מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).

במאמר עיוני זה נבחן תפקיד הכוח והסמכות (Harjunen, 2009, 2011) באינטראקציות כיתתיות במונחים של חלוקתו על רצף של שליטה (שליטת מורה – שליטת תלמיד) לצורך יצירה של מסגרת עיונית המצדיקה את קיומם של שלושה דפוסי סביבות לימודיות המבטאים את תמונת חלוקת הכוח בתהליך של הוראה, חקר ולמידה. הטענה היא שדפוסים אלה משפיעים על אופי האינטראקציות המתקיימות בכיתה, ויחד נוצרות שלוש סביבות כיתה מורכבות ודינמיות בעלות כל אחת בעלת אפיונים ייחודיים משלה: כיתה כסביבה של סדר, כיתה כסביבה של סף כאוס וכיתה כסביבה של כאוס ( Harjunen, E ).

מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

המאמר בוחן כיצד בתי הספר בארה"ב מתמודדים עם קהילות שבהן יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה דתית המבקשות שמערכת החינוך המחוזית תכיר בזכותן לחגוג את חגיהן. לשם כך, מועצות בית הספר מתמודדות עם מערך מורכב של החלטות לגבי האופן שבו יש לאזן את החגים הדתיים כדי לתרום לזהות האישית והמשפחתית. ועליהן להתאים את לוח שנת הלימודים לחגים הדתיים של תושבי הקהילות (Ted Purinton and Vicki Gunther, 2012)

בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .