המאמר כולל ניתוח מקרה המדגים חונכות למורים מתחילים שהוכשרו להוראה בדרכים חלופיות. המטרה היא להבין טוב יותר את דרכי החונכות ההולמות מורים אלה. הניתוח משווה בין חונכות מסורתית לבין חונכות הנקשרת להכשרת מורים במסלולים חלופיים. המסקנה המרכזית היא שמורה מתחיל בוגר מסלולי הכשרה חלופיים זקוק לצוות חונכים בבית הספר ואינו יכול להסתפק בחונך אחד כמקובל. (Smith, E.R. & Evans, C.)

המאמר מציג חקר מקרה העוסק בהשפעות הסוציולוגיות של שתי תוכניות מדיניות חינוכית באוסטרליה – פדרלית ומדינתית – על דרכי ההתפתחות המקצועית של מורים. אוכלוסיית המחקר כללה מורים ומנהלים שעבדו באשכול של שישה בתי ספר בקהיליה כפרית. המסגרת המושגית מתבססת על המושג "שדות" של בורדייה, ועל הרחבות חדשות של תיאוריה זו, ומראה כיצד מתחים בין גישות מדיניות ניהוליות לבין גישות דמוקרטיות להתפתחות מקצועית מקבלות ביטוי במעשה ההוראה היומיומי. הבנת ההשפעה של מתחים של מדיניות על הפרקטיקה חשובה לתכנון וליישום של התערבויות פוליטיות בדרכים נכונות. (Hardy, I.)

החוקרת, שהיא מורת-מורים, מקימת בעבודתה מהלך של כתיבה תיאורית ואנאליטית לצורך רפלקציה על מצבי הוראה שעולים במהלך עבודתה. השאלה היא כיצד ניתן לקיים את הרפלקציה הזאת בדרך הטובה ביותר וכיצד יכול המחקר להיות "מיוצג, מועבר ומממומש בשיח המקצועי?" מסקנות המחקר הן בבחינת תוספת לגוף הידע העוסק במחקר-עצמי בשתי רמות מובחנות: רמת הפרקטיקה של החוקרת עצמה ורמת הפרקטיקה של הסטודנטים. (McClanahan, L.G.)

בחינות הסקר (בחינות הישגים נורמטיביות ארציות) הארציות לתלמידים בגילאי 14 באנגליה בוטלו ע"י משרד החינוך הבריטי . מערכת ההערכה החדשה תתבסס בעתיד הקרוב על הערכת מורי ביה"ס. בשנה הקרובה יגבשו מומחים להערכה בבריטניה את עקרונות מערכת ההערכה החדשה אשר תעצים את תפקיד המורים בתהליכי ההערכה ותפחית את הלחצים מהתלמידים, המשפחות וההורים. הגורמים שהביאו להחלטה לבטל מערכת בחינות ארצית זו הם ההישגים הנמוכים מחד בבחינות האחרונות, התנגדויות של ההורים לסוג זה של בחינות נורמטיביות מאידך ולחצים של איגוד המנהלים והמורים להעצים את בתי הספר כגורמי הערכה פנימיים במקום הערכה חיצונית לוחצת. עם זאת יצוין כי בחינות ההישגים הנורמטיביות לגילאי בתי הספר היסודיים – גילאי 11 נותרו על כנם לפי שעה . אם כי סביר להניח כי גם אלו יבוטלו תוך כמה שנים.

התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)

מושגי היסוד התיאורטיים והרעיונות המרכזיים במאמר : התנסות, התנסות רפלקטיבית, ההיבט האתי שבהתנסות רפלקטיבית, השיח הפנימי של הפרט הכופה שינוי אמונות ("הפולש הזר") , הגרוטסקה הספרותית. במאמר מוצע, בשונה מראיית ההתנסות כ"אישית" (personally owned) להכיר בה כבמעין שיחה בין האדם (self ) לבין מה שעוד לא ידוע לו. זוהי שיחה המואצת ע"י מרכיב של הפתעה, ההופכת למאפיין מרכזי של הפרקטיקה הרפלקטיבית. המטרה היא להפוך את העשייה הרפלקטיבית מתהליך שעיקרו שיפור הפרט לתהליך שבמהותו הוא חקר של דרכי ההוראה הנפרסות לפני ואחרי ההיחשפות להפתעה המדוברת (Pollard, V).

תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית , על הידע או המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה , אך מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה , ורוב השאלות הן שאלות ברמת ידע או זיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית – זכירה של ידע ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. השתתפות של תלמידים בלמידה היא מאבני היסוד של הוראה יעילה. השתתפות כזו מעלה את המוטיבציה של מורים ותלמידים ותורמת לחיזוק תחושת המסוגלות העצמית שלהם. העיקרון הוא להפעיל כמה שיתר תלמידים בכמה שיותר שיעורים. ההפעלה כוללת שאלות של ידע ובעיקר שאלות של חשיבה מסדר גבוה. המאמר ממליץ על מטלת פתיחה מפעילה ומעוררת בהתחלת השיעור. מטרת מטלה זו היא יצירת מעורבות של כל התלמידים בכיתה. המטלה חייבת להיות קשורה לתהליך ההוראה-למידה מהשיעור הקודם ומובן שעליה להיות קשורה למטרת ההוראה של השיעור שבו יעסוק המורה היום. העיקרון המנחה הוא לבקש מהתלמידים בכיתה לכתוב ורק אחר כך לענות. כך מאפשרים המורים זמן חשיבה רב יותר. תלמידים שכתבו נוטים יותר להשתתפות פעילה מתוך רצון לענות על השאלה. גם בסיכום השיעור יש לחתור לשיתוף של כל התלמידים. ( קובי גוטרמן ).

חשיבה ברמה גבוהה כרוכה בשימוש בקריטריונים מרובים (הסותרים זה את זה לעיתים קרובות) ובויסות עצמי של תהליכי חשיבה (אי תלות באחרים בכל צעד מחשבתי. קשה להגדיר מיומנויות חשיבה גבוהות, אך ניתן לזהות אותן כאשר הן מתרחשות. חשיבה מסדר גבוה אינה אלגוריתמית ודפוסי המחשבה אינם ברורים ומוגדרים מראש. היא מסתיימת לעיתים קרובות בפתרונות מרובים, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות, אך לא קיים פתרון יחיד וברור. חשיבה ברמה גבוהה קשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות ולקיחת אחריות . התמצית מציגה את סוגי מטלות אופייניות לחשיבה מסדר גבוה שניתן להציג בכיתה ואת ההבדלים העקרוניים בהם.