מושגי היסוד התיאורטיים והרעיונות המרכזיים במאמר : התנסות, התנסות רפלקטיבית, ההיבט האתי שבהתנסות רפלקטיבית, השיח הפנימי של הפרט הכופה שינוי אמונות ("הפולש הזר") , הגרוטסקה הספרותית. במאמר מוצע, בשונה מראיית ההתנסות כ"אישית" (personally owned) להכיר בה כבמעין שיחה בין האדם (self ) לבין מה שעוד לא ידוע לו. זוהי שיחה המואצת ע"י מרכיב של הפתעה, ההופכת למאפיין מרכזי של הפרקטיקה הרפלקטיבית. המטרה היא להפוך את העשייה הרפלקטיבית מתהליך שעיקרו שיפור הפרט לתהליך שבמהותו הוא חקר של דרכי ההוראה הנפרסות לפני ואחרי ההיחשפות להפתעה המדוברת (Pollard, V).

תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית , על הידע או המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה , אך מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה , ורוב השאלות הן שאלות ברמת ידע או זיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית – זכירה של ידע ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. השתתפות של תלמידים בלמידה היא מאבני היסוד של הוראה יעילה. השתתפות כזו מעלה את המוטיבציה של מורים ותלמידים ותורמת לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית שלהם. העיקרון הוא להפעיל כמה שיתר תלמידים בכמה שיותר שיעורים. ההפעלה כוללת שאלות של ידע ובעיקר שאלות של חשיבה מסדר גבוה. המאמר ממליץ על מטלת פתיחה מפעילה ומעוררת בהתחלת השיעור. מטרת מטלה זו היא יצירת מעורבות של כל התלמידים בכיתה. המטלה חייבת להיות קשורה לתהליך ההוראה-למידה מהשיעור הקודם ומובן שעליה להיות קשורה למטרת ההוראה של השיעור שבו יעסוק המורה היום. העיקרון המנחה הוא לבקש מהתלמידים בכיתה לכתוב ורק אחר כך לענות. כך מאפשרים המורים זמן חשיבה רב יותר. תלמידים שכתבו נוטים יותר להשתתפות פעילה מתוך רצון לענות על השאלה. גם בסיכום השיעור יש לחתור לשיתוף של כל התלמידים. ( קובי גוטרמן ).

חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.

כדי להבין טוב יותר מדוע וכיצד מורים מסוימים משנים את ההוראה יותר ממורים אחרים בעקבות התפתחות מקצועית הכותבים בוחנים את הנושא בשני שלבים: א) הבחנה בין ידע(knowledge ) שלאדם יש בעלות עליו לבין ידיעה(knowing ) שהיא ביטוי הידע במעשה. השאלה היא כיצד פרקטיקה אינסטרומנטלית של מורים באה לידי ביטוי בהתפתחות מקצועית; ב) הצגת היתרונות שיש למעבר מראייה חד-כיוונית לניתוחים רב-כיווניים של למידת מורים בהקשרים של התמק' ושל עבודה בכיתה. הכותבים משתמשים במושג "התפתחות משולבת והדדית" ((coevolution המשלבת בין שתי מסגרות אלה, מביאים דוגמאות לאורך המאמר ומעלים המלצות לתכנון ולמחקר של ההתפתחות המקצועית (Kazemi, E. & Hubbard, A).

המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)

המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)

מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)

המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)