הכותבים רואים בארוזיה בהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים כפי שקורה בתקופה זו באנגליה תהליך שלילי ומשתמשים לגבם במונח (קיצוני למדי) – "ונדליזם". משמעות החיסכון בכסף ובזמן בהקשר של צמצום השקעות בהתפתחות מקצועית ובקליטת מורים חדשים הוא קיומם של רווחים מסוימים לטווח הקרוב והפסדים – לטווח הרחוק יותר. ה"וונדליזם החינוכי" הזה בא לידי ביטוי באנגליה בשלוש רמות: רמת המדיניות, רמת בית הספר ורמת המורה. "ונדליזם" ברמת המדיניות – תקציבים שיועדו להתפתחות המקצועית מתמשכת נטמעים בתקציבים הכלליים של בתי הספר. בתי ספר מסוימים אינם מתקציבים אף את המורים המתחילים (באנגליה). תקצוב למורים בשנתם השנייה והשלישית, תקציבים למחקר, מימון להתפתחות מקצועית בינלאומית ולתמיכה במורים בשנה הרביעית והחמישית, כל אלה נעלמו כמעט כליל (. Bubb, S. Earley, P).

המחקר המוצג במאמר בחן את ההשפעה של פרקטיקה פדגוגית המדגישה טיפוח של קהיליית למידה בקורס אחד על תמיכה במורי מורים ועל קידום עיסוקם במחקר ופיתוח זהותם כחוקרים (מדובר במסגרת לימודים לדוקטורט של מורי מורים באוניברסיטה). כל אחד מהלומדים בקורס התבקש ליצור מערך חקר (enquiry) לנושא לפי בחירתו. המחקר שהוצג מראה כיצד באמצעות אינטראקציה חברתית עמיתים מפתחים הבנות של התהליך והמשמעות של מחקר חינוכי. בעודם מנסים להשיג מטרות מחקר דומות במסע הלמידה האישי שלהם הם מצליחים לקדם את ההבנה מהו טבעו של מחקר ולהרחיב את זהותם כחוקרים. נראה שהתפתחות של זהות מקצועית כמורה מורים וכחוקר היא עניין של טרנסקציה ( Transaction) ולא של מסירה (Transmission) (Kennedy, 2005), היא עניין בעל מורכבות סובייקטיבית ודינאמית ולא טכני (Dunne et al., 2005) והיא עניין שיש בו תשומת לב רבה יותר לתהליך מאשר לתוצר הסופי ( McGregor, D., Hooker, B., Wise, D., & Devlin, L).

מטרת הספר לסייע למורה בפתרון הדילמות המטרידות אותו, בנוגע לנושאים מחיי היום יום בכיתה. אין בכוונת הספר לעודד את המורה לקבל את הידע המוצג בספר כ"תורה מסיני". חשוב שהמורה יבדוק באיזו מידה הידע המוצג מתאים ל"הקשר" שלו, (לסיטואציה בה הוא נמצא), ורק לאחר השוואה זו, יוכל לשקול האם, מה וכיצד ניתן ליישם את הידע ל"מקרה" בפניו הוא עומד בכיתה. הספר מיועד למורים הרוצים להעשיר את "חוכמת המעשה" שלהם, הוא מכיל חלקים נרחבים של ה"ידע המעשי" של המורה, כפי שנאסף לאורך כעשר שנים, ממגוון רחב של "מורות מומחיות". גוף הספר עוסק ב"מפתחות למעשה ההוראה", בחלק זה מוצגות ה"דוגמאות החיות" של ה"ידע המעשי של המורה". אותן דוגמאות שנאספו מתוך התצפיות והשיח עם עשרות "מורות מומחיות", שהכשירו סטודנטיות להוראה בשדה במסגרת ה"התנסות המעשית". הספר צרור מפתחות להוראה מבוסס על חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה: רבר אורה, (2004) "תפיסת המושג ידע פדגוגי על ידי "אנשי התיאוריה" ו"אנשי המעשה" השותפים בהכשרת המורה", בהנחיית פרופסור מרים בן פרץ .

המאמר מדווח על תוצאות מחקר בשאלה הבאה: כיצד שותפים לתוכנית חונכות שהאוניברסיטה יזמה תופשים את מושג החונכות? לצורך המחקר רואיינו זוגות של חונכים ומונחים ושלושה מורים מהאוניברסיטה . המורים היו מ- 10 בתי ספר שונים שקיימו, כל אחד את תוכנית החונכות בצורה ייחודית. לכל התוכניות היו שני מרכיבים משותפים: 1) עבודה של מורה מנוסה עם מורה מתחיל על אוריינטציה כללית בבית הספר והכרת חובות מנהליות והוראתיות; 2) מתן אפשרות להתפתחות מורה מתמשכת ע"י קיום אינטראקציות. ממצאים מן המחקר: א.החונכות מקדמת למידה של המורה המתחיל – לתפישת כל הנשאלים ההיבט ההתפתחותי מרכזי לתהליכי חונכות. ב.החונכים ומורי-המורים הדגישו את ההיבט ההקשרי של החונכות, אם כי מזוויות ראייה שונות לגבי מה שצריכים להיות מאמצי החונכות המרכזיים; המורים המתחילים המונחים הדגישו ביותר את ההיבט של היחסים במסגרת החונכות ( Lai, E).

לשיתוף פעולה בין עמיתים יש השפעה על תהליכי למידה, לכן , במהלך השנים, היו ניסיונות לרתום ולהשתמש בהשפעה זו בצורות יותר פורמליות. באוניברסיטאות יש חיפוש אחר גישות חלופיות לחינוך כהשלמה ללמידה המסורתית בכיתות, במיוחד לאור הצמצום במשאבים כספיים ובעליית מספר הלומדים. ככלל הן החונכים-העמיתים והן הסטודנטים-המונחים מצאו בתהליך חונכות העמיתים רווחים בצד סיכונים ואתגרים. בהיבט מגדרי הנשים שבמחקר הצביעו על ההיבט של חברות ומערכת תמיכה כרווח המרכזי (תשובות ממוקדות-קשרים) בעוד שהגברים ראו את העמקת הלמידה כרוח הגדול ביותר, במיוחד כשהדבר קרה בעבודה עם עמית (תשובות ממוקדות בתכנים). הקשיים שנצפו נבעו בין היתר מן השימוש הלא תדיר בחונכות בכיתות ומאי הכרה של התהליך ומערכת הקשרים בו, וגם מן האופי ההיררכי שהקשר בין חונך למונחה משקף מטבעו. חונכות בין עמיתים מפחיתה את הביטויים של עמדות כוח וההתנגדות , כי לא מבטלת אותם. חונכות עמיתים מוצלחת אינה מתחוללת בחלל ריק היא תוצאה של קשרים ויחסים בין מונחים, חונכים ומורים ( Colvin, W J., & Ashman, M ) .

שנת העבודה הראשונה בהוראה היא תקופה קריטית לצמיחה מקצועות ולהתפתחות המורה הדורשת תמיכה רגשית ופדגוגית ממורה חונך מנוסה. כדי להיענות לצרכים אלה בתי ספר ומחוזות רבים בארה"ב פיתוח תוכניות קליטה למורים מתחילים. מחקר זה בחן התנסויות של 20 מורים מתחילים בתוכנית קליטה בשנים 2008- 2006. הכלים לאיסוף הנתונים היו: ראיונות טלפוניים, שאלונים וראיונות אישיים (Rikard, L.G., & Banville, D. ).

המאמר מתאר מחקר הערכה של תוכנית הכשרה מחודשת שבנו החוקרים. נעשה ניסיון לברר מה מרכיב את המושג "איכות" וכיצד המעורבים בתוכנית המוצעת מבינים מהי "הוראה איכותית". איסוף הנתונים התבסס על ראיונות עם מדגם של בוגרי התוכנית בארה"ב שהשתבצו לעבודה בבתי ספר יסודיים, של מנהלים ששכרו אותם לעבודה ושל קובעי מדיניות , זאת כדי לברר אם ההכשרה שניתנה כללה כשירויות הוראה מרכזיות שכל מורה זקוק להן כדי להיות מורה איכותי, ולבחון את העמדות בנושא. כל הנשאלים התייחסו להיבטים שונים של התוכנית ושל הקורסים שהוצעו בה. מה ניתן לעשות בהכשרת מורים כדי להכשיר מורים איכותיים? על תוכניות ההכשרה לסייע למורים לפתח בסיס תיאורטי ופדגוגי חזק עליו יוכלו להישען בעומדם מול לחצים, גם ברמה ארצית, של סביבות עבודה המכתיבות, מדגישות ומעדיפות מבחנים והישגים, תוכניות לימודים מסוימות, תכנים ואסטרטגיות ( Lesley, M., Gee, D., & Matthews, M ).

סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.

ספר זה מביא לקורא הישראלי נושאים שונים וגישות שונות בהערכת תכניות ופרויקטים ממיטב החוקרים בתחום. מלבד היותו כתוב בעברית ייחודו בכך שהוא מציג עבודות הערכה שנעשו בארץ בהקשר החברתי והתרבותי של ישראל. פועל יוצא מכך הוא שהשדה שבו נעשתה ההערכה מוכר לקורא. בספר מוצגות גישות פרקטיות ותיאורטיות לתחום ההערכה, כמו הערכה בפעולה, שימוש במודל הלוגי, שימוש בוידיאו בהערכה, הערכת מיזמים מורכבים או שימוש בחשיבת מערכות בהערכה. לצד אלו מוצגות סוגיות כמו הערכה בשיתוף, שימוש בנתונים, מקומה של אתיקה בהערכה, מקומן של המטרות, מי הם המעריכים בישראל ומה מקומה של התיאוריה בהערכה ( עורכות: מירי לוין-רוזליס, ריקי סויה ).

עולמם של המורים רווי בהערכה. מאז ראשית האנושות הערכה היא חלק מתהליך ההוראה. למרות זאת, ההתפתחויות העצומות שחלו וחלות במדידה החינוכית , הן מבחינת רמתה המקצועית ובעיקר מבחינת היקף חדירתה למערכת החינוך וההשפעה עליה , שינו אך במעט את תהליכי הערכת התלמידים על ידי המורה בכיתה. יתרה מזאת, אין למורה יכולת להשפיע על אופי ההערכה והמדידה הנעשות על ידי גורמי חוץ במערכת, גם לא כאשר הוא ותלמידיו הם מושאי ההערכה. ההכשרה להערכה ולמדידה שהמורים זוכים היא לקויה ביותר, הן בהיקפה והן ברמתה. אם ניתן להסיק על גיבוש זהות מקצועית של מורים על פי ההכשרה שהם מקבלים, הרי הערכה אינה נכללת בזהות זו.הכשרה מקצועית ויצירת זהות מקצועית ניתנות להבנה, במושגי בורדייה (BOURDIEU) כהפנמת השייכות לשדה ורכישת הכלים וסוגי ההון המתאימים למשחק בו. על פי בורדייה, ההון שהמורים אוחזים בו הוא הון תרבותי, ומכאן גם נגזרת זהותם המקצועית. אולם שדה ההערכה , בנוסף להיותו שדה מקצועי, הוא גם שדה כוחני. בשדה ההערכה החינוכית בישראל כמו בעולם, משחקים כוחות פוליטיים משמעותיים ביותר. אולם מושאי ההערכה המרכזיים, שעלולים להיות מושפעים ממעשה ההערכה יותר מכל אחד אחר , קרי המורים, אינם חלק מהשדה, ומיומנויות הערכה למימיהן אינן חלק מזהותם המקצועית. ממצאי המחקר הנוכחי מראים שמערכת הכשרת עובדי ההוראה בישראל אינה מעריכה נכון את סוג ההון שהמורים נזקקים לו בשדה ההערכה, אינה תופשת אותו כחלק מזהותם , ואינה מקנה להם אותו, ובכך משאירה אותם חסרי כלים להתמודדות בשדה ההערכה (מירי לוין-רוזליס, אורית לפידות) .

תלקיטי עבודות (פורטפוליו) של סטודנטים משמשים יותר ויותר להערכה של יכולות הסטודנטים בהשכלה הגבוהה, אבל התוצאות לגבי תוקף המבנה של הערכת התלקיטים הן מעורבות. מטרתו של מחקר זה היא לזהות האם הקריטריונים להערכה יכולים לשפר את התוכן, את הטיעון ואת התקשורת במהלך שיפוט של תלקיטי העבודות של הסטודנטים. ששה מורים/מרצים נתנו ציונים ל-32 תלקיטי עבודות של סטודנטים. המורים/מרצים עבדו בצמדים, כאשר פעם אחת הם נתנו ציונים ללא שימוש בקריטריונים להערכה ופעם אחת המורים נתנו ציונים לפי קריטריונים להערכה. ניתן לסכם שהאיכות של הערכת המורה את תלקיט העבודות היא נמוכה, ושהשימוש בקריטריונים להערכה יכול להגביר את האיכות הזו ( Marieke Van der Schaaf; Liesbeth Baartman; Frans Prins ).