-
לינק
במאמר מוצגים שלושה דגמים: "מרוץ שליחים" , "הכה את המומחה", ו"איגום משאבים", אשר פותחו לצורך הטמעת תהליכי תיקשוב במסגרת הנחיית מורי מורים ליישום במפגשים מקוונים במגוון השתלמויות במרכז הפסגה האזורי בנתניה. בעזרת הדגמים האלה, המתארים באופן מילולי וחזותי את האינטראקציה הנרקמת בין חברי הקבוצה, ניתן ליצור משימה מתוקשבת שתצריך שיתוף פעולה בין המשתתפים בשלבים השונים של תהליך הלמידה: תיכנון, תוצר והערכה ( רונית קב) .
-
לינק
התפתחויות במדיניות האמריקאית, וההתפתחות המחקרית והמקצועית לקידום למידה חברתית ורגשית בבתי ספר נעזרות בעבודה המבוצעת על ידי ה-Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning (CASEL), בעידוד הזרז הפופולרי והפוליטי של עבודת הפסיכולוג דניאל גולמן (Daniel Goleman) בתחום של אינטליגנציה רגשית. בהתבסס על מחקרים וניסוחים של ה-CASEL לגבי ההשלכות של אינטליגנציה רגשית עבור בתי ספר, מאמר זה מגדיר 'למידה חברתית ורגשית' כחלק מפיתוח האופי ונעזר במחקרים אמפיריים של יישומים מוצלחים כדי להתוות עקרונות של התערבות יעילה ( Elias, M.J., & Moceri, D.C).
-
סיכום
נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .
-
לינק
אלפרד אדלר, 1870–1937, עמיתו של פרויד ואבי הפסיכולוגיה החברתית ההומניסטית, שעל עקרונותיה מבוססים בתי הספר להורים בישראל ובמקומות אחרים, טען שהתנאי הפסיכולוגי החשוב ביותר ללמידה של תלמידים הוא תחושת ערך; תלמיד פנוי ללמידה ואף שמח בה רק כאשר הוא מרגיש שיש לו ערך, שהוא רצוי, יכול, שייך. תחושת השייכות מקנה ערך – אנשים שאני מוקיר צריכים אותי, שואלים עליי, חשים בחסרוני, מייחסים לי ערך. חוויה של ערך הנובעת מחוויה של שייכות היא הדלק המניע בני אדם – גם את הלמידה. כאשר תלמיד מרגיש לא שייך, לא רצוי, לא שווה – הוא אינו לומד; הוא עסוק בחוסר הזה ומנסה לפצות עליו, לעתים קרובות על ידי יצירת "בעיות משמעת" ( נאוה כהן).
-
לינק
בעידן של תחרות גלובלית משוות מדינות ה־OECD את מערכות החינוך שלהן למערכות חינוך אחרות. ההשוואות שמגיעות לתקשורת ומשפיעות על מדיניות החינוך הן השוואות שטחיות, מוטות ובעלות השפעה מזיקה. השוואות מעמיקות יותר, הבוחנות מערכות חינוך בהקשר התרבותי והחברתי שלהן, אינן מגיעות לתקשורת ואינן משפיעות. מערכות חינוך טובות יודעות להשוות ויודעות כיצד להתייחס להשוואות . בסוף מאי האחרון היה במכון ון ליר בירושלים כנס בשם "מרגולציה לאמון: חינוך במאה ה־21". את הכנס נעל פרופ' רובין אלכסנדר מאוניברסיטת קיימברידג', מגדולי החוקרים ההשוואתיים של החינוך. הד החינוך מביא את דבריו במלואם ( רובין אלכסנדר) .
-
לינק
מחנכות שכבת ו' בבית ספר יסודי ( ביה"ס הקהילתי "כרכור" ) החליטו לשלב ולבדוק את כוחה של התקשורת השיתופית בכיתה כמקדמת יעד זה. " היה ברור לנו שהדרך צריכה להיות אחרת, מעניינת, אטרקטיבית, אוטנטית, רלוונטית לתלמידים, מותאמת לעולמו הטכנולוגי של הלומד שלנו, ומייצרת מצבים של הוראה ולמידה שבהם תלמידים יוכלו לכתוב, לשכלל, לערוך, להעריך ולהפיץ את הטקסטים שהפיקו, ליצור עם התלמידים הלך רוח רפלקטיבי וביקורתי ולתת בידם כלים לרפלקציה, להערכה עצמית ולהבנת התהליכים שהם עוברים. החלטנו על פתיחת בלוג כיתתי."( עינת איריס).
-
לינק
סקירת ביקורת על ספר חדש על פלטפורמות למידה מקוונות בעריכת Chris Dede and John Richards. במוקד אסופת המאמרים בספר חשוב עומדת התפיסה החדשנית של (Digital Teaching Platforms (DTPs כסביבה פעילה לשירות המורים והלומדים בכיתה. המאמרים בחלק השני הם החשובים ביותר והם מציגים גישות שונים מבחינת הפדגוגיה ודרכי ההוראה באמצעות יישום הDTP- בכיתה.
-
לינק
במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).
-
סיכום
מסגרות של התנסות מעשית מהוות סביבות למידה פוריות לפיתוח יכולות הוראה מותאמת של מתכשרים. מורי מורים יכולים למנף שיחות הדרכה במסגרת ההתנסות, להציב אתגרים ולהנחות מתכשרים להערכה-עצמית ולשינוי-עצמי כדי לסייע להם להבין את התנסויותיהם ולפתח יכולות אלה. חיוני לחקור טיפוסי שיח בשיחות הדרכה כדי להכיר את דרכי ההנחיה שמורי מורים נותנים לחיזוק תהליכי הכוונה עצמית, ועל הפעלת יכולתם להבחין במצבים ובבעיות שמתכשרים אינם מבחינים בהם בעצמם. מטרת המחקר הייתה לבחון אילו (1) טיפוסי שיח משוב ו-(2) טיפוסי הדרכה פדגוגית מחזקים או מזניחים הזדמנויות לפיתוח מומחיות בהוראה מותאמת בקרב מתכשרים. זאת בהתייחס ל-(3) שלושה קשיים אופייניים של מתכשרים שנחקרו רבות בספרות המקצועית: תפיסת מהלכי הוראה מוכרים כמובנים מאליהם, התמודדות עם מטרות דואליות והבנת הקשר והשפעתו (Elizabeth Soslau).
-
לינק
-
סיכום
אף שיש עדויות לחשיבות האינטליגנציה רגשית (להלן, א"ר) של מורים להסתגלות וללמידה של תלמידים ולניהול עבודתם שלהם, רק מעט ידוע על רמות היכולות הרגשיות של מתכשרים ומורים מתחילים. כותבי המאמר מצאו שמתכשרים להוראה הם בעלי רמות א"ר נמוכות מהממוצע בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נמצאו גם הבדלים מגדריים: סטודנטיות מתפקדות ברמת הממוצע בשימוש ברגשות לצורך חשיבה ובוויסות רגשות, אך פחות טוב בהבחנה ברגשותיהן וברגשות אחרים ובהבנת מידע רגשי. סטודנטים מתפקדים באופן זהה בכל הכשירויות הנ"ל ולרוב נמוך יותר מהסטודנטיות (Roisin P. Corcoran & Roland Tormey).
-
לינק
המאמר מדווח על גישה חדשנית שמתפתחת עתה בארה"ב לגבי הערכה מתוקשבת באמצעות העקרונות של משחק תפקידים ממוחשב לתלמידים. הגישה החדשנית נוסתה בחטיבת ביניים בארה"ב שם נבחנו התלמידים באמצעות מערכת מתוקשבת שדרשה מהם לנווט בין אפשרויות שונות תוך שימוש באווטאר (דמות גראפית המייצגת את התלמיד או את סוג הפתרון הנדרש) לצורך פתרון בעיית חשיבה. המערכת המתוקשבת שיישמה עקרונות של משחק ממוחשב הצליחה לשקף הערכה תקפה יותר מאשר הדרך הרגילה של מבחני ברירה מסוג Multiple Choice (בחירה מבין מספר אפשרויות, מבחן רב-ברירתי ) .
-
לינק
ההתפתחות המקצועית של מורים במסגרת "אופק חדש" הולכת ומתגבשת בנתיבי ההכשרה וההשתלמויות בישראל . גישות חדשניות מתפתחות על מנת לתת מענה לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה בדרגות הגבוהות , דרגות -7-9 במסגרת "אופק חדש". מכללת אורנים , לדוגמא, מציעה מסלול השתלמות והכשרה מרתק בשם " מורה חוקר את עשייתו – דרגה 8 באמצעות מחקר פעולה כמתודה מרכזית" . ההתמחות נועדה לפתח מומחיות של מורים לחקור שאלות מתחום עבודתם השוטפת. בנוסף, להעשיר את הידע העיוני, האקדמי והמחקרי שלהם בתחום הנחקר, תוך פרסום מהלכיו וממצאיו הן בקרב עמיתים, והן בקרב הקהילה המקצועית, כך שממצאי עבודתו יבואו לידי ביטוי בעבודתו ובעבודתם של עמיתיו בכיתה ובבית-הספר.
