המבחנים הבינלאומיים התקופתיים כגון TIMSS, PIRLS ו- PISA הפכו לחלק מהשגרה במערכות חינוך בעולם. לצד התועלת שניתן להפיק מתוצאות המבחנים הבינלאומיים, נשמעת ונכתבת ביקורת נוקבת על התקיפות של תוצאות אלה, על הפירוש המוטעה שמיוחס להן ועל השימוש השגוי בהן. הביקורת מתמקדת באיומים על תקיפות הקשורים לתוכן, למבנה, לאיכות הדגימה (של המטלות והתלמידים), להקשר ולהשתמעות התוצאות. הפקפוק בתקיפות המבחנים מחד, ופוטנציאל התועלת הטמון בהם מאידך, מזינים את הויכוח והמחלוקת באשר להצדקה ולצורך במבחנים אלה. לאור זאת, עולה השאלה איך מייעלים את המבחנים בהנחה שהם נמצאים כאן כדי להישאר? (פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א)

המאמר בוחן את השאלה של חיזוק מעמדו של המחקר-העצמי בהכשרת מורים. למרות ההכרה בהשפעה החיובית של המחקר העצמי על התפתחות מקצועית של מורי מורים, המאמר קורא ליצירת קשר הדוק יותר של המחקרים העצמיים הלו במסגרת הזרם המרכזי של מחקר ההכשרה. זאת כדי שהקולות של מורי המורים ישולבו עם קולות החוקרים האחרים. המאמר דוחה את התפישה הרואה את המחקר כתורם להבנה תיאורטית גדולה יותר או כתורם לשיפור המעשה וטוען שמחקר עצמי צריך לנסות לעבוד על שתי המטרות בו-זמנית. (Zeichner, K)

מחקר זה עוסק בהעדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים, להשתלם בהשתלמויות מקצועיות במהלך שנות עבודתם. מטרת המחקר לבדוק את סיבות המורים להשתלם בהשתלמויות שונות, בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. סיבות המורים להשתלם הוגדרו כסיבות אישיות (עניין אישי, המלצות חברים, גמול השתלמות), או סיבות מקצועיות (עניין ורלוונטיות למקצוע, צורך של בית הספר, ובקשת המנהל, היכרות במקצועיות המרצה). נבדקו מורים בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. כמו כן נבדקו סיבות המורים להשתלם בזיקה למשתני הרקע של המורה (שרה רוזן)

התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

הסימפוזיון, שהונחה על ידי צביה לוטן, דן בסוגיה של מימוש הפוטנציאל הלימודי בקהילת לומדים, הפעילה ברשת ובמפגשי פנים אל פנים לאורך שנים. הדיון התבסס על מחקרים עצמיים של חברי הקהילה – צוות חשיבה במכון מופ"ת "מדריך פדגוגי בעידן של תקשוב". הצוות מאופיין בשונות רבה הקיימת בין חבריו לצד לכידות גבוהה, ובמוטיבציה ובפעילות אינטנסיבית לצד תגמול חיצוני סמלי. המחקרים העצמיים של חברי הצוות מתארים מהיבטים שונים את השילוב המיוחד שיצר הצוות בין פעילותו המקצועית לבין פעילותו החברתית–רגשית, תחילה על בסיס תיאוריות מתחום התמחותם ובהמשך מתוך עיגון הממצאים בתיאורית-העל Activity Theory – ומודל Activity System של אנגסטרום.

קיימות דעות שונות בעולם לגבי השאלה איזה בית ספר מתאים להיות בית ספר לפיתוח מקצועי. החוקרות הציגו דגם לאפיון בית הספר המתאים לשותפות. הדגם מתבסס על המודל של טייטל (2003) והשוני מתבטא בקיצור הזמן בכל שלב – שיטוח הפירמידה. בנוסף הן הציגו את מאפייני בית הספר היכולים להפוך את מערך ה- PDS להצלחה: נכונות כל הגורמים בבית הספר בהפעלת המערך ובבניית שיתוף ואמון בין הגורמים האנושיים שבו, אקלים חיובי של בית הספר ועבודת צוות טובה, מומחיות ומקצועיות ובטחון עצמי של המורים החונכים בעבודתם המקצועית. גורם משמעותי נוסף המשפיע על מידת ההצלחה הוא מימוש האינטרסים הייחודיים של בית הספר (ענת אוסטר-לוינץ, אביבה קליגר)

מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.

השימוש הגובר המבחנים רחבי היקף, במיוחד בכאלה שהינם עתירי סיכון, מעורר ביתר שאת את הדיון במידת התוקף של מבחנים אלה. למעשה, מרבית המחלוקות סביב מבחנים מקורן בשאלות של תקפותם. הבנת הסוגיות הכרוכות בשאלת התוקף היא תנאי יסודי לבניית מבחנים תקפים. ההרצאה מבוססת על דיון במשמעות מושג התוקף, סטנדרטים לתוקף, גורמים המגבילים תוקף, ובדרכים לאמידת התוקף של מבחן, כמו גם תוקף של שיפור או ירידה בציונים לאורך זמן. יובאו דוגמאות ממבחנים רחבי היקף בארץ ובעולם, ויוצגו עקרונות לבניית מבחנים שיביאו להגדלת התוקף (מיכל בלר)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).