מוקד מאמר זה הוא בחינת הרכב המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים. בחלקו הראשון של המאמר נסקרים מחקרים הרלבנטיים לתחום ובחלקו השני מנתח המאמר את עמדות המורים המתחילים ומורי המורים לשאלות שהוצגו בפניהם על התכונות הרצויות של מורי המורים, המומחיות שלהם וכיצד מאפיינים אלו שונים, לדעתם, מהתכונות הרצויות של מורי בתי הספר . הממצאים במחקר זה יש בהם כדי להציע חומר למחשבה לגבי דרך הבחירה והאיתור של מורי המורים ודרך ההכשרה שלהם לעבודה (Kari Smith)

איציק הופמן, מורה ומחנך, פנה לתלמידי שתי כיתות בשכבת ט' וביקש מהם לכתוב עצות לפרחי ההוראה להצלחה בהוראת ההיסטוריה. התלמידים כתבו ברצינות רבה עצות רבות ומגוונות. רשימת העצות הועברה לד"ר גדי ראונר, אשר מדריך את אותם תלמידי תעודת הוראה. הוא הציג את הדברים בפני הסטודנטים והם בתגובה שלחו לתלמידים את התשובות שלהם. תשובות הסטודנטים הוקראו לתלמידים. הטקסטים מובאים בשלמותם ללא עריכה ומבלי להשמיט אף עצה.

במסגרת הגדרת אחריות מערכת החינוך הציבורית לשיפור ההישגים הלימודיים (השכלתיים התנהגותיים וחברתיים) של תלמידי ישראל, ובהקשר של העברת אחריות המדינה מניהול תשומות לניהול תפוקות ולאחריות להישגים, מוצעים שני מהלכים נגזרים למורים: א. מבחני רישוי ממלכתיים כתנאי יחיד ומספיק לקבלת רישיון ראשוני להוראה. ב. קידום מקצועי של מורים, ובכלל זה קבלת קביעות, ייעשו בזיקה להצלחה בעבודה: להצלחה מוכחת בשיפור הישגי התלמידים של אותו מורה ולתרומתו בפועל ל"שעות תלמיד שבועיות". לימודי המשך, חלקם מטעם המדינה, יסייעו למורה להשיג את מטרות ההוראה, קרי – להצליח. (אביטל דרמון)

הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת. במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן. תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. (עמי סלנט)

המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)

הטיעון של עורכי המחקר הנוכחי הוא, שבסיס הידע של המורה מורכב גם מסוג ידע הקשור לתובנה של תמיכה רגשית בתלמידים ולא רק מידע קוגניטיבי . השימוש במטאפורות, אנאלוגיות וסיפורים הוא מרכיב חשוב בידע של המורים. כל הניתוח של תפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן ע"י חוקרים שונים מתמקד בעיקר על המימד הקוגניטיבי של ההוראה, ומתעלם מאותו סוג ידע של תמיכה רגשית הקשור לתחום הדעת. יש מקום לללמד גם את פרחי הוראה כיצד לסגל תמיכה רגשית בהקשרים שונים (Rosiek Jerry).