-
לינק
תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).
-
לינק
לחונכות בלתי-פורמלית יש תפקיד חשוב בקליטת מורים מתחילים אך היא כמעט לא נחקרה. לעומת זאת חונכות פורמלית מהווה אבן פינה ברוב תוכניות הקליטה. מוקד המחקר : במה שונה הסיוע/ההנחיה של חונכים לא-פורמליים וחונכים פורמליים שונים בזיקה לבנית ידע (כאן במתמטיקה). המחקר כאן התמקד בחונכות למורי מתמטיקה. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מכך על חונכות בכלל אף כי ייתכן שיש הבדלים בחונכות בתחומי דעת אחרים. הקישור של חונכות בלתי פורמלית וחונכות פורמלית ושילובן לתוכנית חונכות אחת בשלב הקליטה מספק תמיכה מפצה ומשלימה לטובת המתמחים. במחקר זוהו משתני מדיניות המערבים חונכים מתוך בית ספר וחונכים חוץ בית ספריים וחונכות פורמלית ובלתי-פורמלית הנותנים משוב המבוסס על תצפיות, תמיכה בניהול כיתה ותמיכה רגשית כמנופים פוטנציאליים לשיפור הזדמנויות למידה למורים מתחילים. מתן יתר תשומת לב לחונכות בלתי-פורמלית עשויה להיות בעלת השתמעויות ישירות ורלוונטיות לחונכות הפורמלית. בתי-ספר עשויים לפתח מנגנוני מעקב ומשוב שיאפשרו להם לעצב חונכות פורמלית מתמשכת כדי להשלים את הפעילויות והאינטראקציות המתרחשות במהלך החונכות הבלתי-פורמלית המתמדת.
-
לינק
-
סיכום
בחטיבת ביניים באזור השרון מוטמעת משנת תשע"א "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning) במקצוע תרבות ישראל בשכבה ח'. ההוראה הופקדה בידיהן של שש מחנכות מדיסציפלינות מגוונות, שלא הוכשרו ספציפית להוראה בתחום זה. המורים הוכשרו באמצעות הדרכה צוותית וליווי של מומחים פדגוגים לתחום הלמידה מבוססת פרויקט, מטעם המכון הדמוקרטי. הכשרת הצוות הייתה נדבך מרכזי בכל התהליך של הטמעת השינוי הפדגוגי ( שרון רחמים).
-
לינק
מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).
-
סיכום
-
סיכום
מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).
-
לינק
בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).
-
לינק
אחת מתכונות הדיון הער והמתגבר על קורסי המוק היא בלבול מושגים. מרוב התלהבות או מתוך מעמקי ההתנגדות, תוך כדי סערת הבנייה וכפועל יוצא מדאגה כנה לנזקים אפשריים, צמח מגדל בבל של מושגים. לעיתים קרובות התומכים והמתנגדים מדברים על דברים שונים. לכן מה שנדרש עכשיו נוכח החידוש המסעיר והענק של דורנו הוא חשיבה סדורה ומאורגנת. למטרה זו מציג המאמר כמה טקסונומיות מהספרות הקיימת שתעזורנה לתאר, למקם ולהעריך סוגים שונים של קורסי מוק. זאת כדי לאפשר השוואה בין הקורסים השונים, כדי לעצב תהליכי אקרדיטציה שיתפתחו בהמשך וכדי לשמש מפת דרכים למי שמפתחים את הדור הבא של קורסי המוק ( שיזף רפאלי).
-
לינק
בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)
-
לינק
הוראת הסיפור החסידי מחייבת ידע היסטורי של הבנת תהליכים חברתיים שהתרחשו בעם ישראל במאה ה-18 במזרח אירופה. ההוראה מפגישה את הלומד עם הווית חיים מופלאה שנשתמרה במפעל ספרותי אדיר של מאות ספרים. הוראת הספרות החסידי חושפת את הסטודנט לגילוי רעיונות ולתוכן משמעותי שמקורם בארון הספרים היהודי. עושר רעיוני זה עשוי לעורר בשומע יחס של הערכה לעולם הרוחני של עם ישראל שממשיך אלפי שנים לדבוק בערכים מוסריים של טוהר המידות האישי ונתינה לזולת ללא תמורה. זהו לימוד משמעותי שמפגיש את הלומד עם חוויות קיומיות, עם הבנה עמוקה לנפש הזולת, עם היכולת לתת מעצמך לזולת, להיטיב עמו ולשמחו ( דינה לוין).
-
לינק
תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש. חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך ( נח גרינפלד).
-
לינק
מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).
-
לינק
המוקד של הספר הוא להרחיב ולחקור לא רק את הפרספקטיבה של המורה היחיד אלא את הניהול הכולל של הפרויקטים ללמידה מקוונת ואת הפעלתן של חלק מהשיטות צורכות הזמן, כגון: גישות איכותניות לניתוח טקסט באופן מעמיק. ספר זה מבקש להפוך את הגישות ללמידה מקוונת (e-learning) ליעילות יותר על ידי ההבטחה שתכנון המשאב המקוון (e-resource) מוערך ונתמך בצורה מתאימה על ידי הוכחה. הספר מכוון לאקדמאים המתכננים מערכות של למידה מקוונת וצריכים לתכנן מחקר הערכה מלומד כדי להעריך את הצלחתן של המערכות ללמידה מתוקשבת (Hedberg, John G . , 2014).
-
סיכום
המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).
-
סיכום
בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .
-
סיכום
הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).
-
תקציר
כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.
-
לינק
הספר מניח תשתית מחקרית מוצקה לרב-שיח בכל הרמות, שבו יועלו לסדר היום שאלות, דילמות וקונפליקטים הרלוונטיים לזהותו של מקצוע הייעוץ החינוכי. קריאת הספר הוא תהליך מרתק של התבוננות ומחשבה קדימה על תפקיד הייעוץ החינוכי, ויש בו הזמנה ליועצים חינוכיים, למנהלים ולמכשירי יועצים להתבוננות רפלקטיבית בסוגיות של זהות מקצועית, הכשרה והדרכה, שינוי והתאמה של המקצוע לעולם משתנה, התאמה תרבותית של עבודת הייעוץ במגזרים שונים, התפתחות, רווחה ושחיקה. פרופ' רחל ארהרד מביאה לדיון זוויות הסתכלות שונות שלה הנובעות מניסיונה לאורך השנים כיועצת חינוכית בבית הספר, כמפקחת על יועצים, כשותפה בעיצוב פניו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי, כחוקרת וכראש מגמת הייעוץ לאורך השנים. ( רחל ארהרד ).
-
סיכום
תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין