הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות (districts ) שם לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים. נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד ( Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L.)

המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות. במאמר נתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט ( Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007).

כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.