-
סיכום
במאה הקודמת הוכרה התיאוריה של לב ויגוצקי ברוסיה כתיאוריה המבטיחה ביותר על התפתחות הילד והלמידה. כדי להבטיח שהחינוך אכן יוליד התפתחות, על ההוראה להתבצע במה שויגוצקי הגדיר כ"אזור ההתפתחות הקרובה: מרחב מנטלי שבו הפונקציות של הילד הן במצב של התפתחות התחלתית. אם הילד מקבל עזרה ממורה או מעמית מיּומן יותר אפשר יהיה להציג פונקציות אלה כתוצאה מפעולה משותפת כזו.
-
סיכום
המאמר עורך סקירה במבט-על של שלושת הזרמים הנפוצים ביותר במסגרת החינוך האלטרנטיבי בארץ: חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף וחינוך בגישת מונטסורי. מטרתו להציג לקורא תמונה רחבה ככל האפשר של קווי הדמיון והשוני בשלוש גישות חינוכיות אלו. מטרה נוספת היא להציג בפני הורים, מחנכים ומעצבי מדיניות מידע על אודות הגישות השונות כדי שיוכלו לבחון אותן ולהעריכן כראוי.
-
סיכום
בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.
-
תקציר
17 הורים, שני מנהלים, שני מנהלי אגף החינוך ברשות המקומית וחוקר חינוך בעל התמחות ביישום שינויים פדגוגיים בבתי ספר השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. הראיונות, שנערכו בשנים 2021-2019, בחנו את מידת המעורבות של הורי תלמידי כיתות ג'-ו' בשני בתי ספר יסודיים בישראל. ההורים גילו עניין רב בלימודים של ילדיהם, לקחו חלק פעיל באינטראקציה מול בית הספר ושאפו לקדם רפורמות פדגוגיות. אך, הציפיות שלהם מבית הספר נבדלו זו מזו ואף השתקפה אווירה תחרותית בין ההורים.
-
סיכום
משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את ההשפעה של לימוד אסטרטגיות מטה-קוגניטיביות על מיומנויות אינטר-טקסטואליות של תלמידים דוברי ערבית. 54 תלמידים הלומדים בכיתה י' השתתפו במחקר, מחציתם היו בקבוצת ההתערבות ומחציתם בקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות הראתה שיפור מובהק במיומנויות אינטר-טקסטואליות שונות. שיפור זה לא נמצא בקבוצת הביקורת. מן הממצאים עולה כי אסטרטגיות למידה מטה-קוגניטיביות יכולות להיות יעילות בפיתוח מיומנויות אינטר-טקסטואליות בקרב תלמידים בבית ספר תיכון.
-
סיכום
המחקר בדק תפיסות של מורים בנוגע לגורמי הלחץ בעבודתם. 321 מורים ומורות מילאו שאלון כמותי. רמת הלחץ הגבוהה ביותר נגרמת מלוח זמני הוראה צפוף של המורים. במקום השני במדד הלחץ דורג הרכב התלמידים בכיתה בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים, ובקרב מורי התיכונים – התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה. גורם הלחץ שדורג שלישי בקרב מורי היסודי וחטיבות הביניים הוא התנגשות בין דרישות הבית לדרישות העבודה, ובתיכון – תנאים פיזיים בלתי הולמים בכיתה.
-
סיכום
הרשתות החברתיות ואתרי האינטרנט השונים הם מקורות מידע שקשה להפריז בחשיבותם בעיקר בקרב צעירים, ובכלל זה בכל האמור במידע הנוגע למגדר, מין ומיניות. סקירת מידע זו מציגה את התכנים העיקריים הקשורים למגדר, למין ולמיניות המוצגים במדיה הדיגיטלית ואת השפעותיהם הרגשיות, בריאותיות, חברתיות והתנהגותיות על ילדים, מתבגרים וצעירים. בנוסף לכך מוצגים המוסדות הפורמליים והבלתי פורמליים הפועלים במרחב הדיגיטלי לחינוך מיטיב לצעירים ולצעירות, לאפשרויות למידה ולסיכויים לפיתוח אישי.
-
תקציר
המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את תפיסותיהם של מורים באשר להערכתם הרצויה. 1,554 מורים מילאו שאלון כמותי מקוון. רוב המשיבים ראו בהערכה מעצבת (שיפור ופיתוח ההוראה) כמטרתה העיקרית של הערכת מורים. רובם סברו ששני גורמים עיקריים צריכים להיות מעורבים בתהליכי ההערכה המעצבת – המורה עצמו ומנהל בית הספר. ככל שהמורים תפסו את תרבות ההערכה בבית ספרם כגבוהה יותר, הם נטו לראות את הקריטריונים כחשובים יותר להערכה מעצבת. ניתן למקם את תפיסותיהם של המורים באשר למודל ההערכה הרצוי על הרצף שבין תפיסה קונסטרוקטיביסטית לבין תפיסה פוזיטיביסטית.