-
לינק
הכנס בנושא "החינוך בישראל: בין שתי תפיסות פדגוגיות מנוגדות" התקיים באוניברסיטת תל אביב, ב-24 ביוני 2012. הוא עסק במערכת החינוך של ישראל וכיווני התפתחותה, על רקע כיווני התפתחות של מערכות חינוך בעולם. בפתיחת הכנס נשא דברים פרופ' דני שכטמן מהטכניון, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011,. סיכום עיקרי הכנס ותובנות מדברי המרצים והחוקרים שהשתתפו.
-
לינק
בכינוס ISTE (הכינוס המקיף ביותר והחשוב ביותר ליישומי תקשוב בחינוך ) שנערך ביוני 2012 בסאן דייגו בארה"ב עלה הנושא של שימוש במכלולי תוצרים דיגיטאליים (eFolios ) באינטרנט כאמצעי לתיעוד ההתקדמות האמיתית של תלמידים בבתי הספר בארה"ב. ה- eFolio מייצג גישה אחרת ואותנטית שנועדה לאפשר הערכה ארוכת טווח של תלמידים מעבר למבחני ההישגים הסטנדרטיים . המרצים והחוקרים שדיברו על חשיבות eFolios הדגישו כי בתי ספר צריכים לנקוט מדיניות שתחייב את כל התלמידים להתחיל לצבור ולתעד עבודות ופרוייקטים מתוקשבים במעטפת אינטרנט משלהם .
-
לינק
מרכיב חשוב ברפורמה "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי, שהופעלה מראשית שנת הלימודים, הוא הערכה פרטנית של המורים, שתזכה אותם במענק כספי אישי. תוכנית דומה לרפורמת עוז לתמורה, שבה מקבלים מורים מענק כספי אישי לפי ביצועיהם, נוסתה בניו יורק ונכשלה כישלון חרוץ. האם לקברניטי החינוך בארץ יש מידע שאין לאמריקאים? ( יצחק פרידמן).
-
לינק
המאמר מתאר את תהליך ההערכה מבוסס סרטי וידאו שנועד להקנות משוב והנחייה לפרחי הוראה המוכשרים לתפקידי חינוך בגיל הקדם יסודי בארה"ב. פרחי ההוראה המיועדים לתפקידי בגילאי הקדם יסודי מתעדים ומצלמים את עצמם בהתמחות המעשית בשדה ואחרי כן נפגשים עם המורים המאמנים ומורי המורים שלהם יחד עם עמיתיהם לקורס על מנת לדון ולנתח את אירועי הלמידה והאינטראקציות בגני הילדים או בכיתות היסוד. התהליך המתואר הוא חלק אינטגרלי כיום מפרויקט CLASS בארה"ב ( Laparo, Karen M.; Maynard, Christine; Thomason, Amy; Scott-Little, Catherine) .
-
לינק
בלימודי מוט"ב נדרש התלמיד להציג משימות אשר עוסקות במיומנויות שונות כחלק מתהליך הלמידה. חלק מהמשימות שהתלמיד מבצע הן אישיות וחלקן קבוצתיות. תהליך למידה משמעותי הינו תהליך של שיח בין המורה לתלמיד. בכנס מוט"ב 2012 הציגה ורד אביטל את דרך העבודה והציגה דוגמאות למשימות שהתלמידים מגישים לבדיקה ואת שיח שנוצר בינה לבין התלמידים. חשוב ביותר להדגיש ולחזק את החלקים הטובים בעבודתו של התלמיד ( ורד אביטל).
-
לינק
מאמר זה ידון במידה שבה משוב מעצב מגשים ומחזק את האסטרטגיות של למידה מכוונת עצמית בקרב התלמידים. המאמר מתבסס על 199 מקורות לגבי הערכה, למידה והנעה כדי להציג פירוק מפורט של הערכים, התאוריות, והמטרות של הערכה מעצבת. המחקר מוצא באופן עקבי שוויסות עצמי של מצבים קוגניטיביים ורגשיים תומך בדחף ללמידה במשך החיים על ידי: הגברת הנטייה ההנעתית ללמוד, העשרת היכולת להסקת מסקנות, ליטוש המיומנויות המטה-קוגניטיביות, ושיפור תוצאות הביצוע (Clark I. , 2012).
-
לינק
המאמר מתמקד במאפייני המחנך הישראלי הציוני כפי שהם באים לידי ביטוי בארבע תקופות מרכזיות, מהקמת בתי הספר החדשים בשנת 1880 ועד ימינו. תקופת היישוב עד החלוקה לזרמים, 1920-1881 . תקופת הכינוס (1920-1903). תקופת הזרמים בחינוך, 1953-1920 . תקופת שלטון המנדט (1948-1920). עם הקמת מדינת ישראל (1953-1948). מחוק חינוך ממלכתי עד לניצני הביזור בחינוך, 1980-1953 . מרפורמת האינטגרציה ועד לניצני הביזור (1980-1968). עידן הפלורליזם וההפרטה, 1980 עד ימינו ( נירית רייכל) .
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

