משה"ח החל בחודש האחרון בפיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת אופק חדש. בפורטל עובדי הוראה של משה"ח מצוין, כי במשך שנים רבות מעריכים מנהלי בתיה"ס את המורים, כל אחד בדרכו; בזמנים שונים, בכלים שונים וביחס להיבטים שונים. עוד מצוין, כי אופק חדש מזמן הליך הערכה רציף, מסודר ואחיד לכלל המערכת, לצורך קידום או אי קידום של מורים. למטרה זו נבנה כלי אחיד להערכת מורים, המאפשר לזהות צרכים ברמת הפרט, ביה"ס והמערכת כולה. לבקשת עיתון "קו לחינוך" נמסרו ממשה"ח פרטים נוספים על הכלי להערכת מורים, שבו נעשה שימוש בפיילוט. מהמשרד נמסר, כי הכלי פותח על ידי הראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה, בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מקצועי של משה"ח, נציגי המורים והמנהלים.

מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.

מטרת המחקר, שחלקים ממנו מוצגים במאמר, הייתה לחקור את הקשר בין תנאי העבודה בית הספר ( ( Loeb et al., 2005ובהם גם תפקוד ההנהלה לבין החלטות מורים לעזוב את בית הספר או לעזוב את מקצוע ההוראה בכלל. השאלות שנשאלו היו: (1) כיצד תופסים מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה את הגורמים ההקשרים הבית ספריים? (2) מה היחס בין גורמים אלה לבין נשירה? (3) אילו היבטים הקשריים מדווחים ע"י מורים שהחליטו לפרוש כמשפיעים ביותר על החלטתם זו? ההיבט "תמיכת הנהלה" מצוי במקום הגבוה(קרוב למחצית מהעונים בשתי הקבוצות) והמשפיע ביותר על שיקולי התמדה/עזיבה ונשירה ו/או ביצוען ממש. ( Boyd, D ) .

סיכום דוח OECD על הערכת מורים . חשוב להגדיר באופן ברור את מטרת הערכת המורים, ואילו היבטים ייבדקו וישופרו בעקבותיה. יש גם צורך לקבוע אסטרטגיות לטיפול במתח שבין השגת מטרות לבין שיפור אחריותיות. ההערכה האישית של מורים והאחריות המשותפת לאיכות ההוראה בבית הספר – ראוי שתהייה סינרגיה בין הערכת בית ספר לבין הערכת מורים. לצורך זה צריך שהתמקדות בהערכת בית-הספר תהיה קשורה או תשפיע על הערכה ממוקדת-מורה. הסידורים/הנהלים בבית הספר והערכת מורים קשורים ביניהם: (א) כאשר תרומת המורה הפרט להתפתחות בית הספר מוערכת כחלק מההערכה האישית. יש מדינות שבהן המורים מוערכים הן כאחראים אישית לתלמידיהם והן כחברים בסגל בית הספר. (ב)כאשר פעילויות של התפתחות מקצועית למורים הנובעות מההערכות האישיות שלהם מתוכננות בהקשר של התפתחות כללית של בית הספר.

המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)

המאמר עוסק בהערכת עמיתים כמקור מידע חשוב להערכת קורסים ומורים בחינוך הגבוה, אם כי השימוש בהערכה זו עדיין אינו נרחב. המאמר סוקר את היתרונות של השיטה ואת הקשיים והבעיות בביצועה. המחברות מפרטות את השלבים במתן ותהליך ההערכה, תכונות המעריך הרצויות וכלי ההערכה. התמצית נערכה על ידי המחברות ומבוססת על מחקרן לגבי הוראה קלינית כפי שמתבצעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. (נטע נוצר ורות אברמוביץ)

המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)

מילון ממוחשב של מונחים מקצועיים לתחומי הערכה חינוכית בכלל והערכת מורים בפרט. המילון המקצועי פותח ע"י אוניברסיטת מישיגן Evaluation Center at Western Michigan University

במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)