-
סיכום
שילוב מדע בדיוני בשיעורי מדע יכול ליצור מוטיבציה, מעורבות ותחושת סוכנות בקרב התלמידים. סגולותיו הרגשיות של המדע הבדיוני מעניקות לתלמידים תחושת משמעות לגבי השאלה מדוע בכלל הם צריכים ללמוד מדעים. באמצעות הסיפור, ובמיוחד בזכות הדמויות בנרטיב, התלמידים מצאו סיבות להישאר מרוכזים וחדורי מוטיבציה – והדבר האריך את משך העניין שלהם בנושא
-
סיכום
הציבור מחזיק בתפיסה שלילית יחסית כלפי חינוך מקצועי-טכנולוגי ורואה בו תחום אפור אשר מנציח את ההפרדה בין מעמד הפועלים לבין אנשי הצווארון הלבן. גם מורי התיכונים העיוניים מבקשים להימנע מהוראת המקצועות האלו בתואנה שהם מהווים מפלט לתלמידים מתקשים, מצרים את אופקי התלמידים וסוללים את דרכם לעולם תעסוקתי מפרך. מנגד, זרם חינוכי זה יכול לסייע לתלמידים להשתלב בשוק העבודה של המאה ה-21, להתוודע לסקטור התעשייתי, לפתח אוריינות טכנולוגית ולהבטיח עתיד כלכלי יציב. כמו כן, בכוחו של החמ"ט להפיח מוטיבציה מחודשת בתלמידים שאיבדו אמונה ולעזור להם להתמיד, להשלים תעודת בגרות ולהתניע קריירה מוצלחת.
-
תקציר
בזכות תוכנית התערבות למניעת בריונות בחטיבות ביניים, מורים הצליחו להקנות ערכי קבלת האחר ולחזק תחושת הלכידות הכיתתית. בטווח הקצר, פחתו משמעותית מקרי הבריונות המילולית, הפיזית והעקיפה מיד עם תחילת ההטמעה של תוכנית המניעה, כאשר השיפור הגדול ביותר חל בתחום האלימות המילולית. בנוסף, התלמידים דיווחו על שיפור ניכר במסוגלותם להתמודד עם בריונות ושיתפו בנכונותם לפנות להורה או מורה במקרה אלים.
-
תקציר
המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.
-
סיכום
בבתי הספר של מעיין החינוך התורני של תנועת ש"ס לומדים 50 אלף תלמידים, ו-5% מתלמידי כיתות א' בחינוך העברי. ההישגים הלימודיים של בוגרי בתי ספר אלה נמוכים יחסית לבנים בעלי מאפיינים דומים שלמדו בחינוך העברי: שיעור הנשירה גבוה יותר ב-10 נקודות האחוז; שיעור הניגשים לבגרות נמוך יותר ב-24 נקודות האחוז; שיעור הזכאים לבגרות נמוך ב-15 נקודות האחוז; שיעור התעסוקה של הגברים בוגרי הרשת היה נמוך ב-14 נקודות האחוז; שכרם נמוך בקרוב לחמישית.
-
תקציר
ספר חדשני זה עוסק בלשון שנייה בישראל. עיקר עניינו הוא לשון שנייה-זרה הנלמדת באופן פורמלי בהקשר הבית ספרי, אך נסקרים בו גם היבטים של לשון שנייה של מהגרים והיבטים של לשון ראשונה. לאורך כל הספר מודגשת חשיבותו של מורה השפה כחוקר ומפורטות מגוון המיומנויות הנדרשות ממנו לצורך הוראה יעילה ואיכותית, כגון ידע נרחב, תושייה, גמישות מחשבתית ויכולת לפתור בעיות בזמן אמת.
-
תקציר
-
סיכום
לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.
-
סיכום
המחקר בחן את יחסם לתנ"ך של בני נוער מדור ה־Z בישראל ואת ציפיותיהם מלימודי תנ"ך בבית הספר. 76 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים ממלכתיים ברחבי הארץ רואיינו בשנת הלימודים תשע"ו (2016). הממצאים מלמדים על כך שרוב רובם של התלמידים רואים בתנ"ך ספר חשוב וייחודי, בעל מסרים ערכיים ותרבותיים רלוונטיים. עם זאת, רבים מהם מפנים ביקורת חריפה כלפי שיעורי התנ"ך בבית הספר. הם מבקשים לשנות את מהותם של שיעורי התנ"ך, כך שיכללו סוגיות חברתיות, סביבתיות, מעוררות חשיבה ורלוונטיות לחייהם. התלמידים מעוניינים בהוראה פלורליסטית ובדרכי למידה פעילות וחווייתיות המעודדות חשיבה מסדר גבוה.
-
סיכום
דוח היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד במשרד החינוך על פרויקט החינוך 2030 מספק תובנות מרתקות על אי התאמת בתי הספר לצורכי ההווה, התנאים ההכרחיים ליישום רפורמות נחוצות בחינוך, נזקי האי שוויון לכלל החברה (כולל החזקים), המאפיינים המשותפים למערכות חינוך מצליחות בעולם והגורמים העיקריים להצלחה במבחנים הבינלאומיים. כאן מובאים עיקרי הדברים, בחלוקה לסעיפים קצרים.
-
סיכום
זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

