תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
נמצאו 1686 פריטים
פריטים מ-1021 ל-1040
  • לינק

    מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

  • סיכום

    פוליטיקה קיימת בכל רמה בחיי בית הספר (Apple & Buras, 2006) ובאה לידי ביטוי בעשייה היומיומית כמו אינטראקציות של מורים עם תלמידים ועם הורים, עם עמיתים, מנהלים, מפקחים, אגודים מקצועיים וחברי קהילות מקומיות (Spring, 2005). לחברי קבוצות האלה רעיונות מתחרים לגבי מגוון של עניינים ופרקטיקות חינוכיים: קוריקולום, דרכי הערכה, פדגוגיה, מימון (Oaks & Lipton, 2003). החלטות ופעולות שמורים מקבלים ועושים בתחומים אלה מבטאות פעילות פוליטית במידה זו או אחרת. טענת כותבי המאמר היא שחשוב לכלול ידע מנהיגותי בתוכניות הכשרת מורים כדי להכשיר את המורים ולעורר את מודעותם למציאויות פוליטיות מסוגים אלה המשפיעות עליהם ודורשות ידע מנהיגותי מתאים (Neumann, M.D., Jones, L., & Webb, P.T).

  • לינק

    למידה באמצעות עיצוב היא מציאות חדשה שבה עוברים הלומדים שינוי בפרקטיקה וגם שינוי הכרתי בתפיסת הזהות, ומעבר מחוויה של לומדים לחוויה של מעצבים. בפוסטר הזה אנו מתארים ניסוי עיצובי במסגרת קורס משחקים ולמידה, ב חקרו ילדים מכיתה ח' בעיר נצרת את המורשת, ההיסטוריה והארכיאולוגיה של העיר העתיקה, ועיצבו משחק מבוסס מקום. הלמידה התנהלה תוך כדי מפגש, שיח, חקר ואינטראקציה מתמדת עם האנשים בסביבה. במישור המטה-קוגניטיבי פעלו הלומדים כשותפים בתהליך עיצוב ופיתוח משחק בעל נרטיב מתאים שתפקידו להדגיש את הייחודיות של העיר נצרת ואת תחושת השייכות של בני הנוער לעירם ( נאדרה סאלח, גאדה בשארה , ישי מור ).

  • סיכום

    בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

  • סיכום

    לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

  • לינק

    פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.

  • סיכום

    לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

  • סיכום

    המאמר מביא סקירת ספרות מחקרית בנושא של התמדה או נשירה של מורים מתחילים. נשירת מורים מתחילים הוא עניין כלכלי, חברתי וחינוכי במדינות רבות. לרוב תוכניות קליטה, ובהן חונכות, נתפסות ע"י קובעי מדיניות בדרגים שונים כפתרונות מקובלים ומובנים מאליהם לבעיה זו. מטרת הסקירה היא לבחון את הבסיס המחקרי הקיים התומך בתוכניות וביוזמות בתחום זה, וכן אם הוא מהווה חלק משיקולי הדעת של קובעי המדיניות (Long, J., et al., 2012).

  • לינק

    עבודה זו חוקרת את ההשפעה של יצירת קבוצה הטרוגנית המובלת על ידי מורה על עבודת הצוות של הסטודנטים, בהתבסס על סגנונות הלמידה של הסטודנטים. חמישים סטודנטים ותיקים בעלי תואר ראשון השתתפו בקורס שהתבסס על הפרויקט וכלל שני מאפיינים ארגוניים עיקריים: ראשית, מערכת רשת (PEGASUS) שפותחה כדי לסייע לסטודנטים לזהות את סגנונות הלמידה שלהם ולחלק אותם לקבוצות הטרוגניות.שנית, פגישות של סיוע לקבוצה הוצגו כטכניקה לעזור לסטודנטים לחשוב על התכונות החזקות/חלשות שלהם ולהשתמש בתפקידים המתאימים בקבוצה (Kyprianidou, Maria; Demetriadis, Stavros; Tsiatsos, Thrasyvoulos; Pombortsis, Andreas).

  • לינק

    תומאס קיין (Thomas Kane), פרופסור לחינוך וכלכלה, דיבר ב- Graduate School of Education על הממצאים העדכניים ביותר של פרויקט "מדידות של הוראה אפקטיבית". הפרויקט, שהושק בשנת 2009, נתמך על-ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס" והובל על-ידי קיין, הוא המאמץ הגדול ביותר מסוגו לאסוף תצפיות בוידאו, תפיסות של תלמידים והערכות לגבי הישגי התלמיד והידע של המורה (Colleen Walsh).

  • סיכום

    הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.

  • סיכום

    המאמר בוחן כיצד בתי הספר בארה"ב מתמודדים עם קהילות שבהן יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה דתית המבקשות שמערכת החינוך המחוזית תכיר בזכותן לחגוג את חגיהן. לשם כך, מועצות בית הספר מתמודדות עם מערך מורכב של החלטות לגבי האופן שבו יש לאזן את החגים הדתיים כדי לתרום לזהות האישית והמשפחתית. ועליהן להתאים את לוח שנת הלימודים לחגים הדתיים של תושבי הקהילות (Ted Purinton and Vicki Gunther, 2012)

  • לינק

    בתחילת כל שנה מתפרסם דוח של קבוצת הורייזן (אופק) שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. להלן הטכנולוגיות המוזכרות בדו"ח 2012 , כפי שסיכמה ד"ר מירב אסף , מרצה ומפתחת תקשוב במכללת קיי .

  • סיכום

    חינוך מכיל הוא תנועה גלובאלית שצמחה כתגובה להדרה שיטתית של תלמידים הנתפסים כשונים (בעלי ליקויי למידה, שונות אתנית או לשונית ועוד) מנגישות משמעותית ומהשתתפות בחינוך. רוב תוכניות ההכשרה עדיין בנויות כך שההכשרה ל חינוך מיוחד, או חינוך דו-לשני וכדו' נפרדת מההכשרה הכללית ואין תיאום בין המחלקות השונות Pugach & Blanton, 2012) , Pugach et al., 2011). נתק זה מעלים את הפוטנציאל לטיפוח מורים בעלי גישות, הלכי נפש, הבנות וכשירויות ללמד את כל התלמידים, ובמיוחד כאלה החווים צורות שונות של הדרה ( Waitoller, F.R., & Kozlesky, E.B ) .

  • סיכום

    טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

  • לינק

    כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר 2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$). הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה. הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).

  • סיכום

    הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

  • לינק

    מטרת תכנית התקשוב הלאומית המוצהרת היא בת השגה, אולם רק בתנאים מסוימים. האם התכנית מספקת את התנאים החיוניים למימוש מטרתה? בתכנית התקשוב הלאומית מושקע הון רב, זמן ומאמץ; אם התכנית לא תשקיע בשינוי מהותי של ההוראה והלמידה, נקבל טכנולוגיה ללא פדגוגיה . משובים המתקבלים מן השטח מעידים אף הם שהפדגוגיה המהותית נדחקה לשוליים. מנהלים ומורים מדווחים על לחץ חזק מצד משרד החינוך למלא דוחות מרובים ועמוסי פרטים על הביצוע והתפוקות של התכנית, לחץ שאינו מותיר זמן וכוחות לעבודה על שינוי פדגוגי מהותי ( ענת זוהר).

  • מאמר מלא

    קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין