-
סיכום
המאמר סוקר את הדרכים שבהן חמש מדינות – שווייץ, יפן, צרפת, ניו-זילנד וסין(שנחאי) – קולטות מורים מתחילים במיוחד במדעים ובמתמטיקה ומעצבות את כניסתם למקצוע. בכל המדינות מוקדשים תקציבים נכבדים לתוכניות הקליטה, יש שילוב של משאבי תמיכה שונים, התוכניות הן בדרך כלל דו-שנתיות ונעשה מאמץ לטפל בנושא מעבר לשלב של הישרדות בלבד ( Wong, H.K., Britton, T., & Ganser, T) .
-
מאמר מלא
תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence based practice עבור אנשי החינוך. הכותבת מראה כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם (מיכל צלרמאיר)
-
סיכום
התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)
-
סיכום
מחקר תיאורי שחקר את היישום בפועל של הכנסת פורטפוליו דיגיטאלי בתוכניות הכשרת מורים ברחבי ארה"ב. תיעוד המחקר התבסס על 6 תוכניות בהכשרת מורים באוניברסיטאיות אמריקאיות בהן נערכו פרויקטים רחבי היקף להטמעת השימוש בפורטפוליו דיגיטאלי במחלקות להכשרת מורים. שתי שאלות מחקר עיקריות הוצבו: א.מה הרקע להכנסת תוכניות הערכה מבוססות פורטפוליו דיגיטאלי (אילו נסיבות וגורמים דחפו למעבר לתוכנית) ב.אילו שלבים או נדבכים בתוכנית יושמו בפועל במהלך הגשמתה? החוקרים מציינים כי שינוי ממשי ומהותי בתהליך ההערכה חל רק כאשר ננקטה גישה משולבת של לחץ ותמיכה עפ"י המודל של פולאן (Fullan, 2001). בחלק ממחלקות החינוך היו קשיים ביישום והתנגדויות סמויות וגלויות שגרמו לעמדות שליליות הן של סטודנטים להוראה והן של מורי המוריםׁ(Wetzel Keith & Neal Strudler).
-
סיכום
לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).
-
סיכום
מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).
-
סיכום
הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)
-
לינק
בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)
-
לינק
-
תקציר
מערכת ממוחשבת הפועלת על גבי האינטרנט, מאפשרת יצירה שיתופית של פריטי מבחן לצורכי הוראה ולצורכי בחינה, ושיפורם בעקבות השימוש בהם. שיתופיות זו ביצירת מבחנים ממוחשבים עשויה, לדברי פרופ’ רפאלי, אשר הוביל את הפרויקט באוניברסיטת חיפה , להביא לשיפור וייעול תהליכי ההוראה והלמידה, הן מעצם הכנת מאגר של פריטים שהוכן על-ידי צוות מומחים במקום על-ידי המורה הבודד והן עקב האינטראקציות בין המומחים שמתעוררות מעצם ההכנה והשימוש המשותף במאגר כזה.
-
תקציר
נחקרה סדנת סטאז' מונחית בה משוחחות מורות מתחילות עם עמיתות על קשיים בהוראתן בקבוצת דיון מקוונת. פותח שאלון ובו 20 מאפיינים של קבוצת הדיון שמוינו בשלוש קטגוריות: מערך התפקידים בדיון , מדיה והמשימות לפי הסכם השתתפות. נמצא שהמשתתפות תפסו את השיחה המקוונת כמקדמת הבנה על קשיים וחשיבה על דרכי התמודדות. מצגת מתוך הרצאתם של צביה לוטן ויצחק גילת בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05
-
סיכום
מורים רבים חשים מאוימים ממפגש עם הורי התלמידים ומאמינים כי חסרים להם הכישורים להתמודד במצב זה. המחקר בדק את יעילותה של סדנה שמטרתה לתת מענה חלקי לבעיה זו. תוכננה סדנה שהקנתה למורים כלים להתמודדות עם ההורים תוך התנסות בסימולציות מובנות של מצבים שכיחים במפגש עם הורים, גיבוי הרקע התיאורטי בנושא תקשורת בין אישית, הטיות בשיפוט ובמתן משוב ומתן דפי עזר למורה בתחום זה. (ג'ודי גולדנברג)
-
סיכום
המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.
-
לינק
מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)
-
לינק
במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)
-
לינק
ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulation Learning) הוא תהליך אקטיבי, שבו הלומד מציב לעצמו מטרות, מפקח על התקדמותו לקראת מטרות אלה, ומווסת את השימוש שלו בקוגניציה, מוטיבציה והתנהגות לשם השגת המטרות (Pintrich, 2000). מחקרים רבים מצביעים על התרומה של ויסות עצמי בלמידה לקידום הישגים ומוטיבציה בלמידה, והתהליך הפך בשנים האחרונות למטרה חינוכית בפני עצמה. מחקרים רבים עסקו בוויסות עצמי בתחומי למידה וקריאה, אך רק מעט מחקרים ותיאוריה התייחסו לוויסות עצמי בכתיבה . למחקר המתואר היו שתי מטרות עיקריות: 1.איתור תהליכי הוויסות העצמי שמפעילים תלמידי חט"ב בכתיבה. 2. בנייה ותיקוף של כלי לדיווח עצמי על תהליכי ויסות בכתיבה (עינת ליכטינגר, קפלן אבי, גורודוצקי מלכה)
-
סיכום
המחקר החל מתוך רצון להעריך את מידת שביעות הרצון של מורי-מורים מהשתלמות מתמשכת שנערכה באורנים, מטעם המוסד, במשך שנתיים, אך המשכו באבחנות שעלו ונתבהרו כתוצאה מניתוח הנתונים שנאספו. במהלך ניתוח הנתונים נחשפו תובנות מעניינות של חברי הקבוצה על עצמם ועל מקצועם, ואלה שפכו אור על מאפיינים ייחודיים למורי הדידקטיקה שבקרב מורי-המורים. לתובנות אלה חשיבות רבה לטיפוחה המקצועי של קבוצה מכריעה וחשובה בקרב מורי-המורים ( יעל פויס וקארי סמית ).
-
לינק
במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)
-
מאמר מלא
מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין