על מנת ליצור הבנייה טובה יותר של התנסויות פרחי ההוראה בשדה פותח בארה"ב כלי עזר תיעודי בשם The Teacher Work Sample -TWS. השימוש ב TWS מחייב את פרחי ההוראה לתכנן יחידת לימוד, להעריך אותה, לבצע רפלקציה ולהתאים את יחידת הלימוד בהתאם להעברה בכיתת הלימוד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק באיזה מידה ניתן להכניס התאמות במכשיר ה-TWS כדי לשפר את התכנון והרפלקציה של פרחי ההוראה במיוחד לגבי השלכות ההוראה שלהם בכיתה על למידת התלמידים. בגרסה המשופרת, הידועה בשם TWS-A, תהליך ההערכה העצמי ממוקד וספציפי יותר מבחינת השלכות הלמידה והוא מחייב את פרחי ההוראה לתאר ולנתח יותר לעומק את ההשלכות של מערך השיעור שלהם על התלמידים (Henning , John E)

האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.

לתהליכי הערכה המתבצעים לפני תהליך הוראה-למידה יש חשיבות רבה בתכנון תכנית הוראה-למידה (Proactive Evaluation ). הנחת יסוד זו נשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסיטית שעל פיה ילדים אינם מגיעים לבית הספר "טבולה רסה" הם מצוידים ברעיונות ובתפיסות שנוצרו אצלם במהלך התנסויותיהם ובעקבות למידה קודמת במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות כדי לאתר את הידע והתפיסות הקודמות של התלמידים בנושאי הלימוד המתוכננים ולהביא לידי שינוי תפיסתי, דרוש מערך תכנוני הכולל אסטרטגיה לאיתור התפיסות הקודמות ולתכנון והתערבות חינוכית מתאימה. במאמר מציגה המחברת ממצאים של הערכה שבוצעה באמצעות מחקר פעולה שהועבר בכיתה ד'. מחקר פעולה זה בוצע במסגרת ההכשרה במסלולי יסודי (התמחות מדעים) במכללת סמינר הקיבוצים. על בסיס ממצאי מחקר זה מוצעת גם תכנית התערבות לשינוי תפיסתי אצל התלמידים (לאורה נתיב)

הדאגה הגוברת לנוכח אי-התאמתם של מבחנים מקובלים עוררה עניין בהערכות ביצוע כדוגמת משימות, פרויקטים ותערוכות. הערכות ביצוע אלו מתמודדות טוב יותר מאשר המבדקים המסורתיים עם משימתם – למדוד את מה שבאמת חשוב: מידת יכולתם של התלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו בתנאים הקובעים של העולם האמיתי. יותר ויותר מורים עושים שימוש בהערכות הביצוע בכיתותיהם ואותן הערכות מתחילות להשפיע גם על תוכניות המבחנים ברמה האזורית והכלל-ארצית. המחבר, שעבד שנים עם מאות רבות של מורים שהשתתפו בהערכת ביצועים, מציע על סמך ניסיונו שבעה עקרונות של הוראה מעודדת ביצועים (Jay McTighe)

מאמר זה מספק למורים כלים לבניית מבחן המותאם לצורכי הלומדים ומאפשר להם לשלבו בתהליכי הוראה-למידה הדרושים להשגת ההישגים המצופים בהתאם ליעדי ההערכה. המאמר מונה שבעה צעדים בתהליך בניית מבחן תקף ומהימן להערכת ביצועי הלומדים: קביעת התכנים, קביעת החשיבות והמשקל של מרכיבי המבחן, בחירת פריטי המבחן, תיקוף הפריטים, ארגון רצף הפריטים, חיבור הוראות לנבחנים וגיבוש מהימנות ההערכה- בניית מחוון (עודד בן מנחם וליאורה סלע)

כאשר הערכה משמשת להפקת משוב משמעותי, אין היא מנחה רק את הלמידה של התלמידים, אלא גם מקדמת את אמונתם ואת המוטיבציה שלהם. מורים אשר עושים שימוש בהערכה באופן הזה ולא בהספקת ציונים בלבד, מעבירים מסר שכל התלמידים יכולים ללמוד וכל התלמידים יכולים להצליח. זהו מסר בעל חשיבות עצומה ויש לשתף בו את התלמידים, באופן מיוחד את אלה שמתאמצים ונאבקים, שכן הוא נותן להם תקווה וכוח. על מנת ליצור מצב שבו מנגנוני הלמידה יהיו אפקטיביים עליהם להיות מוטמעים בערכים המשותפים של התרבות הארגונית: קיומה של תרבות הלמידה בכיתה המקדמת מוטיבציה בקרב תלמידים, המטפחת סקרנות, חקירה, וגישות חיוביות כלפי למידה ואשר מספקת תמיכה ומעודדת תלמידים להעז ולקחת סיכונים גם במחיר של עשיית טעויות. תהליכי הערכה יכולים להיות משמעותיים לבית-הספר רק אם הם מניעים פעילות חברתית משותפת המזמנת שיח בין שווים באווירה דמוקרטית, ומהווה תשתית לדיאלוג, שאילת שאלות גורליות לבית-הספר, פעילות המעודדת רפלקסיה ובחינת תהליכי ההוראה-למידה, הפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי התנסויות בכיתה (חני שלטון, הלנה קימרון)

במאמר זה מוצגת התנסות אישית של מורה ומדריכה בהטמעת מהלך של הערכה מבוססת סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה בבית הספר היסודי. בשלב הראשון של תהליכי היישום וההטמעה של תרבות הערכה מבוססת סטנדרטים שודרגו תוכניות הלימודים הבית-ספריות הקיימות לתכנית לימודים בית-ספרית מבוססת סטנדרטים המציגה את הרצף ההתפתחותי של הידע בתחום התוכן ואת המיומנויות אשר חובה לרכשן. בשלב השני הושם דגש על פיתוח תוכניות הוראה מבוססות סטנדרטים הכוללות התייחסות לתהליכי הוראה-למידה ולתהליכי ההערכה המתקיימים במהלך הוראת היחידה ובסיומה (מזור, שנית).

במאמר מוצגת סקירה של עשייה חינוכית השוזרת תהליכי הוראה-למידה בסביבה מתוקשבת עם תהליכי הערכה. במסגרת עבודתה של מחברת המאמר כמורה למדע ולטכנולוגיה ורכזת מחשבים בבית ספר יסודי, היא פיתחה שתי סביבות למידה מתוקשבות מבוססות סטנדרטים שיושמו על ידה בכיתות ב', ד' וה'. סביבות אלה משלבות סטנדרטים במידענות וסטנדרטים במדע וטכנולוגיה. מבנה הסביבות המתוקשבות מבוסס על מודל חקררשת (WEBQUEST). בשלב ראשון, הלומדים ביצעו שש משימות הערכה ממוקדות. בשלב שני הלומדים קיבלו משימת הערכה מורחבת המייצגת בעיה אותנטית מסוג מטלת ביצוע. בתהליך הביצוע של משימת ההערכה המורחבת, הלומדים נדרשו להשתמש בסטנדרטים במידענות במשולב עם סטנדרטים במדע ובטכנולוגיה. שילוב מטלת הערכה תרם להגברת המוטיבציה של הלומדים ולחיזוק מעורבותם בתהליך הלמידה עד להפקת התוצר (בתיה אמסלם)

רק מחקרים מעטים עסקו בעבודה של בוגרי הכשרה במעבר להוראת מוסיקה בפועל. מחקר זה, העושה שימוש בראיונות איכותניים, בחן את התפישות ואת ההתנסויות של תשעה מורים למוסיקה מאז היותם סטודנטים להוראה ועד להיותם מורים במשרה מלאה. ניתוח הנתונים מצביע על כך שהמורים: א. העריכו מאוד את ההתנסות המעשית (hands-on), למרות שחלק דווחו שחסר טיפול בכמה סודיות מרכזיות לעבודתם; ב. הסתייעו בחונכים פורמליים ובלתי-פורמליים; ג. תיארו את התנסויות השנה הראשונה כקשות אך גם כמתגמלות; ד. תיארו את הצרכים המקצועיים כתלויי-הקשר. ממצאים ממחקר זה מיידעים מכשירי מורים ומתכנני השתלמויות מורים, כמו גם מנהלים כיצד לפקח על התפתחותם שלמורים מתחילים, בתהליך פיתוח תכניות עבורם. לאור המורכבות של המסגרות שבהן עובדים המורים למוסיקה, ראוי ללוות את תכניות הכשרה בהתנסויות של חונכות והתפתחות מקצועית הולמות, כדי למנוע נשירה. (Roulston, K., Legette, R., & Womack-Trotman, S)

המאמר הנוכחי מציג ניסוי שנערך בשיתוף בין אוניברסיטה וביה"ס יסודי בארה"ב במטרה ליישם את המודל של חקר מערך שיעור שיתופי הקיים ביפאן (jugyoukenkyu). מדובר על דגם פדגוגי של חקר משותף שהפך זה עשרות שנים להיות חלק בלתי נפרד מההתפתחות המקצועית של המורים ביפאן והוא מיושם שם במרבית בתי הספר. המשתתפים מצאו כי בניגוד לסדנאות המסורתיות של השתלמויות, המודל השיתופי של חקר מערך שיעור תרם רבות לצבירת הידע שלהם והעניק להם ידע מקצועי רב-ערך. הם חשו כי רמת הפעילות שלהם הייתה גבוהה יותר בגלל מעורבות מעמיקה יותר לאורך זמן. הם חשו בעלות גבוהה יותר על התהליך וקיבלו משובים טובים יותר בעקבות יישום מערך השיעור בכיתה (Rock, Tracy C.)

המאמר בוחן היבטים שונים של מעבר הכותב ממעמד של מורה-כיתה לתפקיד של מורה מאמן ואחר כך למכשיר מורים באוניברסיטה. הניתוח מהווה בסיס להצעות ספציפיות בדבר הדר בה ניתן לשפר את ההכשרה של מורי-המורים החדשים ושל תוכניות הכשרת המורים. המחבר מתאר במאמר את סיפור התפתחות המקצועית במערכת מאז תחילת עבודתו כמורה מאמן בראשית שנות ה-70 ועד היותו חוקר מומחה בתחום הכשרת מורים. (Zeichner, K)