הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

דוח שפורסם באוהיו ומבוסס על ראיונות עם 1,400 מורים מלמד כי המורים במדינה מוטרדים משיטת הערכה חדשה הצפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. על פי השיטה המוצעת יגדל חלקם של הישגי התלמידים בהערכת המורה. סוכנות הידיעות איי-פי מדווחת שהמורים אינם חולקים על העובדה שהישגי התלמידים הם מדד רלוונטי להערכתם, אך מטילים ספק ביכולתם להוות הערכה הוגנת לביצועיהם. לטענת רבים מהם, שיטת ההערכה מוטה משיקולים אישיים. מורים אינם מקבלים כיתות שוות באיכות תלמידיהן, ומנהלים יכולים לקבץ כיתה בעייתית כדי למנוע הצלחה ממורה שההנהלה רוצה בהרחקתו. המורים טוענים שמערכת מקיפה לשיפור הלימודים במדינה חייבת לכלול גם שיטת הערכה תקפה ואמינה של מנהלים ובעלי תפקידים מנהלתיים בבתי הספר ובמחוזות החינוך.

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).

יש עדויות רבות לכך שמכל משאבי בית הספר למורים ההשפעה הרבה ביותר על הישגי התלמידים. ניתן לטעון שלמנהלים תפקיד חשוב ביותר בהבטחת הוראה מצוינת בבית הספר. לדרכים שבהן מנהל מקבל מורים, משבץ אותם, מעריך ומספק הזדמנויות לצמיחה מקצועית השפעה רבה על איכותם. מאמר זה מכיל דווח של ממצאים מרכזיים של מחקר שכלל 30 מנהלים בשתי מדינות בארה"ב. השאלות היו: (1) מה השפיע על דרך מילוי תפקידי הקבלה, השיבוץ, ההערכה והפיתוח המקצועי? (2) אילו אילוצים והזדמנויות השפיעו על הדרכים שבהם בוצעו תפקידים אלה? (3) האם ההקשר משפיע על כך? ( Donaldson, M.L) .

תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .

לדברי מנהלת בית ספר תל"י גילה, מדלן לביאן , כלי ההערכה החדש אינו פשוט, אבל מנהל שהוא גם מנהיג יכול לעשות בו שימוש לקידום המורים ולהעצמתם. כלי ההערכה מסייע למנהל ליצור שיח מקצועי ברמה גבוהה יותר עם מוריו. לדבריה, הערכת המורה עם הכלי החדש אינה דומה למצב שהיה עד כה, שבו היה המנהל נכנס לכמה דקות לצפות בשיעור לדברי מפתחות הכלי, לפני הפיתוח חובר בראמ"ה מסמך המתאר בצורה ברורה מהי הוראה טובה, על סמך מחקרים וידע שהצטבר בנושא זה בארץ ובעולם . המסמך שימש בסיס לבניית כלי ההערכה, הכולל ארבעה מדדי על להצלחת מורים. המדדים הם; תפיסת התפקיד של המורה, רמת הידע שלו בתחום הדעת, היבטים לימודיים וחינוכיים בניהול השיעור והשתתפות המורה בקהילה לומדת בביה"ס או בתחום הדעת שלו.

השיטה המקובלת להערכת מורים (המנהל מבקר בשיעור ונותן ציון טוב) אינה מועילה. אם רוצים לשפר את ההוראה (כדי לשפר את הלמידה), יש לאמץ שיטות הערכת מורים חדשות. שיטות כאלה מופיעות לאחרונה במערכות החינוך המתקדמות . איך הופכים את הערכת המורים ליעילה? מומלץ לעבור מתהליך הנתון בלעדית בידי המנהל (או המפקח), ובו מושקעת האנרגיה בהערכת שיעורים יחידים, לתהליך דינמי שחלקו לא פורמלי והוא נתון בידי צוותי מורים. כדי שזה יתרחש, מרשל (Marshall, 2005) מציע לעבור: מהערכת הוראה תקופתית לניתוח מתמיד של הלמידה;מהערכת שיעורים יחידים להתמקדות ביחידות לימוד שלמות; מהתמקדות במורה אחד להפעלת צוותי מורים; מביקורי כיתות מעטים ומתואמים מראש לביקורים רבים ולא מתואמים מראש; מתיאור מפורט של שיעורים יחידים לדגימה מהירה של שיעורים רבים ( פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א).

מחקר חלוץ זה בא לשפוך אור על עמדות המנהלים ביחס להערכת מורים על מנת להבין את מידת החשיבות שהם מייחסים להערכת מורים כחלק מתפיסת התפקיד שלהם, מהן המטרות של הערכת המורים? כיצד הם עושים זאת ומהם הגורמים החוסמים או המסייעים למנהלים בכל הקשור להערכת מורים? תפיסותיהם של 12 מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים בבתי הספר היסודיים , במגזר היהודי באזור הצפון , נחקרו באמצעות ראיונות עומק. ממצאי המחקר מצביעים על פער בין תפיסה לבין ביצוע: בין תפיסת המנהלים את הערכת עבודת המורים כחשובה וכתורמת להתפתחותם המקצועית, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, לבין פעולות ההערכה עליהן הם מדווחים. נמצא שלרוב ההערכה אינה מקצועית, אלא חד-כיוונית, והעדות היחידה לביצועי מורים נאספת ברובה על ידי המנהלים. אלה מרבים באופן יחסי לעשות שימוש בהערכה סמויה, מניפולטיבית, אינטואיטיבית, ומזדמנת וממעטים יחסית לעשות שימוש בתהליכי הערכה שיתופיים, עקביים ושיטתיים הכוללים כלים וקריטריונים מובנים , תקפים ומהימנים. נראה שפער זה קשור לממצאי המחקר הנוכחי המצביעים על חסמים פנימיים, שמקורם במנהלים עצמם, וחסמים ומגבלות חיצוניים, שמקורם בקובעי המדיניות ( קורלנד, חנה ).

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

במקביל לרצון לשפר את הישגי התלמידים ולהדגיש את ערכי הלאומיות היהודית-ישראלית, מתרחשת בימים אלה במשרד החינוך תחילתה של רפורמה חינוכית שקטה ועמוקה, רפורמה אשר תשנה את פני החינוך בארץ. כן, כן, ימות המשיח נחתו עלינו לטובה עם השנה החדשה. במסגרת מדיניות "אופק חדש" קיימת התחייבות לבצע הערכת מורים על-ידי מנהלי בתי הספר. הרשות הארצית למדידה ולהערכה (ראמ"ה) יחד עם המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית אבני ראשה פיתחו כלי להערכת מורים. אחרי הפיילוט וההרצה הראשונית של הכלי הוא יוצא לדרך באמצעות השתלמויות מנהלים.

הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

משה"ח החל בחודש האחרון בפיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת אופק חדש. בפורטל עובדי הוראה של משה"ח מצוין, כי במשך שנים רבות מעריכים מנהלי בתיה"ס את המורים, כל אחד בדרכו; בזמנים שונים, בכלים שונים וביחס להיבטים שונים. עוד מצוין, כי אופק חדש מזמן הליך הערכה רציף, מסודר ואחיד לכלל המערכת, לצורך קידום או אי קידום של מורים. למטרה זו נבנה כלי אחיד להערכת מורים, המאפשר לזהות צרכים ברמת הפרט, ביה"ס והמערכת כולה. לבקשת עיתון "קו לחינוך" נמסרו ממשה"ח פרטים נוספים על הכלי להערכת מורים, שבו נעשה שימוש בפיילוט. מהמשרד נמסר, כי הכלי פותח על ידי הראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה, בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מקצועי של משה"ח, נציגי המורים והמנהלים.

מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.