המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות. כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב ( Jody Passanisi and Shara Peters ) .

הוראה-בשיתוף היא פרקטיקה שבה שני אנשי מקצוע מתכננים, מלמדים ומעריכים יחד כיתת תלמידים. המחקר הנוכחי נותן סקירה של הקשר בין הכשרת ותיפקוד מנהלים לבין יישום הוראה בשיתוף בין מורה כולל ומורה חנ"מ. ניתן לציין כמה השתמעויות העולות ממנו: א) יש צורך בפיתוח מקצועי, עיוני ומעשי, למנהלים בתחום זה ובהרחבת הידע שלהם על הכלה והוראה-בשיתוף כחלק מכך, ב) קיימים קשיים טכניים/מנהלתיים של מימוש הוראה-בשיתוף בבתי הספר שראוי לתת עליהם את הדעת, ובהם: ארגון מערכת השעות להקצאת זמן לתכנון משותף, שימור השותפות ליותר משנה אחת ועוד, ג) נראה שיש צורך ליתר עקביות בהיבט של פיתוח תהליכי התמיכה וההערכה בהוראה-בשיתוף (Kamens, M. W., Susko, J. P., & Elliott, J. S).

הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013 , זוכה עתה להתעניינות רבה בקרב אנשי חינוך ומורים בארה"ב וברחבי העולם. הפלטפורמה החדשנית שהיא התפתחות מתקדמת יותר של מערכת Wikispaces הקודמת , המיושמת כבר בחו"ל ובארץ, הותאמה עתה גם ללמידה ניידת (סמארטפונים , טאבלטים ואייפדים). המערכת החדשנית כוללת עתה גם כלים מתוקשבים שונים שיכולים לסייע למורים לבצע הערכה של תהליכי הלמידה. הפלטפורמה החדשנית כוללת עתה גם סט כלים מתוקשבים שמאפשרים למורה לארגן את הלמידה ככיתה וירטואלית באינטרנט .

מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

מול הגישות המקובלות של שילוב טאבלטים בלמידה בבתי הספר , ניתן לעתים למצוא גישות פדגוגיות אחרות המבוססות על ידע ותובנות של המורים בביה"ס ולא בהכרח על תפיסות חיצוניות וסטנדרטיות בחינוך המתוקשב. המחברת מתארת ביקור בבית ספר פרטי בשווייץ, שבו התלמידים משתמשים במכשירי אייפד לצורך למידה (Lisa Guernsey, 2013).