ג"י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הפער הקיים בין הכרזה על פורטפוליו ככלי להערכה חלופי ועל השימוש בו בפועל. מדובר בבעיה חינוכית מוכרת מאד – שימוש הפורטפוליו ככלי להערכה חיצונית, הערכה שמבוססת על אמות מידה שאינם נקבעים על ידי התלמיד עצמו, עשוי לפגוע בכוחו של התלמיד לקחת אחראיות על הלמידה של עצמו ולעקוב אחר הלמידה הזאת. ד"ר הלן בארט מודאגת מהמצב הזה, אבל היא איננה משלה את עצמה – היא יודעת שעל פי רוב לתלמידיו אין דחף פנימי שמניע אותם ללמוד. בארט שואלת שאלה חשובה – אם כבר לפני 15 שנים חוקרים זיהו את הערך הלימודי של הפורטפוליו, למה הוא לא הצליח להתבסס יותר בבתי הספר? והיא כמובן גם מנסה לענות את השאלה. לדעתה הדגש על סטנדרטים חיצוניים בארה"ב של תוכנית No Child Left Behind, והמבחנים שבוחנים עם תלמידים אכן עומדים בסטנדרטים האלה, פגעו בפרויקטים כמו הפורטפוליו הדיגיטאלי שינקו מתפיסה חינוכית אחרת.

עפ"י הדיווחים בארה"ב נוחלת שם הטכנולוגיה הממוחשבת של בחינות ממוחשבות הנקראת ALEKS הצלחה ואפילו משפרת את הישגי הלומדים. ALEKS היא מערכת למידה ממוחשבת מבוססת בינה מלאכותית שפותחה במשותף ע"י צוותי מחקר ופיתוח באוניברסיטת ניו-יורק ובאוניברסיטת קליפורניה. זו מערכת מתקדמת מאד של בחינה סגורה ממוחשבת המסוגלת להעריך מה הלומד יודע בקורס ומה אינו שולט. המערכת הממוחשבת מסוגלת לבדוק באופן תקופתי אם הלומד השלים את פערי הידע שלו ומה הם הנושאים והתכנים בהם הוא זקוק לחיזוק. למעשה זו מערכת למידה והערכה משולבת והיא מאפשר לכל לומד לשפר את יכולותיו. הייחודיות של מערכת ALEK היא הבינה המלאכותית שלה המאפשרת זיהוי צרכי הידע של הלומד והתאמת התכנים ללמידה חוזרת בהתאם. המערכת הממוחשבת פותחה על בסיס תיאוריה קוגניטיבית בשם Knowledge Space Theory.

דוח מחקר של ECAR הסוקר את השימוש ב-e-portfolios בהשכלה הגבוהה. ניתוח היתרונות הפוטנציאליים של השימוש בכלי זה במוסדות העל-תיכוניים כולל התייחסות לאתגרים העומדים בדרך ליישום מוצלח, כמו גם לקשיים הקיימים בתהליך ההטמעה. הדוח מציג יישומים נבחרים (best practices) ומציע דרכים שונות להטמעה מוצלחת. הדוח מתבסס על הערכה של שש תכניות פיילוט שנערכו באוניברסיטת ג'ון הופקינס ועל ראיונות עם שמונה חברי סגל באוניברסיטאות אחרות שבוחנות שימוש ב-e-portfolios.

כניסת מורים מתחילים למקצוע ההוראה מלווה בקשיים לא מעטים. הרציניים שבהם הם המעבר מן ההכשרה אל שנת העבודה הראשונה ומניעת נשירה של מורים מתחילים. הכותבים מגדירים מורים מתחילים כמורים באחת משלוש שנות ההוראה הראשונות שאין להם עוד קשר עם מוסדות ההכשרה. תקופת התחלה זו מתוארת במחקר כ "הלם המציאות","הלם המעבר" או "התחלה מכאיבה". לתחושות אלה של המורים כמה הסברים. המחקר ומחקרים אחרים גם מראים שבתי ספר זקוקים להבטיח שהמורים המתחילים הנקלטים אצלם יחושו שהם נתמכים ומוערכים. הדבר יושג אם תהיינה הנחיות מחייבות כמו הפחתת עומס העבודה ועבודה של חונך מיומן שקיבל הכשרה מתאימה לתפקיד. יש לבחון גם מה ניתן ללמוד על תוכניות קליטה והתפתחות מקצועית במונחים של פיתוח מחויבות של המשתתפים למקצוע ההוראה, ובהקשר של פיתוח רשתות וירטואליות ואחרות שאליהן ראוי שהמורה המתחיל ישתייך ולבדוק עד כמה הדבר עשוי לעזור צמצום ממדי הנשירה מהמקצוע ( McIntyre, J., Hobson, A.J., & Mitchell, N. (2009).

הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning=EPL) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר" ; ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם ( Smith, C., et al).

המאמר סוקר שלוש תוכניות לקליטת מורים מתחילים שפותחו בראשית העשור האחרון ושונו במהלכו במטרה לזהות את עקרונות המדיניות והשפעתם על דרכי הקליטה, ולברר מה ניתן ללמוד על הקשר בין מדיניות קליטה לבין ה פרקטיקה. ניתוח התוכניות התבסס על שתי מערכות של נתונים שנאספו בשנים 1999 – 2001: 1) האופי והאיכות של תוכניות שהוצעו למורים מתחילים כולל איכות החונכות, 2) אופי ההתנסויות של המורים המתחילים. בכל תוכנית גובש אשכול של 6 מורים מתחילים שבהם צפו החוקרים במשך כ-20 שעות הוראה, תועדו שיחות חונכות במהלך שנתיים וכן נערכו ראיונות בראשית השנה ובסופה ( Carver, C ) .

המאמר מתייחס לשאלה מהי הדרך הטובה ביותר להתפתחות מקצועית של אנשי מקצוע. ומעלה טיעון לטובת שינוי פרדיגמטי בתפיסה ובחקר של התפתחות מקצועית הכולל שני טיעונים המתייחסים לשני מעברים משנים: א) מעבר משימוש במושג "התפתחות מקצועית (CD) לשימוש במושג "ללמידה מקצועית מתמשכת"(CPL ); הרטוריקה של יוזמי ההתפתחות המקצועית מניחה, לרוב בטעות, שהתפתחות מקצועית ולמידה מקצועית הן תהליכים זהים, ושהתפתחות מקצועית מתוכננת תוביל ללמידה מקצועית ולשיפור ההוראה. התפתחות מקצועית צריכה להקיף מגוון והיקף רחבים של התנסויות במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות כאחד תוך למידה מתוך מפגש עם אחרים כמו גם – על כשירויות מקצועיות אלה ואחרות. התפתחות מקצועית נחוותה בדרך הוליסטית ולא כגורמים מובחנים ומוגדרים נפרדים זה מזה ( Webster-Wright, A) .