כדי להבין טוב יותר מדוע וכיצד מורים מסוימים משנים את ההוראה יותר ממורים אחרים בעקבות התפתחות מקצועית הכותבים בוחנים את הנושא בשני שלבים: א) הבחנה בין ידע(knowledge ) שלאדם יש בעלות עליו לבין ידיעה(knowing ) שהיא ביטוי הידע במעשה. השאלה היא כיצד פרקטיקה אינסטרומנטלית של מורים באה לידי ביטוי בהתפתחות מקצועית; ב) הצגת היתרונות שיש למעבר מראייה חד-כיוונית לניתוחים רב-כיווניים של למידת מורים בהקשרים של התמק' ושל עבודה בכיתה. הכותבים משתמשים במושג "התפתחות משולבת והדדית" ((coevolution המשלבת בין שתי מסגרות אלה, מביאים דוגמאות לאורך המאמר ומעלים המלצות לתכנון ולמחקר של ההתפתחות המקצועית (Kazemi, E. & Hubbard, A).

המחקר המתואר הוא חלק מסקר רחב שבדק את היישום של תוכנית לקליטת מורים מתחילים בבתי ספר תיכוניים באנגליה. ההתפתחות המקצועית של מורים בפועל יכולה להשתפר אם מוסדות ההשכלה הגבוהה ייטלו חלק בתוכניות אלה. הדבר עשוי לתרום לכל המשתתפים הנוגעים בדבר – מתכשרים להוראה, מתמחים וחונכים, אנשי המחוזות ומדריכים פדגוגיים. רצוי שהשותפים ימצאו דרכים למצב עצמם כנותני התפתחות מקצועית אמינים תוך אימוץ תרבות המחקר הדומיננטית באוניברסיטאות. בעיית הזהות – הצורך של המורה לנוע בין תפקידיו כמכשיר מורים, כחלק מקהיליית המורים וכאיש אקדמיה וחוקר. תוכניות הכשרת מורים בסקוטלנד באופן מסורתי מגיבות למדיניות ממשלתית ולא מובילות ומחדשות. הן חלשות במונחים של יצירת סדר יום משלהן ( O' Brien, J., & Christie, F).

המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)

המאמר הוא חלק מפרויקט מחקרי רחב על התפתחות הזהות המקצועית של מורי מורים. המאמר דן בהתפתחות של שתי מורות-מורים, העוסקות כרגע בהכשרה במסלול לבית הספר היסודי. השאלות במחקר נרטיבי-ביוגרפי זה היו: "כיצד מתפתחות המורות הללו להיות מכשירות-מורים וכיצד מושפעת התפתחות זו משינויים שהוכנסו להכשרה לבית הספר היסודי?". הממצאים מראים ששתי מורות-המורים עושות שימוש בחידושים בהכשרה כדי להתפתח מקצועית. בראשית הקריירה שלהן הן מתפתחות בתוך המוסדות בהן הן עובדות, מאוחר יותר הן מחפשות דרכים להתפתחות מחוץ למוסדות ויש להן תפקיד משמעותי בקהיליית מורי המורים. (Swennen,A., Volman, M., & Van Essen, M.)

מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)

המאמר מבוסס על מחקר שנעשה בנורבגיה. למחקר, שבחן מורים מתחילים ומורים מובילים בנושא של מנהיגות ופרופסיונליזם, היו שני מוקדים: א. הדרך שבה מורים מתחילים מתארים כיצד הם פועלים בבית הספר או בגן הילדים, וכיצד המפגש עם מערכת החינוך משפיע על חיי היומיום שלהם כמורים ועל התפתחות מיומנויותיהם; ב. נקודת המבט של מנהלי הארגון, המדגישה את המורכבות של יכולת פרופסיונלית הכוללת, לדעתם, היבטים חשובים של תפקיד המורה ובהם: סמכותיות, מנהיגות ודרכי פעולה הנדרשות ממורים, שהינם מרכיבים חשובים בהתפתחות המקצועית בשנות העבודה הראשונות. (Grimsaeth, G., Nordvik, G., & Bergsvik, E)

המאמר מדווח על מחקר של הוראת אוריינות בהכשרת מורים במסלול יסודי באונטריו, קנדה. המאמר בוחן את הדעות ואת דרכי העבודה של מכשירי מורים המלמדים אוריינות ושל מדגם של בוגרי התכנית במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות. זהו חלק ממחקר ארוך טווח על מורים מתחילים לאוריינות שלמדו בשלוש אוניברסיטאות, המתייחס רק לבוגרי אוניברסיטת אונטאריו. (Kosnik, C., & Beck, C.)

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על הערכה ממוחשבת מתוך הסקרנות שלה להבין שאלות עקרוניות ומהותיות לגבי הלמידה המתוקשבת שתלמידים מבצעים באמצעות מחשבים ניידים. היא מדווחת על מאמרו של ראסל שמתייחס לפער בציונים שנמצאו בין תלמידים שנבחנו באמצעות מחשבים לתלמידים שנבחנו באמצעות נייר ועפרון. מסתבר, שהיה פער גדול מאד לטובת הראשונים. גם במחקר החוזר של ראסל, הביצועים במחשב היו טובים הרבה יותר מהביצועים על הנייר. באופן כללי, ההבדלים הצביעו על התקדמות גדולה יותר מההתקדמות הממוצעת השנתית. המחקרים הללו מצביעים על פער עצום בין שימוש במחשבים בבתי הספר לבין שימוש באסטרטגיות מבחן לצורך שיפור בתי ספר. הפער הזה ילך ויגדל ככל שיותר סטודנטים יתרגלו לכתיבה במחשבים.

המאמר מציע דגם של התפתחות מקצועית מקוונת להתפתחות מקצועית של מורים ומורי-מורים. הדגם שימש לפיתוח קורסים לשימוש ברשת לקידום הוראה בתחומי דעת שונים: ספרות ילדים, מתמטיקה, מדעים, לימודי חברה, חינוך רב-תרבותי, מעורבות הורים, אוריינות, למידה מבוססת-חקר ואנגלית כשפה שנייה. מרכיבי הדגם והבסיס הפדגוגי שלו הם יישומיים לתכנון ויישום של קורסים מקוונים בדיסציפלינות אחרות שיש בהן התנסות מעשית.הדגם המוצע במאמר זה עושה שימוש בדיונים א-סינכרוניים לתמיכה במורים המנסים טכניקות חדשות ודנים בלמידת תלמידים ובנושאים הקשורים להוראת כיתה. מורים עושים באינטרנט שימוש כמקור לשיעורים ולמידע על דרכי הוראה. המורים מיישמים ידע חדש לשיעורים שהם הורו בעבר ומשתפים ברפלקציות על למידה ובהצעות להוראה עתידית ( Signer, B).