ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על הפתעה בקליפורניה בעקבות החלטתו של מושל קליפורניה ג'רי בראון לדחות הצעת חוק למדדי הערכה של תלמידים. מטרת החוק, SB 547, היתה להרחיב, ולכאורה לשפר, את המדדים שבאמצעותם מעריכים את תלמידי המדינה. במכתב המסביר את סיבת הווטו, בראון מסביר שעל אף העובדה שהוא מחייב הערכה של למידת התלמידים, המדדים המוצעים בחוק אינם סוג ההערכה הדרוש. במקום לאסוף עוד ועוד נתונים בראון מציע משהו מקורי בפשטותו – להפעיל מתוך קהילות בתי הספר ועדות מקומיות שיבקרו בהם, יצפו במורים, יראיינו תלמידים, יעיינו בעבודות התלמידים, ועוד. הוא מדגיש שאולי פעולה מהסוג הזה תשפר את איכות בתי הספר. לאור ההישגים הלא מעודדים של שיטת המבחנים הסטנדרטיים, בוודאי כדאי לנסות.

המחברת מתארת כי היא ועמיתיה פיתחו פרקטיקה המבוססת על השראה של פרקטיקת הסבבים הרפואיים, שבהם הרופאים לומדים ומשפרים את הפרקטיקה שלהם. הם מכנים גישה זו "סבבים לימודיים". הסבבים הלימודיים מהווים עבור מחנכים דרך לעבוד יחד כדי לשפר את ההוראה. הפרקטיקה משלבת שלושה אלמנטים נפוצים לשיפור: תצפית בכיתה, אסטרטגיית שיפור, ורשת של מחנכים. הסבבים הלימודיים הם תהליך של חקירה. האנשים המבצעים סבבים אמורים ללמוד משהו בעצמם (City, Elizabeth A. , 2011).

בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם