-
לינק
מחקר הערכה של עמדות סטודנטים במכללת אורנים לגבי שיעורי הטבע והסיורים המתלווים אליהם. המחקר ביקש לבחון אם הקורס "חי וצומח בעונתו ובבית גידולו" מביא לידי שינוי חיובי בעמדתם של סטודנטים בשנה א' לגבי נושא הטבע והשימוש בו בהוראה. העמדה הראשונית של הסטודנטים כלפי שיעורי הטבע דווקא משתנה לטובה בסוף השנה הראשונה ללימודיהם, אולם ייתכן שיש צורך בשינויים בתכנית הלימודים, בהתאם למאפיינים הייחודיים של הסטודנטים כיום. נראה שיש תפקיד חשוב ביותר ליציאה לסיורים, במסלולים המתאימים, בעונות המתאימות ובתנאים המתאימים כדי להגביר מגמה של שינוי עמדות חיובי (רן יגיל).
-
סיכום
המאמר שלהלן מתמקד בתנאים שנמצאו כתומכים בשיח הנבנה בית מורים ובין בתי ספר הקשר של העברה של פרקטיקה הוראתית חדשה, באופי תהליך ההעברה כשהיא אכן מתרחשת ובסוגי התמיכה הנדרשים והדרכים שבהן התהליך הוערך. מטרתו הייתה להבין: א. את האתגרים העומדים בפני העברת פרקטיקה טובה מנקודת המבט של בית הספר המקבל; ב. את אופי הפרקטיקה המועברת ודרך קבלתה; ג. את האתגרים העומדים בפני בית הספר המעביר ידע על הוראה טובה לאחרים. (Michael Eraut)
-
לינק
המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים. המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות. תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים ( ענת רביב) .
-
סיכום
המבקרים של תוכניות הכשרת המורים המסורתיות טוענים כי יכולת מילולית בצירוף ידע תוכן הם בהחלט קנה המידה המשולב למדידת הוראה טובה. המאמר בוחן ומנתח שורה של מחקרים העוסקים בנושא והדנים באמות מידה אלו להוראה טובה. ממצאי המחקרים מלמדים כי לגבי המורה הטוב, הטוב מאד, והמצטיין אין כל מתאם משמעותי בין מדדים של יכולת מילולית והערכה מבוססת מומחיות של יכולות המורה. אבל, לגבי המורים הפחות טובים המדדים של יכולת מילולית נמוכה מעידים באופן ישיר על יכולות הוראה ירודות. מורי מורים צריכים באופן עקרוני לקחת בחשבון יכולות מילוליות של מורים, אך נוכח הטווח הנרחב של מדדי יכולות הוראה בין מורים רגילים, מורים טובים לבין מורים מצטיינים, לא מומלץ להתבסס רק על קנה מידה יחיד ופשטני של יכולת מילולית על מנת לחזות יעילות של הוראה. המסקנה: יכולת מילולית אולי חשובה להערכת יכולת ההוראה אך אינה מדד מספק. המחברים מציעים גישה אלטרנטיבית לבחירת מועמדים להוראה (Michael D. Andrew. Casey D. Cobb Peter J. Giampietro)
-
מאמר מלא
הרצאה בכנס מו"ח 2005 אשר במהלכה מתדולוגיה מעניינת להערכת קידום ההישגים בכישורי כתיבה בסביבה. השאלות המרכזיות: כיצד מזהים התקדמות אישית בהישגים בתחום כה מורכב כמו הבעה בכתב בהיקף רחב של משתתפים? כיצד מעריכים פרויקטים שונים עם מטרות שונות ואוכלוסיות יעד שונות בגילאים שונים? כיצד מתאימים את כלי ההערכה לסביבה מתוקשבת? המענה לשאלות המרכזיות היה באמצעות השוואה הוליסטית של תוצרי כתיבה, המבוססת על אינטגרציה גמישה של מכלול קריטריונים להערכה. ההבדל בין הפרויקטים בא לידי ביטוי במשימת הכתיבה הניתנת לתלמידים, אך לא בשיטה. האתגר העיקרי של השיטה: להקטין מידת הפולשנות של הערכה, כלומר לאפשר פרוצדורה דומה עבור פורומים פתוחים: שליפת הטקסים המוקדמים והמאוחרים של התלמידים, בלי שהמורים והתלמידים ירגישו בנוכחותה של הערכה (הלנה קימרון, ריטה סבר' חני שלטון ואורית שפריר)
-
לינק
מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)
-
לינק
בשנים האחרונות גברה המודעות בצורך להכשרה בתחום ההתמחות, בעיקר בתחומי המתמטיקה והמדעים, בשל כך חשוב שהסטודנטים המתמחים בטבע ומדע יתנסו בהוראת תחומי דעת אלה. המחקר מלווה יוזמה ייחודית של החוג לטבע ומדע במכללת אורנים, על פיה הועבר למעשה קורס הדידקטיקה של הוראת המדעים מהמכללה לשדה ושולב במערך ההתנסות בבית הספר. הסטודנטיות בנו יחידת לימוד שלמה במדעים, בהתאם לתכנית הלימודים, והיו אחראיות בלעדית להוראתה בכיתה. אופן כזה ניתנה לסטודנטיות הזדמנות להתנסות עצמאית בהוראה בתחום התמחותן, בתמיכה של מרצת קורס הדידקטיקה. בשל ייחודו של הפרויקט יש חשיבות רבה לליווי על ידי מחקר הערכה המתייחס לכל ההיבטים הרלוונטיים. המחקר הראה שניתן לשפר את תהליך ההתנסות המעשית בבית הספר: ישנו ערך רב לתהליך של שילוב לימודי הדידקטיקה בהתנסות מעשית ממשית של סטודנטים המתמחים במדעים. באופן כזה יכלו הסטודנטים לבצע את המעבר מלומד פסיבי למתנסה פעיל ועד למורה מוביל כיתה באופן מושכל, תוך רפלקציה תמידית ובתמיכה צמודה של המערכת האקדמית (מיכל קרופניק-גוטליב ושרה פאר)
-
לינק
הדיווח הנוכחי מבוסס על ממצאי סקר הערכה שביצעו המחברים בהזמנת משרד החינוך, ועניינו ניסוי הנהגת שבוע לימודים מקוצר. הניסוי עצמו נערך במהלך שנת הלימודים תשס"ד בעיקר בבתי ספר שבתחומן של המועצות האזוריות, ובעיקר מטעמי חיסכון בתקציב. הסקר נועד לתאר את דרכי ההתארגנות והתפעול של שבוע הלימודים המקוצר בבתי הספר ואת הפעילות (הפורמלית והבלתי-פורמלית) המוצעת לתלמידים בימי שישי, וכן לבדוק עמדות של הורים, תלמידים ובעלי תפקידים רלוונטיים ביחס לתרומה ולנזק שיש למתכונת של שבוע לימודים מקוצר – הן מבחינת תפקוד בית שהספר, והן מבחינת הפעילות המוצעת לתלמידים בימי שישי (ניר רסיסי , ורדה גיל)
-
סיכום
המחבר משווה בין "הוראה טובה" להוראה יעילה" ביחס לבחינת איכותם של מורים. לדעתו מאחר ש"איכות" הוא מושג חמקמק, אין זה מפתיע שבדיקה של מבחני איכות המורים הקיימים היום מגלה שהם אינם הולמים. אילוצי זמן וכסף הופכים את בחינת ההוראה האיכותית לבלתי אפשרית כמעט. מורים רבים נאלצים להיבחן במבחנים שאינם מעריכים נכונה את איכות הוראתם, מה שמוביל באופן פרדוכסאלי לכך שמבחנים לבדיקת איכות המורה יובילו להורדת האיכות של אלה הבוחרים לעסוק במקצוע ולזילות מקצוע ההוראה. (Berliner. D)
-
סיכום
המאמר סוקר מחקר שנעשה בנושא "מסלולים חלופיים לרישוי" בחינוך מיוחד. רישוי של המסלולים החלופיים זירז את הצמיחה והפופולריות שלהם בעיקר בתחומים מבוקשים כמו חינוך מיוחד. בסקירה הושם דגש על יעילותן של הגישות והתוכניות השונות ועל למשתני התהליך והתוצר שבהם נעשה שימוש להערכת ההשפעה של כל תוכנית. מובא תיאור של מאפיינים של תוכניות חלופיות מוצלחות ודיון במה שעדיין נשאר בלתי ברור בנושא זה. בסיכום מובאות המלצות לקובעי מדיניות ולמורי מורים. (Rosenberg, M.S., & Sindelar, P. T.)
-
לינק
הסקירה כוללת שמונה פרקים: הראשון: הגדרת מונחים מרכזיים (למשל, turnover, retention) והצגת הרקע בנושא, מתן הסיבות למחסור במורים ובחינת הסיבות, ההשפעות ושיעור הנשירה, כולל ביטוייה המשתנים בבתי ספר או באזורים מסוימים. מי עוזב? המורים הצעירים ביותר והמורים המבוגרים ביותר (Luekens al., 2004), המורים בעלי הניסיון המועט ביותר ואלה בעלי הניסיון הרב ביותר (Hanushek et al., 2004), יותר נשים מגברים (בשיעור קטן) (Ingersoll, 2001), אם כי יש מחקרים שהראו את ההפך, יותר מורים מן החינוך המיוחד ממורים מהחינוך הרגיל.השני: סקירת מחקר של גישות שונות בהכשרת מורים מסורתית וחלופית. אין הסכמה בין חוקרים בשאלת הקשר בין תוכניות הכשרת המורים לבין יעילות ההוראה שלהם. על בסיס ההנחה שמורים יעילים נשארים בהוראה יותר מאחרים, הרביעי: סקירת מחקר על תגמול מורים – משכורות, תמריצים ויתרונות/רווחים, ודיון במה שידוע על תפקיד התשלום בביצוע הוראה ובקבלת החלטות . החמישי: סקירת מחקר בשלושה היבטים של תנאי העבודה של המורה המשפיעים על עבודתו ( Johnson, S.M., Berg, J.H. & Donaldson, M.L).
-
תקציר
סוגיית ההערכה של יישום למידה מקוונות באוניברסיטאות ובמכללות אינה פשוטה מנקודת מבט מחקרית ומעשית והמוסדות האחראיים באירופה מנסים לגבש מתודולוגיות שונות להערכת ההצלחה של ישום הלמידה המקוונת בקורסים אקדמאיים. על רקע זה , פיתחה אוניברסיטת Northumbria university באנגליה מתודולוגיה כוללנית להערכת ההתקדמות וההצלחה של תוכנית הלמידה המקוונת. גיבוש המדדים והמתודולוגיה נעשו בשיתוף עם ועדת JISC הבריטית האחראית על כל תחומי הלמידה המתוקשבת בחינוך הגבוה שם. המתודולוגיה שיושמה להערכת התקדמות הלמידה המקוונת מבוססת על מודל Pick&Mix -Basich, 2007 , מודל רב-ממדי המכיל 20 קריטריונים עיקריים (ערוצים עיקריים) ועשרות קריטריונים משניים לבדיקה והערכה, כגון אסטרטגיות למידה והוראה מתוקשבות, שימושיות ונגישות, עומס מידע ,עומס אקדמאי , תמיכה בלומדים, חווית הלמידה והתנסות הסטודנטים, ניהול הלמידה המתוקשבת ועוד. המאמר מסביר כיצד נערכה הבדיקה , ההערכה בפועל והלקחים הראשונים שהופקו מהתהליך.
-
תקציר
למידה מתוקשבת שונה במהותה מלמידה פנים-אל פנים ומחייבת מתודולוגיות שונות לחלוטין להערכת תהליכי הלמידה. המאמר בוחן את ייחודיות הלמידה המתוקשבת ומציע לשלב מתודולוגיות מדעיות מחוץ לחינוך על מנת להעריך קורסים מתוקשבים ולמידה מתוקשבת. כך לדוגמא, טוענת מחברת המאמר, כי יש מקום ליישם את מתודולוגיית ניתוח המערכת (System analysis) כעוגן שיטתי להערכת למידה מתוקשבת. המאמר, מציע הצעות מעשיות לתכנית פעולה לשילוב הערכה ללמידה מתוקשבת וממליץ לתת משקל גבוה יותר להיבטים קוגניטיביים של הלמידה המתוקשבת בשיטת ההערכה שננקטה (Ellen Mandinach)
-
סיכום
מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).
-
רפרנס
החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.
-
לינק
דוח זה הינו הערכה מעצבת של מערך שותפות ה- PDS בין שלושה מסלולים במכללת בית ברל (הגיל הרך, היסודי וחינוך מיוחד) לבין ארבעה בתי הספר היסודיים ומספר גנים ביישוב קדימה-צורן. ההערכה ממוקדת בתהליכים שהתרחשו בעיקר בסמסטר ב', לאחר שנעשו מהלכים ליישום דוח הביניים, ובתוצרים השנתיים. שאלות ההערכה עסקו בשינויים שחלו בקרב השותפים לגבי תפיסת ה-PDS ומטרותיו, אספקטים שונים הנוגעים לביצוע ולהתנהלות מערך השותפות בסמסטר ב' (בתוך המכללה ובשדה), ובתפוקות מערך השותפות: שביעות רצון, תרומה לכל שותף, תרומה לבתי הספר ולמכללה והשגת המטרות. אחת הבעיות המרכזיות שדוח זה מצביע עליהן — שהדבק הפנים-מכללתי בביה"ס לחינוך עדיין לא היה חזק מספיק בתשס"ה כדי לאפשר שותפות PDS רבת מסלולים — תלויה אך ורק בעבודה של הצוותים בתוך המכללה ומהווה, להערכת החוקרות, תנאי הכרחי למימוש יעיל של השותפות בהמשך הדרך. סוגיה מרכזית נוספת בהפעלה קשורה לעמימות בהגדרת תפקידים במערך השותפות: מי אחראי על מה, למי פונים באיזה עניין, מי מדווח למי וכד'. תפקיד ראש המרכז לתכנון לימודים לא הוגדר כלל למרות מרכזיותו הרבה (תמר אריאב, טלי היוש, אירית מירו).
-
סיכום
מחנכים וקובעי מדיניות הולכים ומכירים בכך שמורים חדשים צריכים עזרה במעבר לסטטוס של מורים עצמאיים. תפקיד חשוב של המורים החונכים עשוי להיות במתן עזרה למתחילים להתמקד ב"פעילות החשיבה" של התלמידים כדי שיוכלו לבסס את ההוראה על הידע הקודם, התתנסוית ותחומי העניין הקודמים של התלמידים, וכך לקדם הבנה ולמידה משמעותית. בהתבסס על ראיון ונתוני תצפית שנאספו לאורך שנתיים, המאמר מציג שני מקרים מפורטים המתארים "educative mentoring" (חונכות רצינית) ואת הדרך בה ההיסטוריה האישית של המורים והתרבות המקצועית של בית הספר השפיעו על מה שהם למדו. המחברות מציעות גם מספר כיוונים לחיזור תכניות לקליטת מורים מתחילים. (Norman, P.J., Feiman-Nemser, S)
-
סיכום
המאמר מתמקד בבתי ספר להתפתחות מקצועית ומציג חמישה דגמים ודרכי פעולה שנמצאו שימושיים בתהליך ההערכה של מורים מתחילים. נסקרים רעיונות חשובים, מסגרות קונצפטואליות ודרכי פעולה מוצלחות מהם ניתן ללמוד כיצד ניתן להמשיך ולשפר את הערכת המורים המתמחים. כמו כן מוצע על ידי המחברים מודל הערכה חדש ואינטראקטיבי.(Latham, N.I., Crumpler, T.P., Moss, R.K)
-
סיכום
במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)
-
תקציר
בהרצאה זו , שהוצגה בכנס מו"ח 2005 ,מתואר מחקר שבדק כיצד תלמידים במכללה להכשרת מורים מעריכים למידה מקוונת במוסד אקדמי. המחקר נערך בקרב סטודנטים הלומדים בקורס של שנה ד', לאחר למידה של נושאים דידקטיים ורובם מורים בפועל. הקורס עוסק במודלים שונים של למידה מרחוק, ואיפשר ללומדים להכיר שילוב מערכות למידה מרחוק בהוראה ובלמידה. הקורס הועבר בלמידה מרחוק (פרט לשלושה מפגשי פנים אל פנים). הלומדים התבקשו (בתחילת הקורס) להעריך קורס מתוקשב על פי קריטריונים המופיעים בעבודתו של זילר (2003), והתבקשו שוב להעריך קורס מתוקשב על פי אותם קריטריונים כאחת ממטלות הסיום של הקורס (קליין רונית, תירוש חיים )
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין