1994) אשר פיתחו תוכנית של תיווך על ידי ילדים מקבוצת השווים. בית הספר מלמד את כל תלמידיו ליטול על עצמם אחריות להפחתת הקונפליקטים ולחזק את שליטתם העצמית. כל התלמידים לומדים כיצד לנהל קונפליקטים ולשתף פעולה על ידי מו"מ עם גורם שלישי מתערב ובלעדיו.

המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).