המאמר מציג מחקר בו נבדקה למידה של מתכשרים להוראה באמצעות שיחות משוב על בעיות שהתעוררו בשיעורים במסגרת ההתנסות המעשית. ליצירת מסגרות אינטראקטיביות יש ערך רב בהכשרה, שכן מתכשרים להוראה יכולים לבחון במסגרתן את מהות תן של הוראה ולמידה. שיחות כאלה המתנהלות באורך שיטתי כחלק מתוכנית הכשרה, עשויות לתרום לתחושת המקצוענות והאחריותיות של המתכשרים. בקהיליות של למידה פרופסיונלית השיחה היא אמצעי לשינוי ההוראה לאורך זמן לאור רפלקציה על מה שמועלה בדיונים עם עמיתים. (Miller, M.J)

במחקר זה, המחברים רואים את למידת המורים כנתיב מקצועי, המורכב משלושה שלבים עיקריים, דהיינו, הכשרת פרחי הוראה, כניסה להוראה ולימודי המשך (Feiman-Nemser, 2001). במחקר זה החוקרים מנסים לבחון את השאלה: "כיצד אנחנו יכולים לתמוך בלמידת מורים באמצעי מגבש של טכנולוגיה המבוססת על וידאו?" המחברים ארגנו סדנאות לעיצוב שיתופי עם שני בתי ספר (בית ספר יסודי ובית ספר תיכון) בסינגפור כדי לאסוף מידע לצורך עיצוב ספריית הוידאו של חקר המקרים. המחברים חקרו כלים ושירותים שונים של טכנולוגיית Web 2.0 כדי ליצור את אב-הטיפוס. בדומה לאתרים המצליחים ביותר שעושים שימוש בפרדיגמת Web 2.0, המחברים יצרו סביבה פתוחה שבה המורים יכלו לבנות, לשתף ולתרום מרעיונותיהם לקלטות הוידאו וגם לקרוא ולהשתמש בתוכן לצרכיהם. עם ההתפתחות המהירה והשימוש ברשת החברתית ובשירותים אחרים המבוססים על טכנולוגיית Web 2.0, עשוי להופיע מודל חדש של קהילות מורים המבוסס על רשתות חברתיות ( Hyo-Jeong So, Hans Lossman, Wei-Ying Lim, and Michael J. Jacobson.) .

כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).

מורים בקנדה ובכל מקום אחר, חיים ועובדים בבתי ספר המשתנים בהשפעה של הגלובליזציה, של תנועות הגירה, של דמוגרפיה משתנה ושל שונות כלכלית ושינויים סביבתיים. המורים נאבקים בתוך תרבויות/ נופים אלה ליצור חיים שיאפשרו להם לחיות תוך מתן כבוד לילדים, לנוער ולמשפחות. מורים רבים נושרים מן המקצוע לאחר שנים מועטות של הוראה. במאמר זה הכותבים מעלים שאלות בעקבות היחשפות לסיפוריהם של מורים לאחר שעזבו את ההוראה ו גם מבררים מה מורי מורים יכולים ללמוד על עבודתם בתהליך זה. לנוכח הקשרים והמפגשים המתקיימים בין חייהם של מכשירי מורים לבין חיי המורים, החוקרים מפנים את מבטם גם לנופים המשתנים שלהם כמורי-מורים ודנים במרחבים האפשריים שבהם ניתן לעבוד יחד עם מורים ולתמוך בהם בהקשר זה ( Clandinin, J. D., Aiden Downey & Huber, J).

הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר" ; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).

המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

שלב הכניסה למקצוע ההוראה כולל את שנת ההתמחות ואת שנת העבודה הראשונה שלאחריה. לשלב זה השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה הן מבחינת נכונותו להתמדה במקצוע והן מבחינת תפיסת תפקידו וגיבוש זהותו המקצועית. ליווי נכון ומסלול מובנה של התפתחות מקצועית מאפשרים כניסה טובה למערכת, ממעיטים אתנשירתם של עובדי הוראה איכותיים, מעצבים זהות מקצועית ומבנים מחויבות למקצוע ההוראה על כל היבטיו. הסקירה מונה את הנחות יסוד להבניית פיתוח מקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה, את עקרונות הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע, היבטים מעשיים של הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה , סדנת העמיתים והחונכות( שרה זילברשטרום ).

במאמרם של ד"ר אשר שקדי ופרופסור מרדכי ניסן נטען שלכותבי תוכניות הלימודים ולמעצבי דרכי ההוראה עשויה להיות השפעה על לימודו של הילד, אולם הגורם המרכזי בתהליך הוראת התנ"ך הוא המורים. הם אלו המציגים את המקורות בפני תלמידיהם, מכוונים את הקשב שלהם לנושא זה או אחר ומפרשים אותם. המחקר מבקש לברר האם וכיצד משפיעה האידיאולוגיה האישית של המורים על תפיסותיהם ביחס למטרות, לתכנים ולדרכים בהוראת התנ"ך וכן על הוראתו בפועל. מתן הזדמנות למורים להבהיר לעצמם את אמונותיהם, ערכיהם ועמדותיהם יסייע להם להתמודד עם המשימה הקשה של הוראת טקסטים תרבותיים-ערכיים. המחקר נקט בשיטה של "חקר מרובה מקרים" (multiple case study). הוא מתבסס על 50 חקרי מקרה של מורים המלמדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים מהזרם הכללי בישראל.

המאמר שנכתב על ידי פרופסור עודד שרמר פותח דיון באחד המרכיבים החיוניים ביותר בהוראה, מטרותיו ואפיוניו של הספר לתלמיד. המאמר מצביע על סגולות פדגוגיות האמורות לאפיין את הספר לתלמיד בסוף חטיבת הביניים ובעיקר בבית הספר התיכון. המאמר מצביע על הפוטנציאל הטמון בספר לתלמיד ובהליכים הפדגוגיים שבכוחו להניע, ולא רק לשימושיו כמקור ידע. בתחילת המאמר ישנה התייחסות למעמדו של הספר לתלמיד כיום ולטיב תכניו. בהמשכו מוצגת בהרחבה גישה חלופית שמקורה בכתיבתו של שוואב. בסיכום המאמר מתוארת תרומתה האפשרית של הגישה שתוארה במאמר בהרחבה לבניין אישיותו של התלמיד –כאדם וכאזרח.